ביהמ"ש מגביל פיצוי על חרבות ברזל לחברות המדווחות באיחוד עוסקים

כאשר חברה מדווחת למע"מ במסגרת איחוד עוסקים, זכאותה לפיצוי על נזקי חרבות ברזל תיבדק בהתאם לאיחוד כולו ולא בהתאם לעסקיה הנפרדים, גם אם יצאה מן האיחוד לאחר פרוץ המלחמה. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אילן צור.

החוק מעניק פיצוי לעסקים שמחזורם השנתי ב-2022 היה עד 400 מיליון שקל. חברת אונגר ייבוא אופנה דיווחה למע"מ במסגרת איחוד עוסקים, שמחזורו ב-2022 היה למעלה ממיליארד שקל. אונגר הודיעה למע"מ ב-16.11.23 - שבוע לאחר שהכנסת אישרה את חוק הפיצוי על נזקי המלחמה - שהיא יצאה מאיחוד העוסקים, רטרואקטיבית מ-1.10.23 (שבוע לפני המלחמה). רשות המיסים דחתה את בקשתה לפיצוי, בנימוק שיש לראותה כחלק מאיחוד העוסקים.

בערעורה טענה אונגר, כי איחוד העוסקים היה למטרות טכניות בלבד ולא הייתה לו שום משמעות עסקית. לדבריה, המחזור שלה בשנת 2022 הסתכם ב-56 מיליון שקל בלבד והוא צנח ב-60% עם פרוץ המלחמה, ולכן היא זכאית לפיצוי של 30 מיליון שקל. לדבריה, הפרשנות הנכונה של המונח "מחזור עסקאות" בחוק, מתייחס למחזור העסקאות של הגוף הכלכלי הניזוק (היא עצמה), ולא של היחידה המדווחת (איחוד העוסקים). היא יצאה בתום לב מאיחוד העוסקים, ורשות המיסים עצמה רואה בכל עוסק באיחוד ישות נפרדת, למעט הדיווח למע"מ. 

רשות המיסים טענה, כי יציאתה של אונגר מן האיחוד נועדה אך לשם קבלת פיצוי על נזקי המלחמה, באופן הסותר את הרציונל שבבסיס תנאי הסף שנקבע בחוק - מניעת תכנוני מס. הרציונל של תנאי הסף לגבי עוסקים המדווחים באיחוד עוסקים, הוא שעוסק המדווח באופן זה יוכל להיעזר בעוסקים המדווחים עימו באיחוד, כך שאיתנותם הפיננסית גבוהה יותר, ועל כן יש להפנות את משאבי המדינה לעוסקים אחרים.

לשון החוק ברורה ומפורשת

צור קובע: "נקודת המוצא לפרשנותו של דבר חקיקה - היא לשונו, וזו בענייננו ברורה, מפורשת ואינה מותירה פתח לפרשנות חלופית או להבחנה בין חברי האיחוד". לשון החוק מובילה למסקנה, כי "במקרה של עוסק הרשום עם עוסק אחר, יילקח בחשבון מחזור העסקאות המאוחד של העוסקים הרשומים יחד, ואין מקום לסטות מהוראה זו. בהתאם לתנאי הסף, איחוד עוסקים שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס, היא שנת 2022, עלה על 400 מיליון שקל - אינו זכאי למענק לפי החוק".

צור מסכים עם רשות המיסים: "אינני מקבל את טענת המערערת, לפיה מדובר בתנאי סף טכני-פרוצדורלי באופיו, שאין מאחוריו דבר מלבד רישום לצורכי דיווח בחוק המע"מ. ההוראה המחילה את מחזור העסקאות המאוחד של תיק האיחוד כתנאי לבדיקת הזכאות לפיצוי לפי החוק, נועדה לשקף את החוסן הכלכלי המצרפי של הקבוצה, מתוך הבנה כי גורם מבוסס כזה יוכל להסתדר בכוחות עצמו בעתות משבר, תוך הפניית משאבי הציבור המוגבלים, לאחרים".

צור מציין, כי אונגר כתבה במפורש למע"מ שהיא יוצאת מאיחוד העוסקים כדי שתהיה זכאית לפיצוי, ולכן אינו מקבל את טענתה שפעלה בתום לב. הוא מוסיף: "תכליתו של חוק הסיוע היא מתן מענה מהיר, יעיל וברור לעסקים שנפגעו, מטרות המחייבות שימוש בנוסחאות קשיחות, המבוססות על דיווחים קיימים ללא צורך בבדיקות פרטניות ומורכבות. קבלת עמדת המערערת תביא לפריצת המסגרת התקציבית, תסרבל את מנגנון המענקים ותיצור אפליה בינה לבין עסקים אחרים אשר צייתו להוראות הדין ונמנעו מהגשת תביעות דומות". אונגר חויבה בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל.