שמואל חרל"פ הלך לעולמו בגיל 82 - בנה אימפריית רכב, עשה מיליארד דולר במובילאיי ותרם 600 מיליון שקל לבריאות

ד"ר שמואל חרל"פ, מבכירי אנשי העסקים בישראל ובעלי קבוצת הרכב כלמוביל, הלך לעולמו בגיל 82. חרל"פ נפטר בביתו כשהוא מוקף בבני משפחתו והותיר אחריו את רעייתו ענת, שני ילדים ושבעה נכדים. במשך יותר מארבעה עשורים עמד בראש אחת מקבוצות הרכב המשפיעות במשק הישראלי, ובמקביל בנה לעצמו קריירה יוצאת דופן כמשקיע בחברות טכנולוגיה וכפילנתרופ.

המסלול שלו היה חריג לעולם יבוא הרכב. חרל"פ למד באוניברסיטה העברית, המשיך ללימודי דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד, עם עיסוק בפילוסופיה קלאסית, ובהמשך לימד מדע המדינה באוניברסיטה העברית. לאורך השנים המשיך לעסוק בפילוסופיה, היסטוריה ופוליטיקה, פרסם מאמרים בנושאים ציבוריים ואף עסק בכתיבה על הוגים כמו הגל, פרנסיס פוקויאמה וסמואל הנטינגטון. החיבור הזה בין עולם הרעיונות לעולם העסקי נשאר אחד המאפיינים הבולטים שלו.

בתחילת שנות ה-80 עבר חרל"פ מהאקדמיה לעסק המשפחתי. כלמוביל צמחה מתוך פעילות שהוביל אביו, עמיחי חרל"פ, סביב זיכיון מרצדס בישראל. שמואל מונה ליו"ר ב-1982 ובהמשך רכש אחזקות משפחתיות והפך לבעל השליטה המרכזי בקבוצה.

תחת הנהגתו עברה כלמוביל מחברה שמזוהה בעיקר עם מרצדס לקבוצת רכב רחבה. ב-1988 החלה לייבא את מיצובישי, מהלך שעזר לה להפוך לשחקנית מרכזית בשוק הרכב הפרטי. ב-1994 הצטרפה יונדאי, שהפכה במהלך השנים לאחד המותגים הנמכרים בישראל. בהמשך הצטרפו מותגים נוספים ובהם ג'נסיס, סמארט ומותגים סיניים, והפעילות התרחבה גם לרכב מסחרי, משאיות, אנרגיה, מחזור סוללות, מימון ונדל"ן.

ההשוואה בין אימפריית הרכב של חרל"פ לזו של ג'ורג' חורש ממחישה את הדרך שעשתה כלמוביל לאורך השנים.

ההשקעה שהפכה למיליארד דולר

המהלך העסקי שהפך את חרל"פ מדמות מרכזית בענף הרכב לאחד המשקיעים הבולטים בישראל הגיע ממובילאיי. בתחילת שנות ה-2000 הוא זיהה את הפוטנציאל של החברה שהקימו אמנון שעשוע וזיו אבירם, בתקופה שבה הרעיון של מכונית שמזהה את סביבתה באמצעות מצלמות ותוכנה נשמע רחוק מהשוק המסחרי.

חרל"פ וכלמוביל השקיעו בשלבים המוקדמים סכום כולל שהוערך ב-12 מיליון דולר. הוא נשאר אחד מבעלי המניות הפרטיים הגדולים בחברה גם כשהשווי שלה הגיע למיליארדי דולרים. בהנפקת מובילאיי בוול סטריט ב-2014 בחר להמשיך להחזיק חלק משמעותי ממניותיו. כשהחברה נמכרה לאינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, החזקתו הייתה שווה סביב מיליארד דולר ואף יותר לפי חישובים שונים.

בזמן עסקת מובילאיי הוערכה התמורה לחרל"פ ביותר ממיליארד דולר. ההשקעה הפכה לסמל של סגנון הפעולה שלו: חיבור בין היכרות עמוקה עם תעשיית הרכב לבין נכונות להמר שנים מראש על שינוי טכנולוגי.

חרל"פ המשיך להשקיע בחברות נוספות, ובהן אורקם של שעשוע ואבירם, חברת הסייבר ניוטרון ומיזמים בתחום התעופה החשמלית. מבחינתו, הרכב הלך והפך ממוצר מכני לפלטפורמה של מחשוב, תוכנה, חיישנים ובינה מלאכותית, תפיסה שהקדימה חלק גדול מתעשיית הרכב המקומית.

הפרק הציבורי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות הגיע דווקא מחוץ לעסקים. חרל"פ ורעייתו ענת הגדילו בהדרגה את היקף התרומות שלהם למדע, לבריאות ולחברה. אחרי אירועי 7 באוקטובר הם תרמו 120 מכוניות מיצובישי לקיבוצים ניר עוז, נחל עוז, בארי וכפר עזה.

ב-2025 תרמו בני הזוג 10 מיליון דולר לשיקום מכון ויצמן בעקבות הנזק שנגרם לקמפוס ולמעבדות מפגיעת טילים איראניים. זמן קצר אחר כך הגיעה התרומה הגדולה ביותר שלהם: 180 מיליון דולר, כ-600 מיליון שקל, להקמת מרכז חדש לרפואת הלב והמוח בבילינסון. מדובר בתרומה הגדולה שניתנה אי פעם למערכת הבריאות הישראלית. התרומה מיועדת להקמת "מגדל התקווה" בבילינסון, מבנה בן 15 קומות שיכלול כ-300 מיטות, מערכי לב ומוח, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, דימות ומחקר. בני הזוג בחרו בשם "מגדל התקווה" במקום בהנצחת שם המשפחה על הבניין.

לצד העסקים והכתיבה היה חרל"פ גם ספורטאי פעיל. הוא נכנס לעולם הריצה בגיל מבוגר יחסית, השלים את המרתון הראשון שלו בגיל 60 ובהמשך השתתף במרתונים נוספים. ב-2005 נבחר לשאת את הלפיד בטקס פתיחת המכביה, ובהמשך עסק גם בחתירה תחרותית.

פתיחת "מגדל התקווה" מתוכננת ל-2027. הפרויקט, שנמצא כיום בהקמה, יהיה אחת העדויות הפיזיות הגדולות לפעילותו של חרל"פ מחוץ לעולם העסקים - הון שנוצר בעיקר מרכב וטכנולוגיה ומופנה בשנותיו האחרונות למדע ולרפואה בישראל.