בלי לייצר חשמל ובלי לשלם מס? העסקה של צחי אבו וג'קי בן זקן
תחנת הכוח עדיין לא קיבלה את האישורים הסופיים, עבודות ההקמה עוד לא החלו, אבל צחי אבו וג'קי בן זקן כבר בדרך למימוש של מאות מיליוני שקלים מהפרויקט. ארי נדל"ן ארי נדלן -1% שבשליטת אבו ואבני ספירים של משפחת בן זקן מוכרות 50.1% מהזכויות בפרויקט תחנת הכוח "אורות יצחק", המתוכנן לקום במועצה האזורית מנשה, לרפק אנרג'י רפק אנרגי 4.3% מקבוצת רפק רפק 1.57% , בתמורה לכ-370 מיליון שקל. העסקה, בצירוף התחייבויות התשלום העתידיות ועלויות התכנון, משקפת לפרויקט שווי של כ-1.06 מיליארד שקל, עוד לפני שהתחנה קיבלה היתר בנייה סופי.
העסקה מגיעה לאחר שבחודשים האחרונים ניהלו אבו ובן זקן מגעים להכנסת שותף לפרויקט. בחודש אוגוסט ניהלה שמיר אנרגיה של מבטח שמיר משא ומתן לרכישת מחצית מהזכויות, אך המגעים לא הבשילו לעסקה. כעת נכנסת לתמונה רפק, שבשליטת משפחת אורן, ותרכוש 50.1% מהזכויות. לאחר השלמת העסקה תישאר ארי נדל"ן, באמצעות חברת הבת מפרשים שבבעלותה המלאה, עם כ-30% מהפרויקט, ואילו אבני ספירים של משפחת בן זקן תחזיק בכ-20% הנותרים.
התמורה המיידית בעסקה עומדת על כ-370 מיליון שקל עבור מחצית מהזכויות בפרויקט, סכום שמשקף לכאורה שווי של כ-740 מיליון שקל. אלא שזה רק חלק מהחישוב. הסכום מתייחס להשקעות ולתשלומים לרמ"י שנעשו עד כה, ועליו יש להוסיף כ-300 מיליון שקל בתשלומים עתידיים לרמ"י, שאותם יישאו כל השותפים בהתאם לחלקם בפרויקט, ככל שיתקבל היתר בנייה סופי. לכך מצטרפות עלויות תכנון נוספות של כ-23 מיליון שקל. בסך הכול מדובר בשווי מיוחס של כ-1.063 מיליארד שקל, או כ-1.1 מיליארד שקל בקירוב.
חשוב להבחין בין שני הסכומים: 370 מיליון שקל הם התמורה שתקבלנה המוכרות מרפק עבור הזכויות הנמכרות, בעוד שהתשלומים העתידיים לרמ"י ועלויות התכנון הם חלק מההשקעה הכוללת בפרויקט ולא כסף נוסף שנכנס לכיסן של המוכרות. גם השווי של 1.1 מיליארד שקל אינו משקף את שווייה של תחנת כוח פעילה, אלא את השווי המיוחס לזכויות בפרויקט בשלב התכנון, כולל התשלומים והעלויות הנוספות.
תחנת הכוח מתוכננת בשלב הראשון להספק של כ-850 מגה-ואט, אך קיימת אפשרות להרחיב אותה בהמשך ל-1,700 מגה-ואט. אם ההרחבה תאושר ותצא לפועל, המוכרות עשויות לקבל תמורה נוספת של כ-180 מיליון שקל. המשמעות היא שהיקף התמורה הכוללת עשוי להגיע לכ-550 מיליון שקל, אם יתקיימו התנאים להרחבת התחנה.
רווח של מאות מיליונים - ומגן מס שעשוי לכסות אותו
נקודה מעניינת נוספת בעסקה היא הטיפול החשבונאי והמיסויי ברווח שצפוי להירשם. הרווח הכולל מהעסקה מוערך בטווח של כ-330-430 מיליון שקל, בהתאם להיקף התחנה שיאושר בסופו של דבר. אלא שבמקרה של ארי נדל"ן יש מרכיב נוסף שעשוי להשפיע על הרווח שיישאר בידי החברה לאחר מס.
