שוק ההון מהווה את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המודרנית, זירה שבה חברות מגייסות הון ציבורי ומשקיעים מנתבים את חסכונותיהם אל אפיקים מניבים. הפעילות בו משתרעת על מניות, איגרות חוב, קרנות סל ומכשירים פיננסיים נוספים, ומשקפת בכל רגע נתון את הערכות המשקיעים
לגבי עתיד החברות והמשק כולו.
עבור המשקיע הפרטי, השוק פותח דלת להשתתפות בצמיחה של חברות מקומיות ובינלאומיות כאחד. מגמות בבורסת ת"א מושפעות לא אחת מהלכי הריבית של הבנקים המרכזיים, מנתוני
מאקרו ומהאווירה בוול סטריט, שממנה נגזרת פעמים רבות התנהגות המסחר בפתיחת יום המסחר בישראל.
הבנת מנגנוני השוק, פיזור סיכונים והשקעה לטווח ארוך נחשבים לעקרונות יסוד בקרב אנשי המקצוע. תנודתיות
היא חלק בלתי נפרד מהתמונה, וההיסטוריה מלמדת כי סבלנות ומשמעת השקעתית מתגמלות לרוב את מי שנצמד לתוכנית מסודרת ומפוזרת היטב.
חוזה מכר במחיר מימוש 95 שקל על מניה שנסחרת ב-100 עולה 400 שקל ומייצר רצפה של 91 שקל למניה. ביטוח רבעוני חוזר על תיק של 100 אלף שקל מסתכם ב-16 אלף שקל בשנה, וכל הפרמיה נמחקת בשוק עולה
חוזה רכש במחיר מימוש 90 שקל על מניה ב-100 עולה 13.4 שקל: עשרה שקלים ערך פנימי ו-3.4 ערך זמן. ביום הפקיעה נותר הרכיב הראשון בלבד, והשני נשחק בקצב שמאיץ פי שישה בשבוע האחרון
מחקר SPIVA מודד את מנהלי הקרנות בארצות הברית כבר 25 שנה ומגיע לאותה תוצאה בכל חלון זמן ארוך. בישראל 29% מקרנות המניות עברו את ת״א 125 בחצי שנה חזק במיוחד. ויש שלושה אפיקים שבהם לניהול אקטיבי יתרון מדיד
מניה בודדת יכולה לרדת 90% בזמן שהכלכלה סביבה צומחת. 20 עד 30 מניות מסקטורים שונים מסלקות את מרבית הסיכון הספציפי, וקרן אחת מספקת את זה בפעולת קנייה יחידה
שלושה מוצרים שנראים כמעט זהים בדף החיפוש ומתנהגים אחרת לגמרי במועד הקנייה, בעלות, במיסוי ובנזילות. טבלת ההבדלים המלאה, המספרים שמאחוריה, ומתי כל אחד מהם מנצח
תיק של 300 אלף שקל, תשואה שנתית של 7% ועשרים שנה על השעון. ההפרש בין קרן שגובה 0.2% לקרן שגובה 1.5% מסתכם ב-242,942 שקל, וזה עוד לפני שכר נאמן, שיעור הוספה והוצאות נלוות
23 טריליון דולר מנוהלים היום בקרנות סל בעולם, כ-214 מיליארד שקל בישראל. מה עומד מאחורי המחיר שרץ על המסך, מי מחויב לצטט לכם קנייה ומכירה בכל רגע, ולמה אותו מדד בדיוק עולה פי עשרה בקרן ישראלית