"אני מציע צום תקשורת חלקי ביום הבחירות"

כאשר הסקרים מלמדים על מירוץ בחירות צמוד בין הגושים היהודיים, וכאשר רבים רואים בהצבעה בשבוע הבא את אחת הגורליות בתולדות המדינה, גובר החשש מפני פגיעה בטוהר הבחירות. השתכללות הטכנולוגיה, ובמיוחד השילוב בין הבינה המלאכותית לרשתות החברתיות, רק מעצים אותו.

חנן מלצר, המשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון, היה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בשתי המערכות שנערכו בשנת 2019 - לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22. נסיונו מלמד אותו מהן הסכנות, ולצד זאת - הוא אומר שיש אמצעי נגד וגם מציע כיצד יכול כל אזרח לסייע להגיע להכרעה חוקית והוגנת.

האם יש חשש לפגיעה בטוהר הבחירות?

"תמיד יש סכנה, וכפי שאמר שלמה המלך: 'אשרי אדם מפחד תמיד'. השאלה היא עד כמה חושבים מראש ומנסים לנטרל אותה. תמיד יש אי-ודאות ואפשר להעלות תרחישים שונים ומשונים, חמורים מאוד וחמורים פחות. צריך להתכונן לכל מיני אפשרויות ולמצוא להם פתרונות מראש וגם ביום הבחירות עצמו. צריך ללמוד לקחים ממקרים קודמים".

למשל?

"בבחירות ללשכת עורכי הדין באו אנשים ואמרו שהם מתחבטים, נשארו זמן רב מאחורי הפרגוד ונוצרו תורים עצומים בקלפיות. אז נכון שהמימדים בלשכה קטנה בהרבה ושם אנשים היו מוכנים לחכות שעתיים-שלוש. אבל הלקח הוא שצריך לקבוע כלל: מי שמתחבט, יוכל להתחבט מאחורי הפרגוד לא יותר מדקה או דקה וחצי, ואז יצטרך לצאת ויוכל להצביע לקראת סוף היום. אחרת, אם מהבוקר אנשים יעמדו מאחורי הפרגוד 30-20 דקות, ייווצרו תורים עצומים וחלק מהמצביעים יוותרו ויילכו.

"תרחיש נוסף הוא שכל מיני משכנעים ינסו דה-פקטו למנוע מאנשים להצביע, למשל יחלקו עלונים במרחק המותר מהקלפי ובכך יחסמו את הכניסות. או שינסו לדלות פרטים אישיים מהמצביעים בכל מיני תואנות: למשל יגידו שרוצים לעזור למצוא את הקלפי".

מה עושים עם הרשתות החברתיות?

"הבעיה היא שחוקי הבחירות מיושנים והכנסת לא מתקנת אותם. כאשר הבחירות רחוקות, המפלגות אומרות: יש עוד זמן. כאשר נקבע תאריך הבחירות, אומרים: לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק. כך יש בחוקי התעמולה התייחסות לכתובות אש ולפידים, ולא לרשתות חברתיות.

"בנושא הזה יצרתי חידוש גדול שהיה תקדים עולמי. קבעתי שבצורה של היקש, כפי שמאפשר חוק יסודות המשפט, אפשר להחיל על הרשתות את דיני התעמולה. לפי זה קבעתי שבזמן בחירות אסורה אנונימיות ברשת, כפי שהיא אסורה למשל בשלטי חוצות.

• יותר מ-150 אלף נרשמים על כ-11 אלף דירות
• איזנקוט עם 48%, נתניהו עם 28% - מה חושבים המהמרים בפולימרקט?

"זה חשוב משני היבטים: לדעת מי עומד מאחורי כל פרסום, ולעזור לגורמי הביטחון לנטרל התערבות זרה שתמיד נעשית בצורה אנונימית. כאשר עלתה טענה שזוהי פגיעה בזכות היסוד לחופש הביטוי, אמרתי שרוב הפעילות ברשתות נעשית על ידי בוטים ולרובוטים אין זכויות אדם".

המצב כיום מדאיג יותר, בגלל הבינה המלאכותית.

