ד״ר אדם רויטר הוא מומחה לכלכלה, שוק ההון, ניהול סיכונים ופיננסים, יו״ר חיסונים פיננסים ויו״ר הדג׳וויז.
הוא שימש בעבר מנהל מדור בורסה במחלקה המוניטרית בבנק ישראל, ובהמשך ייסד את חיסונים פיננסים, חברת ייעוץ פיננסי הפועלת מול חברות וגופים עסקיים בישראל. לאורך השנים עסק בייעוץ לחברות גדולות במשק, ניהול סיכונים, גידור חשיפות פיננסיות, השקעות ושוקי הון.
רויטר מרצה בתחומי פיננסים וכלכלה, פרסם ספרים ומאמרים מקצועיים, ומשמש ככותב דעה ופרשן כלכלי בנושאי מאקרו, בנק ישראל, שערי מטבע, שוק ההון, הייטק, השקעות והכלכלה הישראלית.
החרם הכלכלי על ישראל קיים ופוגע, אבל עד כה ההשפעה שלו על המשק הייתה מוגבלת. מדינות וחברות ממשיכות לעשות עסקים עם ישראל כשזה משרת את האינטרסים שלהן, מהייטק וביטחון ועד גז ופיננסים. גם החשש מסנקציות רחבות על הבנקים נראה כרגע רחוק, בעיקר משום שמהלך כזה
יפגע גם במדינות ובחברות שקשורות לישראל
הצעה לבטל את תוקפם של שטרות ה-200 שקל שהצטברו ברצועה ביקשה לפגוע במיליארדי השקלים שבידי חמאס - ובהמשך גם בהון השחור בישראל. בנק ישראל נמנע מקידום המהלך ואף לא ידע לזהות את סדרות השטרות שהועברו לעזה; כעת הוא קורא לבנק ולשב"כ לבחון מחדש את התוכנית
התחזיות שלפיהן איראן תוכל לגבות 40–80 מיליארד דולר בשנה מאגרות מעבר במצר הורמוז מתעלמות מהתגובה הכלכלית הצפויה של השוק. גם בתרחיש מקל ההכנסות יסתכמו בכ-9 מיליארד דולר בשנה הראשונה, יצטמצמו לכ-5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים, וייפגעו עוד יותר בשל חלוקת
התקבולים עם עומאן, הסטת מכליות לצינורות יבשתיים והתנגדות סין וחברות הספנות
בחינה של נתוני בנק ישראל לשנים 2021–2025 מעלה כי רזרבות המט״ח הניבו תשואה שנתית ממוצעת נמוכה, אף שחלקן הושקע במניות ובאג״ח בחו״ל. על כן יש לעדכן את מדיניות ההשקעות, לצמצם חשיפה לחלק מהמטבעות ולהגדיל פיזור באמצעות זהב ונכסים אלטרנטיביים
ב־2026 פעילות אנבידיה בישראל מוערכת בהכנסות שנתיות של כ-60 מיליארד דולר, עם תרומה של כ-2 נקודות אחוז לצמיחת התוצר. ב-2027 התרומה עשויה להגיע לכ-4 נקודות אחוז, לצד זינוק חד גם בהיקף המסים שהחברה צפויה לשלם בישראל
תיסוף השקל פוגע ביצוא, ברווחיות ובתעסוקה, אך בנק ישראל נמנע מהתערבות גם כשהדולר ירד מתחת לרמות פסיכולוגיות קריטיות. מדובר בכשל ניהולי שעלול להעמיק את הפגיעה בחברות הישראליות ובשוק העבודה.
הבנות על מסחר, אנרגיה ושבבים לצד עמימות סביב טאיוואן ואיראן: הפסגה בין טראמפ לשי עשויה להשפיע על שוקי העולם, על תעשיית ההייטק ועל הסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל
טראמפ מבין שמצור ימי ממושך חונק את הכלכלה האיראנית כמעט בלי מחיר אמריקני אמיתי - ולכן הזמן פועל דווקא נגד טהראן. בזמן שאיראן מאבדת הכנסות נפט, מט״ח ויכולת ייצור, ארה"ב נהנית מעליית יצוא האנרגיה שלה ומפעילה לחץ כבד בלי להסתבך במלחמה קרקעית.
על רקע היחלשות חיזבאללה והכאוס האזורי, על ישראל לאמץ אסטרטגיית “פרוקסי” משלה ולעודד את המשטר הסורי החדש לפעול נגד חיזבאללה בלבנון. זאת מתוך הנחה שהאינטרס הסורי לנקמה חזק כיום מהעוינות לישראל.
מרגע שטראמפ הוריד את הכפפות והחליט שהמארינס ישתלטו על מכליות נפט איראניות - המשחק גמור. האמריקנים מתוך דאגה לשלום
הצי שלהם עוצרים את המכליות האלו כשהן כבר עמוק בים ההודי, מעבר לטווח טילי השיוט האיראניים ובמשחק הזה לאיראנים אין שום סיכוי
כישלונות בנק ישראל: בנק ישראל היה יכול לחסל כלכלית את החמאס אך השתבלל
כישלונות בנק ישראל: מדיניות השקעות שמביאה תשואה נמוכה מאד על רזרבות המט"ח
כישלון בנק ישראל בשוק המט"ח: כשהתיאוריה גברה על היצואנים
בעיניים ישראליות טראמפ השיג הרבה בסין
מצור ארוך על איראן ללא פעולה צבאית - הפתרון הכי כדאי מבחינת טראמפ
לתת אור ירוק לסורים לתקוף את חיזבאללה
דעה תוכנית להצלת שער הדולר באמצעות משרד האוצר
הסטטיסטיקה מראה לנו שהרפובליקנים יפסידו בבחירות האמצע