הסכמי מכר מזויפים בוטלו: היורש ישלם 105 אלף שקל
עבד אלחכים מסארוה ביקש מבית המשפט להצהיר על בטלות שני הסכמי מכר מקרקעין שנערכו מול דודו המנוח, אחרי שעל חשבונותיו הוטלו עיקולים בגין חוב מס שבח. השופט מיכאל תמיר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את התביעה, הכריז על בטלות ההסכמים, וחייב את נתבע מספר תשע, אחמד מסארוה, לשלם 100 אלף שקל שכר טרחה ו-5,000 שקל הוצאות. יתר הנתבעים, בהם יורשי המנוח, לא חויבו בהוצאות בהליך זה.
התובע טען שהוא בעלים לא רשום של כ-4,909 חלקים מתוך 7,909 בחלקה 58 בגוש 7829, שאותם רכש מאביו המנוח. בשני הסכמים נפרדים התקשר עם דודו, אחמד מצארוה המנוח, במכר של אותם מקרקעין. אחרי פטירת הדוד התברר לו, לטענתו, שנכדו של המנוח דיווח לרשויות המס כאילו רכש ממנו את הנכס, אף שמעולם לא מכר לו דבר. הנכד נושא שם זהה לסבו, והתובע תיאר זאת כבסיס לזיוף. תלונה הוגשה למשטרה.
יורשי הדוד המנוח נקבעו לפי צו של הרשם לענייני ירושות. אחת היורשות הותירה צוואה לאחיה. נתבעים נוספים הם יורשי בנו של המנוח, אביו של נתבע מספר תשע, לפי צו נפרד. כך התרחב ההליך למשפחה שלמה, אבל הסעד המרכזי נותר הצהרתי: ביטול שני ההסכמים.
הידעת?מהו סעד הצהרתי בתביעת מקרקעין?
כשהשם הזהה פתח דלת לעיקול
על חשבונות התובע הוטלו עיקולים ועיצומים בסכומים של מאות אלפי שקלים. לטענתו נודע לו על מעורבות נתבע מספר תשע רק כשהעיקולים הופיעו, ולכן אין התיישנות. בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות והפנה להוראות חוק ההתיישנות שעוסקות בגילוי מאוחר. נתבע מספר תשע טען שההסכמים נחתמו כדין, שהתביעה התיישנה, ושאין עילה נגדו. הוא גם הציג מסמכים על טיפול חלקי בקנסות מס ובתשלום מס שבח בסך כ-50 אלף שקל בעסקה קשורה.
חלק מהיורשים הגיעו עם התובע להסדר שלפיו טענותיו בכתב התביעה מתקבלות, כולל הטענה שנתבע מספר תשע זייף את ההסכם בניצול הזהות בשם. בהיעדר אישורי מס שבח כנדרש בהסדר, הורה בית המשפט על הגשת סיכומים. בסופו של דבר קיבל תמיר את הסעד ההצהרתי: שני ההסכמים בטלים. סעד כספי בגין עוגמת נפש לא נפסק, כי לא התבקש בכתב התביעה המתוקן ולא הוסכם על הכרעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.
הידעת?מי מוציא צו ירושה בישראל?
החיוב בהוצאות הוטל על נתבע מספר תשע לבדו, על רקע התנהלותו בהליך, לרבות החלטות קודמות למחיקת כתב הגנה ולחיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. הסכומים ישולמו בתוספת ריבית שקלית כדין. כך נסגר הסכסוך המשפחתי במקרקעין בהצהרה על בטלות המכר ובחיוב ממוקד של מי שבית המשפט ראה בו את הגורם שהצית את הסכסוך מול רשויות המס.
המקרה ממחיש עד כמה דיווח כוזב לרשויות המס עלול לגרור עיקולים על מי שלא מכר דבר, ועד כמה סכסוכי ירושה ומקרקעין במשפחה מתערבבים זה בזה. בית המשפט בחר בסעד הצהרתי ממוקד ובחיוב הוצאות אישי, בלי לפסוק פיצויים שלא התבקשו.
התובע תיקן את כתב התביעה פעמיים במהלך ההליך, והרחיב את מעגל הנתבעים ככל שהתבררו יחסי הירושה. בית המשפט לא ראה בכך שימוש לרעה בהליכים, אלא ניסיון להתאים את התביעה לעובדות שהתגלו. בתום ההליך נשאר על כנו הסעד ההצהרתי, והחיוב הכספי הופנה למי שהתנהלותו בהליך ובדיווח לרשויות עמדה במוקד.
להרחבה: העירייה חיפשה מי ישלם - ותפסה את היורש הלא נכון
- האלמנה רצתה עוד כסף - ביה"ד: "גם המנוח לא חי כך"
- תניית סילוקין בצוואה זקוקה להבהרה מדויקת של רצון המצווה
להרחבה: רוכשי הדירה לא שילמו במועד - אך ביהמ"ש פסל את ביטול העסקה
