משרד הביטחון העסיק נגר במשך 12 שנים ב"מיקור חוץ" פיקטיבי
בית הדין לעבודה הורה לקלוט את נסים ברנס כעובד מן המניין החל מאפריל 2014. המשמעות: הפרש של מאות שקלים בשכר החודשי ואפשרות להתמודד במכרזים של שירות המדינה
משרד הביטחון השתמש בארבע חברות כוח אדם במשך 12 שנים, כדי ליצור מסווה של העסקת נגר ב"מיקור חוץ", תוך פגיעה משמעותית בתנאי העסקתו. כך קובע שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה, אשר הורה למשרד לקלוט את נסים ברנס כעובד מן המניין מאז אפריל 2014.
ברנס נקלט במסגריית משרד הביטחון בתל אביב לאחר ראיון עם אנשי המשרד, היה ונותר כפוף אליהם בלבד, זכה להערכה רבה וביצע משימות לאומיות. לאורך השנים נמסר לו שהוא מועסק בידי חברות אלקטרה אחזקת מבנים, ביטוליט, ג.ל.ע חברה לבניין ות.ד.ל. לכל החברות הללו לא הייתה כל נגיעה למקצוע הנגרות ולברנס לא היה כל קשר איתן.
סילורה קובע, כי העסקתו של ברנס ב"מיקור חוץ" לא הייתה אותנטית - לא במישור העובדתי ולא במישור הנורמטיבי. "טענות המדינה ברמה העובדתית בבואה לטעון כי מדובר במיקור חוץ, הן מאולצות בלשון המעטה. כאמור לעיל, העובדה כי המדינה קיבלה החלטה להעביר את עובדי הנגריה למיקור חוץ כשלעצמה - אין בה כדי לבסס מיקור חוץ אותנטי, ודאי בהתחשב בכך שמר [נסים] שמעוני, מנהלו הישיר של התובע ומי שעובד יחד עם התובע ביומיום בנגריה ומחוצה לה - נותר עובד משרד הביטחון.
גם פרויקטים לאומיים
"אין מחלוקת כי בשטחי משרד הביטחון נמצאת מזה שנים רבות נגריה. לפי עדות 1 התובע (שלא נסתרה ע"י מר שמעוני), הנגריה לא רק נותנת שירותי אחזקה שוטפים לרהיטים במשרדים בתל אביב, אלא מצופה להשתתף גם בפרויקטים 'לאומיים', כדוגמת היוזמה לבנות ארונות קבורה במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'... דוגמה זו ממחישה כי משרד הביטחון רואה את הנגריה כיחידה אסטרטגית שאמורה לתמוך בפעילות המשרד ואף בפעילות צה"ל בזמן חירום".
סילורה דוחה את טענת המדינה, לפיה הנגריה אינה בליבת עיסוקו של משרד הביטחון ולפיכך עובדיה מועסקים במיקור חוץ. "מיקור חוץ מטבע הדברים לא יכול לכלול התחייבות מראש של קבלן לספק פריטים כמו ארונות מתים, מיטות למפונים בעוטף עזה וכו'. התובע הוכיח כי היה מצופה ממנו 'להטות שכם' ולהתגייס למשימות כאלה, והיו לו גם הנכונות האישית וגם הכישורים לעשות כן". המדינה לא הוכיחה שיש הבדל מהותי בין עבודתם של ברנס ושמעוני, וגם מסמכי ההתקשרות שלו עם החברות השונות מלמדים שהיא לא הייתה אותנטית.
סילורה מוסיף: "המדינה מצידה טוענת שהתובע לא נפגע ממתכונת ההעסקה האמורה, אך באותה נשימה היא טוענת כי 'קליטתו תחייב העמדת תקן לעוד כ-27 שנים, ולמעשה תדרוש מהמשרד להקצות תקנים יקרים'". בפועל מצא סילורה, כי שכרו של ברנס היה נמוך במאות שקלים לחודש בשל הפיקציה של מיקור החוץ מזה שהיה מקבל כעובד המשרד. הוא גם נפגע מכך שלא יכול היה להתמודד במכרזים של שירות המדינה, והושפל כאשר לא הוזמן למשל להרמת כוסית לחג.
המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. נציגות הציבור רחל דולן ויעל שרון הסכימו עם סילורה. את ברנס ייצג עו"ד ראובן בורק, ואת המדינה - עו"ד דניאל פסי.
