הזהב נסחר סביב 4,014 דולר לאונקיה על רקע תמחור העלאת ריבית בדצמבר

מחירי הזהב נסחרים סביב 4,014 דולר לאונקיה, אחרי ירידה של כ-0.6% מול הנעילה הקודמת, בזמן ששוק החוזים על הריבית בארה"ב מתמחר סיכוי גבוה להעלאה נוספת עד סוף 2026. לפי כלי FedWatch של CME, ההסתברות להותרת הריבית בטווח 3.75%-4.00% בהחלטה הקרובה עומדת על כ-88% עד 90%, בעוד שבדצמבר ההסתברות לטווח 4.00%-4.25% מגיעה לכ-74%. העלאת ריבית מייקרת את עלות ההחזקה במתכת שמניבה תשואה אפסית, ולכן הזהב רגיש במיוחד לשינוי בתמחור המדיניות המוניטרית.

במקביל מתחזק הדולר מול סל המטבעות, ומדד הדולר נסחר סביב 102.18 נקודות, עלייה של כ-0.2%. דולר חזק מייקר את הזהב לקונים מחוץ לארה"ב ומוסיף רוח נגדית לביקוש. תעודות הסל על הזהב, ובראשן GLD ו-IAU, משמשות ערוץ נזיל למשקיעים שרוצים חשיפה למתכת בלי אחסון פיזי.

הפד פועל לפי מנדט כפול: תעסוקה מרבית ויציבות מחירים. כשאינפלציה נותרת מעל היעד או נתפסת כעקשנית, השוק מעלה את ההסתברות להידוק, וזה בדרך כלל שוחק את מחירי הנכסים חסרי הריבית. אומנם ההחלטה הקרובה נראית כהשארה על כנה, אבל המיקוד עובר לטון בהודעה ולתמחור של דצמבר, שם כבר מגולמת העלאה בהסתברות גבוהה.

ברקע עומדת גם תנודתיות בשוקי המניות והאג"ח: כשציפיות הריבית עולות, התשואות על אג"ח ממשלתיות נוטות לטפס, וזה מעלה את האטרקטיביות היחסית של נכסים נושאי ריבית מול הזהב. עם זאת, ביקוש מצד בנקים מרכזיים ותפיסת הזהב כגידור לטווח ארוך ממשיכים לתמוך ברצפת מחיר גבוהה היסטורית, גם כשהמחיר נסוג מעט משיאים קודמים.

מה מניע את המחיר בטווח הקצר

בטווח הקצר שלושה גורמים שולטים: תמחור העלאות הריבית, חוזק הדולר, ותנועות בקרנות הסל. ירידה של כ-24 דולר במחיר החוזה הקרוב מול הנעילה הקודמת משקפת בעיקר את התמחור מחדש של דצמבר ואת התחזקות הדולר, יותר מאשר שינוי בביקוש הפיזי. אם נתוני אינפלציה או תעסוקה יחזקו את תרחיש ההעלאה, השחיקה במחיר עשוי להימשך; אם הטון של הפד יהיה זהיר יותר, הזהב עשוי להתייצב מעל רף 4,000 הדולר.

בשוק הפיזי נמשכים רכישות מצד בנקים מרכזיים, בעיקר באסיה, שמחפשים גיוון ברזרבות מעבר לדולר ולאג"ח אמריקאיות. הביקוש הזה יוצר רצפה מבנית תחת המחיר, גם כשקרנות סל רושמות פדיונות קצרים בעקבות עלייה בתשואות. הפער בין הביקוש המוסדי ארוך הטווח לבין זרימות ספקולטיביות קצרות מסביר למה הזהב נשאר מעל 4,000 דולר גם בימים של דולר חזק.

משקיעים שמחזיקים זהב דרך חוזים או תעודות סל צריכים לעקוב אחרי שלושה לוחות זמנים: החלטת הפד הקרובה, פרסומי האינפלציה והתעסוקה עד דצמבר, ותנודות במדד הדולר. שינוי חד באחד מהם מספיק כדי להזיז את המחיר בעשרות דולרים תוך שעות. במקביל, פרמיות בשווקים כמו שנגחאי או הודו משמשות מדד לביקוש פיזי מקומי, ויכולות להקדים תנועה במחיר הספוט בלונדון או בניו־יורק.

עבור משקיעים, הפער בין החלטת הריבית הקרובה לתמחור של דצמבר הוא לב הסיפור. השוק כבר מגלם הידוק נוסף בהסתברות גבוהה, ולכן תגובת הזהב תלויה פחות בעצם ההחלטה הקרובה ויותר בשינוי בציפיות לשאר 2026. כל עוד מדד הדולר נשאר מעל 102 והחוזים מצביעים על העלאה בדצמבר, המחיר סביב 4,000 עד 4,020 דולר נראה כמו אזור איזון זמני בין ביקוש מבני לרוח מוניטרית נגדית.