חברת מפרשים, שבאמצעותה מחזיקה ארי נדל"ן בזכויות בפרויקט, מחזיקה בהפסדים צבורים לצורכי מס מהתקופה שקדמה לכניסתו של צחי אבו לחברה. הפסדים אלה עשויים לשמש לקיזוז הרווח שינבע מהעסקה, בהיקף שיספיק לכסות את כולו, ככל שניתן יהיה לנצלם לצורכי מס. המשמעות היא שבמקום לשלם מס חברות על הרווח שיירשם, החברה עשויה להשתמש בהפסדי העבר ולחסוך תשלום מס משמעותי.
עבור ארי נדל"ן מדובר אפוא לא רק במימוש חלק מהזכויות בפרויקט, אלא גם באפשרות לנצל הפסדים צבורים שנוצרו עוד לפני תקופתו של אבו כבעל שליטה. עם זאת, ההכרה ברווח בדוחות הכספיים, המיסוי בפועל ועיתוי קבלת התמורה עשויים להיות שונים זה מזה, והם תלויים בתנאי העסקה ובהשלמתה.
התחנה עוד צריכה לעבור את שלבי התכנון
פרויקט אורות יצחק החל להתקדם לאחר שבספטמבר 2025 זכו ארי נדל"ן ושותפתה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לקבלת זכויות לקידום תחנת כוח המופעלת בגז טבעי, על שטח של כ-73.6 דונם באזור מנשה. מאז התקדם הפרויקט במסלול התכנוני, אך עדיין לא התקבלו האישורים הסופיים שיאפשרו את הקמתו.
- צחי אבו על דירה בהנחה: "מחיר מטרה ייצר בסטה של מדינת ישראל"
- כלל ביטוח תלווה 50 מיליון שקל לאבו פמילי מגורים ועשויה להחזיק כ-15% מהמניות
בחודש אוגוסט האחרון החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות לקדם את תוכנית התחנה, תת"ל 229, ולהחיל הגבלות תכנוניות על שטחים הנדרשים לפרויקט. במקביל, התוכנית נתקלת בהתנגדות מצד רשויות מקומיות באזור, בהן המועצות האזוריות מנשה ועמק חפר, בשל החשש מההשפעות הסביבתיות ומריכוז של כמה תחנות כוח באזור. ההתנגדות הגיעה גם להליכים משפטיים, והדרך לקבלת היתר בנייה עדיין אינה קצרה.
מבחינת רפק, הכניסה לפרויקט משתלבת בהרחבת פעילותה בתחום ייצור החשמל בישראל. החברה פועלת בתחנות כוח קיימות ובפרויקטים נוספים בשלבי פיתוח, ובין היתר קידמה בחודשים האחרונים את הגדלת אחזקותיה בתחנת אלון תבור. בסמוך לאורות יצחק נבחנת גם אפשרות להקמת חוות שרתים, פעילות שעשויה ליצור ביקוש נוסף לחשמל באזור.
העסקה נעשית על רקע הצורך בהגדלת כושר ייצור החשמל בישראל בשנים הקרובות. הגידול באוכלוסייה ובפעילות הכלכלית, לצד התרחבות חוות השרתים והמעבר לכלי רכב חשמליים, מחייבים השקעות נוספות בתשתיות ייצור והולכה. עם זאת, הקמת תחנות כוח חדשות כרוכה בהליכי תכנון, אישורים סביבתיים, חיבור לרשת והשקעות הון משמעותיות, כך שהמרחק בין שווי הפרויקט על הנייר לבין תחילת ייצור החשמל עדיין גדול.
עבור אבו ובן זקן, העסקה מאפשרת לממש חלק משמעותי מהזכויות עוד לפני שלב ההקמה, ולהישאר עם החזקה של כ-50% בפרויקט. רפק, מנגד, נכנסת כשותפה מרכזית לפרויקט שעדיין חשוף לסיכונים תכנוניים, פיננסיים וביצועיים. השאלה המרכזית כעת היא מתי, ובאיזה היקף, תאושר התחנה להקמה.
