שיהוי כבד באישום ו-7 באוקטובר הובילו להקלת עונשו של עבריין מס
אופיר גלפר נדון במחוזי ל-32 חודשי מאסר על הנפקת 1,000 חשבוניות פיקטיביות ב-220 מיליון שקל. העליון הפחית חמישה חודשים, משום שכתב האישום הוגש לאחר שש שנים ובשל הטראומה ממנה סובל גלפר
שיהוי בלתי מוסבר של שש שנים בהגשת כתב האישום וטראומה ממנה סובל הנאשם מאז 7 באוקטובר, הובילו את בית המשפט העליון להפחית חמישה חודשי מאסר מעונשו של עבריין מס. השופטים עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן קבעו, כי אופיר גלפר ירצה 27 חודשי מאסר, לעומת 32 חודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מיכל ברק-נבו).
גלפר הודה והורשע במאות עבירות מע"מ, מס הכנסה והלבנת הון. כפי שתיארה ברק-נבו, "מחודש פברואר 2013 ועד דצמבר 2015 חבר הנאשם אל סרגיי סידורוב ורונן זגיר (ראשי ההתארגנות), וכן לשחר לב, יצחק סימוני ועופר בנבנישתי (אנשי השטח) לביצועה של תוכנית עבריינית רחבת היקף, שבמסגרתה הוציאו ללקוחות שונים, בעצמם, באמצעות הנאשם ובאמצעות אחרים, חשבוניות פיקטיביות על שם עוסקים וחברות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. נוסף על כך ביצעו עבירות הלבנת הון. ההתארגנות כללה אנשי שטח ואנשי קש (בעלי חברות ועוסקים רשומים שרובם שוהים בחו"ל) ופעלה באמצעות מספר חברות ועוסקים מורשים.
גלפר הודה, כי פעל להוצאת 1,015 חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות בסכום של 220 מיליון שקל, שהמע"מ בגינן היה 33 מיליון שקל. החבורה קיבלה תמורתן לפחות 12 מיליון שקל, וגלפר ביצע הלבנת הון של לפחות 20 מיליון שקל. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש, התביעה טענה שחלקו של גלפר היה חמור משל מעורבים אחרים וביקשה לגזור עליו 45 חודשי מאסר.
ההגנה ציינה, כי גלפר נותן את הדין על מעשים שבוצעו בשנים 2015-2013. כתב האישום המקורי הוגש ביולי 2022, למעלה משבע שנים לאחר ביצוע העבירות, בעוד כתב האישום נגד המעורבים העיקריים בפרשה (ראשי ההתארגנות) הוגש כבר בינואר 2016. החקירה הסתיימה שבע שנים לפני הגשת כתב האישום, ללא הצדקה לשיהוי כה כבד. היא ביקשה להסתפק לכל היותר ב-15 חודשי עבודות שירות.
ראשי ההתארגנות נדונו ל-69 חודשי מאסר
ברק-נבו עמדה על חומרתן של עבירות המס בכלל והתייחסה לעניינו של גלפר: "אופן ביצוע העבירות מלמד על תחכום רב, שיטתיות ומרמה, הדורשים תכנון. חלקו של הנאשם בהתארגנות היה משמעותי מאוד... הוא שימש כמנהלה האדמיניסטרטיבי של ההתארגנות, ובין היתר הנחה את אנשי השטח והשליחים שפעלו במסגרתה, בצורה מתחוכמת ושיטתית.
"הוא שימש כגורם מקשר בין אנשי השטח והשליחים ובין ראשי ההתארגנות, הוא עמד בקשר עם רואי חשבון ומנהלי חשבונות בשם ההתארגנות, הוא בדק וניהל באופן שוטף חשבונות בנק של ההתארגנות ודיווח לראשי ההתארגנות. נוסף על אלה, הנאשם הוציא, כתב, חתם והעביר חשבוניות מס כוזבות מההתארגנות ללקוחות, ובין החברות והעוסקים בתוך ההתארגנות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים".
ברק-נבו ציינה את עונשיהם של יתר המעורבים: זידורוב וזגיר נדונו ל-69 חודשי מאסר, בנבנישתי נדון לתשעה חודשי עבודות שירות וסימוני נדון ל-15 חודשי מאסר. ברק-נבו הביאה בחשבון את השיהוי הניכר בהגשת כתב האישום, את מצבו הנפשי של גלפר, את עברו הנקי ואת הודאתו. היא גם הטילה עליו קנס בסך 120,000 שקל וחילוט בסך 70,000 שקל.
בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של גלפר על רכיב המאסר, באומרו: "עבירות המס והלבנת ההון בהן הודה והורשע המערער חמורות, והן בוודאי מצדיקות את עונש המאסר בן 32 החודשים שנגזר עליו. יחד עם זאת, בהינתן השיהוי הכבד שחל בהגשת כתב האישום (מחדל שלא ניתן לו כל הסבר מניח את הדעת, בהינתן שכתבי האישום נגד האחראים העיקריים בפרשה הוגשו כשש שנים קודם לכן), ומתוך התחשבות בנתוניו האישיים של המערער (אשר הוכר כסובל מנכות נפשית בעקבות אירועי השבעה באוקטובר), מצאנו לנכון להפחית חמישה חודשים מתקופת המאסר לריצוי בפועל שנגזרה עליו, ולהעמידה על 27 חודשי מאסר.
"נציין כי להתרשמותנו עונש זה, הגם שהוא מקל ביחס למעשים בהם הודה המערער, עומד עדיין ביחס הולם לעונשים שנגזרו על נאשמים אחרים באותה פרשה – כל אחד לפי חלקו ומאפייניו". את גלפר ייצג עו"ד דותן דניאלי, ואת המדינה - עו"ד אורן סוקר.