"הניצנים היו כבר בתקופה שלי כיו"ר עם ה-deep fake וכעת הגענו לפאזה נוספת. אותו כלל לגבי העדר זכויות הרובוטים חל גם כאן. המשנה לנשיא נעם סולברג קבע שצריך לסמן תכנים שנעשו באמצעות AI ולומר בצורה ברורה אם זהו תוצר של 'נחזות עמוקה' – המונח העברי של deep fake. זה גם עוגן בהוראת שעה בחוק.

"הבעיה היא, שגם אם יש יופי של החלטה, צריך לוודא שהיא בת אכיפה. בזמנו לא ידעו שבמקביל להחלטה המעין-שיפוטית, ניהלתי עם הרשתות מו"מ בכובעי המינהלי. הן טענו שצריך לדון בנושא בארה"ב ולפי החוק האמריקני, שגם גם יקר מאוד וגם יש להן שם חסינות. אבל לבסוף הן הסכימו שלא להעלות את טענת הסמכות ולכבד כל החלטה שלי.

"לכן, הצלע השלישית היא האכיפה, שמותנית בשיתוף פעולה של הרשתות. אני מעריך ומקווה שהגיעו איתן להבנות, מה גם שיש תקדים. אותה לוגיקה חלה מאז, מה גם שבאירופה אימצו את התפיסה לפיה בזמן הבחירות אין אנונימיות".

• פרשות ברשויות: עיריית כפר סבא ממש לא לבד
• המאוכזבים ינהרו לנתב״ג? מי באמת יעזוב אם השלטון לא יתחלף - ומה יהיה המחיר הכלכלי

מה לגבי סכנת ההתערבות הזרה?

"זהו איום גדול וכאמור הוא קשור לאנונימיות. בתקופתי כל גורמי המודיעין הרלוונטיים עסקו בנושא בנפרד, ובנוסף לכך רובם כפופים לראש הממשלה ומיעוטם לשר הביטחון שהם מועמדים בבחירות. מצאתי סעיף נשכח בחוק הבחירות, לפיו כל רשות מרשויות המדינה צריכה לסייע ליו"ר ועדת הבחירות.

"יצרתי 'ועדת ראשי שירותים' לצורך הבחירות והם היו מרוצים, כי גם הם לא הרגישו בנוח לקבל הנחיות ממועמד. הגוף הזה התכנס בחשאיות והצלחתי לשכנע אותם לאגם את המאמצים ושלא כל אחד יפעל בנפרד. אני יכול לומר, שבבחירות לכנסת ה-21 וה-22 היו נסיונות התערבות זרה שלא צלחו. זה שעכשיו ראש השב"כ, דוד זיני, הודיע שהוא תחת סמכותו של השופט סולברג, היה בעקבות הפרקטיקה שיצרתי אז ונמשכה לאחר מכן".

התערבות זרה עלולה להשפיע על התוצאות?

"ההתערבות הזרה עלולה להופיע בצורות שונות - לפני, בזמן ואחרי יום הבחירות. עלולים להיות נסיונות ליצור כאוס לפני הבחירות, במטרה להרחיב בצורה מלאכותית את השסע והמחלוקות. הסכנה הגדולה ביותר ביום הבחירות היא להפלת התקשורת בין מטות הבחירות לבין הפעילים ובין ועדת הבחירות לקלפיות.

"עלולות גם לבוא הודעות מטעות, למשל שקלפי מסוימת נסגרה והועברה למקום אחר. ייתכן פרסום של סקרים מוטעים לפני הבחירות, וגם ביום הבחירות עצמו תוך הפרת החוק. ואילו בזמן הספירה עלולים לפרסם תוצאות מוטעות של המדגם ותוצאות האמת. לכל אחד מהם גובשו פתרונות ואני מניח שגם היום עובדים על פתרונות".

מה יכול לעשות האזרח מן השורה?

"אני מציע סוג של צום תקשורת חלקי. אם מקבלים הודעות אנונימיות – להתעלם מהן ולא לפתוח אותן. לפעמים הן מתחזות, כמו בתחום הפיננסי, ומחקות אמצעי תקשורת או אפילו מפלגה, ולכן גם הודעות מזוהות צריך לבדוק בשבע עיניים. הכי טוב הוא להיכנס לדממת תקשורת, לראות רק את הערוצים הקלאסיים ולא להיכנס לאמצעים בלתי מוכרים. זה מה שכל אחד יכול לעשות, מעבר לכל האמצעים המתוחכמים".

השופט בדימוס חנן מלצר (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)