יון-קיו צופה הכנסות של עד 460 מיליון דולר - אז למה המניה יורדת ב-6%?

יון-קיו (IonQ -5.76%  ) רוצה להפוך מחברה שמפתחת מחשבים קוונטיים לקבוצה שמחזיקה כמעט בכל חלקי התחום. ביום המשקיעים שלה היא הציגה מערכת חדשה, יעדי ייצור שאפתניים ותחזית הכנסות גבוהה בהרבה. למרות זאת, מניית החברה יורדת בכ-6% למחיר של כ-38.1 דולר, אחרי שעלתה בכ-9.5% ביום שבו פורסמו ההודעות.

החברה העלתה את תחזית ההכנסות שלה ל-2026 לטווח של 450-460 מיליון דולר, לעומת תחזית קודמת של 280-290 מיליון דולר. מדובר בתוספת של כ-170 מיליון דולר, אך רובה אינה מגיעה מצמיחה של הפעילות הקיימת. התחזית החדשה כוללת את ההכנסות של סקייווטר, יצרנית השבבים שרכשה יון-קיו בעסקת מזומן ומניות בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר.

העסקה הושלמה בסוף ביולי, ולכן יון-קיו כוללת בתחזית את התרומה של סקייווטר מחודש אוגוסט ועד סוף 2026. התחזית גם מנטרלת הכנסות בין שתי החברות שנבעו מהסכם מסחרי שהיה קיים עוד לפני הרכישה. גם הפעילות שהייתה ביון-קיו לפני הרכישה צומחת. ברבעון השני של 2026 רשמה החברה הכנסות של כ-80.1 מיליון דולר, לעומת כ-20.7 מיליון דולר ברבעון המקביל - עלייה של 287%, כלומר כמעט פי ארבעה. במחצית הראשונה הגיעו ההכנסות לכ-144.7 מיליון דולר, לעומת כ-28.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

יון-קיו מרחיבה את העבודה מול ממשלות, גופי ביטחון, מוסדות מחקר, אוניברסיטאות וחברות מסחריות. היא כבר אינה מתמקדת רק במחשבים קוונטיים, אלא פועלת גם בתחומי התקשורת, האבטחה והחישה הקוונטית. ביום המשקיעים היא דיווחה גם על עסקה בהיקף של כ-8.18 מיליון דולר לאספקת מוצרי אבטחה קוונטית.

לצד הגידול בהכנסות, החברה ממשיכה לרשום הפסדים גבוהים. ההפסד התפעולי ברבעון השני הגיע לכ-337.2 מיליון דולר, לעומת כ-160.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הגיע לכ-1.87 מיליארד דולר, אך הוא כלל הפסד חשבונאי של כ-1.65 מיליארד דולר שנבע משינוי בשווי של התחייבויות הקשורות לכתבי אופציה.

יון-קיו רוצה לייצר יותר בעצמה

רכישת סקייווטר נותנת ליון-קיו יכולת לייצר בעצמה חלק מהשבבים והמעבדים שבהם היא משתמשת. חברות מחשוב קוונטי תלויות בדרך כלל בכמה ספקים חיצוניים לצורך תכנון, ייצור ובדיקה של הרכיבים. יון-קיו רוצה לשלוט ביותר שלבים, מהתכנון של השבב ועד הייצור והחיבור שלו למחשב.

בתחום הקוונטי, כל שינוי בחומרה דורש סדרה של בדיקות והתאמות. היכולת להעביר שבב מתכנון לייצור ולבדיקה בתוך זמן קצר יכולה לאפשר לחברה לבצע יותר ניסיונות ולהתקדם מהר יותר. לפי יון-קיו, העבודה עם סקייווטר קיצרה את מחזור התכנון של שבבים מתשעה חודשים לחודשיים. בשישה חודשים יוצרו גם פי 12 יותר סדרות של פרוסות שבבים לעומת העבודה עם היצרן הקודם.

החברה מעריכה כי השילוב עם סקייווטר עשוי להקדים בכשנה את פיתוח המערכת המתוכננת עם 200 אלף קיוביטים. היא גם צופה ירידה של יותר מפי 300 בעלות לקיוביט לאורך מפת הדרכים שלה.

