ד"ר אדם רויטר

תיסוף השקל פוגע ביצוא, ברווחיות ובתעסוקה, אך בנק ישראל נמנע מהתערבות גם כשהדולר ירד מתחת לרמות פסיכולוגיות קריטיות. מדובר בכשל ניהולי שעלול להעמיק את הפגיעה בחברות הישראליות ובשוק העבודה.

הבנות על מסחר, אנרגיה ושבבים לצד עמימות סביב טאיוואן ואיראן: הפסגה בין טראמפ לשי עשויה להשפיע על שוקי העולם, על תעשיית ההייטק ועל הסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל

טראמפ מבין שמצור ימי ממושך חונק את הכלכלה האיראנית כמעט בלי מחיר אמריקני אמיתי - ולכן הזמן פועל דווקא נגד טהראן. בזמן שאיראן מאבדת הכנסות נפט, מט״ח ויכולת ייצור, ארה"ב נהנית מעליית יצוא האנרגיה שלה ומפעילה לחץ כבד בלי להסתבך במלחמה קרקעית.

על רקע היחלשות חיזבאללה והכאוס האזורי, על ישראל לאמץ אסטרטגיית “פרוקסי” משלה ולעודד את המשטר הסורי החדש לפעול נגד חיזבאללה בלבנון. זאת מתוך הנחה שהאינטרס הסורי לנקמה חזק כיום מהעוינות לישראל.

השקל חזק מדי? משרד האוצר יכול לתקן את זה עכשיו: גידור חוב דולרי של 8 מיליארד דולר יעלה את הדולר ויחסוך 6.7 מיליארד שקל

מרגע שטראמפ הוריד את הכפפות והחליט שהמארינס ישתלטו על מכליות נפט איראניות - המשחק גמור.  האמריקנים מתוך דאגה לשלום הצי שלהם עוצרים את המכליות האלו כשהן כבר עמוק בים ההודי, מעבר לטווח טילי השיוט האיראניים ובמשחק הזה לאיראנים אין שום סיכוי

הנזק הכלכלי והאנושי העצום ללבנון יוצר מנוף לחץ כבד בהרבה מהפגיעה הצבאית - ומשנה את כללי המשחק מול חיזבאללה ואיראן

הנזק הכלכלי הישיר והעקיף לאיראן כבר חצה את 195 מיליארד הדולר - סכום שמשתווה לפי שניים מהתקציב השנתי הרשמי של המשטר. גם אם איראן תצליח לגבות "דמי חסות" במצר הורמוז, ההכנסות השנתיות יגיעו ל-6 מיליארד דולר לכל היותר - טיפה בים ביחס לנזק. למשטר אין דרך לשקם את איראן למצבה טרום-המלחמה בטווח של עשור לפחות

המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, אך עיקר מנועי הצמיחה שלו - ובראשם ההייטק וההשקעות הזרות - פועלים כמעט ללא קשר למדיניות הממשלה. הצלחות כלכליות רבות מיוחסות בטעות לשלטון, בעוד שחלק מהחלטותיו אף עלולות לפגוע בפוטנציאל העתידי. בתוך כך, המדיניות התקציבית הסקטוריאלית פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הכלכלי

למרות הקולות שסבורים שאיראן ב"בתודעת ניצחון" - ישראל וארה"ב השמידו את רוב היכולות של האיראנים בשווי כספי של מאות רבות של מיליארדי דולרים