כמעט 20 שנה אחרי הנפילה על הבמה: ירמי קפלן הוכר כנפגע בתאונת עבודה
הביטוח הלאומי טען שהזמר הגיש את תביעתו באיחור ניכר ושקפיצותיו בהופעה היו בגדר נטילת סיכון מרצון. בית הדין דחה את הטענות וקבע שהן חלק מעבודתו כמוזיקאי. ההכרעה מעניקה הכרה עקרונית בתאונה, ללא קביעת נכות או פיצוי כספי בגין הפגיעה
נפילה של ירמי קפלן במהלך הופעה בבר בירושלים בדצמבר 2006 הוכרה כתאונת עבודה, כמעט שני עשורים לאחר שהתרחשה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעת הזמר נגד הביטוח הלאומי, לאחר שהשתכנע מעדותו, מעדויות שניים מהנוכחים בהופעה ומהתיעוד הרפואי שנערך בסמוך לאירוע.
ההכרעה מוגבלת להכרה באירוע כתאונת עבודה. קפלן ביקש שלא למנות מומחה רפואי ולהסתפק בהכרה העקרונית, ולכן בית הדין לא המשיך לברר את הקשר הסיבתי הרפואי בין התאונה לליקויים שבגינם הוגשה התביעה. בפסק הדין לא נקבעו אחוזי נכות או זכאות לתשלום מסוים בגין הפגיעה.
נתקל בסטנד גיטרה והמשיך להופיע
התאונה התרחשה ב-4 בדצמבר 2006, בסביבות השעה 23:30, במהלך הופעה בבר Open בירושלים. קפלן סיפר כי בזמן שרקד וקפץ על הבמה נתקל בסטנד גיטרה, מעד ונפל, ונחבל בצווארו ובגבו העליון. למרות הכאבים המשיך עד סוף המופע, שהיה הופעה קצרה של ארבעה או חמישה שירים במסגרת מסיבת ריקודים. לאחר ההופעה עדכן את מנהלת ההפקה שלו באותה עת, ליטל לוגסי, בנפילה ובכאבים. בהמשך פנה לטיפולים אצל כירופרקט ב-10 וב-17 בדצמבר, וב-2 בינואר 2007 ביקר אצל אורתופד. בית הדין מצא במסמכים האלה תמיכה לגרסתו: הטיפולים הכירופרקטיים נקשרו לנפילה, וברישום האורתופד צוין במפורש כי הכאב הופיע בזמן הופעה.
התביעה לביטוח הלאומי הוגשה רק באפריל 2024. קפלן הסביר בעדותו כי במשך השנים לא ידע שיוכל לבקש הכרה בפגיעה בעבודה. "לא ידעתי בכלל שיש כזה דבר, אף אחד לא אמר לי", אמר. כשנשאל מדוע המשיך להופיע אחרי הנפילה, הסביר כי בזמן ההופעה האדרנלין משפיע על תחושת הכאב.
הקפיצות הן חלק מהעבודה
הביטוח הלאומי דחה את התביעה באפריל 2025 וטען בהליך המשפטי כי לא הוכח שאירעה תאונה תוך כדי עיסוקו של קפלן ובגללו. עוד טען שהאיחור של כ-18 שנים בהגשת התביעה גרם נזק ראייתי חמור ופגע באפשרות לחקור את המקרה. לצד זאת העלה טענה שלפיה קפלן נטל על עצמו סיכון מרצון כשבחר לקפוץ על הבמה, וכי מצבו הרפואי נובע מתחלואה טבעית או ממצב קודם.
בית הדין דחה את הניסיון להפריד בין ההתנהלות על הבמה לבין עבודתו של הזמר. השופט תומר סילורה ונציגי הציבור אהרן קונפורטי וימית פלד קבעו שהקפיצות הן חלק בלתי נפרד מעבודתו השוטפת והרגילה כמוזיקאי המופיע בפני קהל. בפסק הדין הודגש כי הביטוח הלאומי נועד לספק רשת ביטחון לעובדים שנפגעו בעיסוקם, וכי אין לייחס למבוטח אשם תורם או התרשלות כדי לשלול את עצם ההכרה העקרונית בפגיעה.
לעדותו של קפלן הצטרפו לוגסי והגיטריסט עידו אגמון, שהופיע עמו באותו ערב. לוגסי אישרה שראתה אותו נתקל בסטנד ונופל, ואגמון העיד שהוא זוכר את המעידה. בית הדין נתן אמון מלא בעדויותיהם וקבע שהן חיזקו באופן חד-משמעי את גרסת הזמר. גם עדותו של קפלן עצמו הותירה על המותב רושם אמין.
בשאלת חלוף הזמן הבחין בית הדין בין ההכרה בתאונה לבין תשלום גמלאות למפרע. הוא הכיר בקושי הראייתי שמעוררת תביעה המוגשת שנים רבות לאחר האירוע, אך קבע שהשיהוי כשלעצמו אינו שולל הכרה עקרונית בפגיעה, אף שהוא עשוי להגביל תשלומים רטרואקטיביים בהתאם לדין. משקפלן הוכיח את נסיבות התאונה ושכנע באמיתות גרסתו, נקבע שאין לחסום את דרכו להכרה בשל האיחור.
בפסק הדין, שניתן ב-21 באוקטובר, חויב הביטוח הלאומי לשלם לקפלן 5,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום. הסכום הזה נפסק כהוצאות ההליך, ולא כפיצוי על הפגיעה. לצדדים ניתנה זכות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