במקביל הציגה יון-קיו את סופריון 256, הדור השישי של המחשבים הקוונטיים שלה. המערכת בנויה סביב מעבד עם 256 קיוביטים פיזיים. השבבים הראשונים כבר יוצרו במפעלי סקייווטר, ובמערכות הניסוי הראשונות כבר נלכדו יונים.

• הקוונטים הישראלי: למה כאן בחרו לבנות את התשתית ולא את המחשב עצמו
• הקוונטים מול ההצפנה: למה בנקים וממשלות כבר מחליפים את המנעולים של האינטרנט

החברה החלה לקבל הזמנות ומתכננת למסור את המערכות הראשונות במהלך 2027. מערכת אחת כבר נמכרה מראש ברבעון הראשון של השנה. יון-קיו מתכננת למכור מחשבים ישירות ללקוחות ולהציע גישה אליהם גם דרך הענן.

היעד שלה הוא לעבור ממחשבים שמורכבים בכמויות קטנות עבור לקוחות מסוימים למערכות שאפשר לייצר במספרים גדולים יותר ולהתקין במרכזי נתונים רגילים. לפי החברה, סופריון 256 תופסת שטח של ארון שרתים רגיל, משתמשת בפחות חשמל מארון של מעבדים גרפיים וכוללת מערכת קירור שמתאימה למרכזי נתונים קיימים.

השלב הבא הוא מערכת סופריון 10K עם 10,000 קיוביטים. יון-קיו מפתחת אותה במקביל למערכת עם 256 קיוביטים, וכבר החלה לבדוק את השבבים הראשונים שדרושים עבורה. מפת הדרכים של החברה מכוונת לכ-10,000 קיוביטים פיזיים ב-2027, כ-20 אלף ב-2028, כ-200 אלף ב-2029 וכ-2 מיליון ב-2030. היעד ל-2030 כולל גם כ-80 אלף קיוביטים לוגיים, שנוצרים מקבוצה של קיוביטים פיזיים ומשמשים להפחתת שגיאות.

אלה יעדים שהחברה מתכננת להגיע אליהם, ולא מערכות שפועלות כיום. מספר הקיוביטים לבדו גם אינו מספיק לבחינת מחשב קוונטי. הביצועים תלויים ברמת הדיוק, במספר השגיאות, בזמן שבו המערכת נשארת יציבה ובכמות הקיוביטים הלוגיים שאפשר להפעיל אחרי תיקון השגיאות.

יון-קיו מעריכה כי ב-2027 תוכל להציג במעבדה מערכת עם תיקון שגיאות מלא. היעד הבא שלה הוא להגיע ב-2028 למערכת כזאת שאפשר לייצר ולמכור. בהמשך היא רוצה לפתח מחשבים שיוכלו לבצע משימות שלא ניתן להשלים בצורה יעילה באמצעות מחשבים רגילים.

• ההשקעה הטובה ביותר בשנה האחרונה: איך 100 אלף שקל הפכו ל-427 אלף
• הפרויקטים שיכולים להקפיץ את טראלייט: איפקס רואים אפסייד של 56%

יון-קיו נסחרת כעת בשווי של כ-14 מיליארד דולר. מול אמצע תחזית ההכנסות שלה, כ-455 מיליון דולר, מדובר בשווי של יותר מפי 30 מההכנסות הצפויות ב-2026. החישוב הקודם, שהתבסס על שווי של כ-16 מיליארד דולר ומכפיל של יותר מפי 35, כבר אינו מתאים למחיר המניה הנוכחי.

האנליסטים מציגים טווח רחב של מחירי יעד. קנטור פיצג'רלד נשארה עם מחיר יעד של 70 דולר, רוזנבלט עם 100 דולר וג'פריס העלתה את מחיר היעד מ-75 ל-80 דולר. נידהאם מחזיקה במחיר יעד של 65 דולר ומורגן סטנלי ב-49 דולר. מיזוהו הורידה את מחיר היעד מ-61 ל-52 דולר, אך השאירה המלצת קנייה. הפערים בין מחירי היעד מגיעים בשעה שהחברה מציגה צמיחה מהירה ויעדים גבוהים, אך עדיין נדרשת להפוך את התוכניות למערכות שניתן לייצר, למסור ללקוחות ולהפעיל באופן מסחרי.