דיסקונט - יצאה מן הקונצנזוס

בעקבות הפניות הרבות שלכם - אנו מביאים לכם פעמיים בשבוע - בכל יום ג' ויום ה', ניתוח טכני של מניה אשר בקשתם לקבל מהמנתח הטכני של Bizportal, אייל גורביץ'. והפעם בחרתם דיסקונט
אייל גורביץ |

בכל רגע נתון מתקיימת דינמיקה מעניינת בין קונים לבין מוכרים. תפקידו המרכזי של המנתח הטכני הוא לאתר ולאפיין את הדינמיקה האמורה כדי להגיע לתרחיש הסביר. הדינמיקה מתקיימת בשלושה טווחי זמן מרכזיים: הארוך, הבינוני, והקצר. מבחינתו של המשקיע הממוצע, שבוע הוא טווח ארוך וחודש הוא נצח פלוס. אלא שהשקעה נבונה ורווחית בניירות ערך, דורשת אופק של לפחות מספר שבועות עד מספר חודשים. תובנה זו מובילה אותנו להבנת המגמה המשנית.

אין זה חשוב כרגע היכן תהיה מניית דסקונט עוד חצי שנה או שנה. עלינו להגיע למסקנה מה יהא בגורלה בשבועות קרובים והאם קיימים רמזים עבים דיים ולפיהם סיימה את גל העליות האחרון.

פסיכולוגיה בגרוש

גל העליות האחרון החל במחיר של 4.81 שקל למניה. אפשר לראות כיצד במסגרת מהלך עליות זה, כמו במהלכי עליות קודמים, נקודות השיא והשפל היו מסודרות במבנה עולה. נקודות השפל בשוק נקבעות על ידי הקונים. העובדה שכל נקודת שפל גבוהה מקודמתה מצביעה על נכונותם של הקונים לשלם מחירים הולכים ועולים עבור אותה הסחורה. המוכרים מצידם, מוגדרים על ידי נקודות השיא. העובדה שנקודות השיא מצביעות מעלה, מעידה שהמוכרים אינם מוכנים להתפשר על מחיר הסחורה שאותה הם מחזיקים.

הפסיכולוגיה משתנה

שימו לב מה קורה בשבועות האחרונים. לפני שבועות מספר הגיע דסקונט למחיר של 6.44 שקלים למניה. שבועות בודדים מאוחר יותר, אחרי נסיגה מסוימת, מנסה המניה להסתער מעלה ולכבוש פסגה חדשה. נקודת השפל שנקבעה אחרי אותה נסיגה, הייתה גבוהה מקודמתה. הקונים ? עדיין מאמינים. אלא שהמוכרים כבר במקום אחר. המוכרים צצו בדיוק באותו מחיר כמו במהלך העליות הקודם. לפני ימים מספר הגיע המניה למחיר של 649.9 שקלים למניה ומיד נסוגה.

המסר שהמוכרים מעבירים הוא שדעתם אודות כיוונה של המניה השתנה. הם אינם מאמינים עוד ביכולתה לטפס מעלה. יתכן ומדובר במשהו זמני אך בכל מקרה יש לשים לב. הקונים מבחינתם רובצים במחיר של 5.74 שקלים למניה והנסיגה הבאה תעמיד אותם למבחן.

ולסיכום

התנהגות המניה אינה כתמול שלשום. ממצב בו היה קונצנזוס לגבי כיוונה, משנה המניה פאזה ועברת למצב בו מתחילות להיווצר דעות שונות. דעות שונות אמורות ליצור תנודתיות ודריכה במקום. לפחות לפי הנתונים הקיימים, התרחיש הסביר הוא שרמת השיא אליה הגיע המניה בעת האחרונה, לא תישבר כלפי מעלה בשבועות הקרובים. דשדוש בין 5.74 ? 6.49 שקלים למניה או נסיגה לרמות נמוכות יותר, הם התרחישים היותר סבירים לטווח של השבועות הקרובים.

לחצו להציע מניה נוספת לקראת ה-StockDay הבא

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.