המטה השמן של שופרסל - והאם גל נוסף של פיטורים יגיע?

האחים יוסי ושלומי אמיר כבר הובילו בשופרסל שני גלים של קיצוצים בכוח האדם. זמן קצר לאחר שקיבלו את מושכות הניהול באביב 2024, הם הוציאו לפועל בחודש מאי שני סבבי פיטורים במטה החברה, שבמסגרתם זומנו לשימוע כ-150 עובדים. המטרה שהוצבה אז הייתה לצמצם בכ-30% את הוצאות המטה, שהוערכו בכחצי מיליארד שקל בשנה. אלא ששנתיים וחצי לאחר מכן, נראה שעבודת ההתייעלות עוד רחוקה מסיום, ומספר עובדי המטה דווקא שב לטפס.

אם נסתכל בדוחות האחרונים נראה שברבעון השני העסיקה הרשת 471 עובדים בקטגוריה הכוללת את עובדי המטה, לעומת 428 בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של כ-10% בתוך שנה. זאת דווקא בזמן שהתוצאות הכספיות מצביעות על שחיקה בפעילות: ההכנסות ברבעון ירדו ב-7.5% והרווח התפעולי השוטף צנח בכ-36%. 

במילים אחרות, שופרסל מוכרת פחות ומרוויחה פחות, אבל מצבת עובדי המטה שלה ממשיכה לגדול. וזה גם מוביל לשאלה האם ההתייעלות שעמה פתחו האחים אמיר הייתה ׳חד-פעמית׳ או שהם הצליחו להוביל להתייעלות מבנית. ראינו כבר את ההתממשות של המניה בתגובה לתוצאות הרבעוניות החלשות - האם אמיר יובילו סבב קיצוצים נוסף ובכלל מה תהיה המשמעות לרווח?

השאלה הזאת מקבלת משנה חשיבות דווקא עכשיו, עם הכניסה לעונת הדוחות לרבעון השלישי. הקמעונאיות צפויות לפרסם את תוצאותיהן לקראת סוף החודש. האם האחים אמיר ינסו להציג מהלך התייעלות נוסף במטרה לשפר את הרווחיות ולהחזיר את אמון המשקיעים?

המכירות יורדות מהר יותר מההוצאות

הכנסות שופרסל ירדו בכ-7.5%, מ-3.69 מיליארד שקל ברבעון המקביל לכ-3.41 מיליארד שקל. הרווח הגולמי ירד מ-1.11 מיליארד שקל לכ-999 מיליון שקל, ושיעור הרווח הגולמי נשחק מכ-30.1% לכ-29.3%.

אבל מעניין גם מה קורה בעיקר בשורות שמתחת לרווח הגולמי. הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות הסתכמו בכ-829 מיליון שקל, לעומת כ-846 מיליון שקל שנה קודם. כלומר, בזמן שההכנסות ירדו בכ-7.5%, ההוצאות האלה הצטמצמו בכ-2% בלבד. כתוצאה מכך, משקלן מתוך ההכנסות גדל מכ-22.9% לכ-24.3%. זה מבטא שיש מינוף תפעולי שלילי. הרשת מוכרת פחות, אבל חלק גדול מההוצאות שלה נשאר. הרווח התפעולי לפני הכנסות והוצאות אחרות ירד מ-266 מיליון שקל ל-170 מיליון שקל, ירידה של כ-36%, ושיעור הרווח התפעולי התכווץ מכ-7.2% לכ-5%. הרווח המיוחס לבעלי המניות ירד מ-191 מיליון שקל ל-125 מיליון שקל.

צריך להזכיר שהרבעון השני הושפע גם מעיתוי חג הפסח, שחל ברבעון הראשון של 2026 לעומת הרבעון השני ב-2025, וגם משינויים בפעילות הסניפים. לכן לא ניתן להאשים את הרבעון הקודם בהכרח את במגמה השנתית. אבל עדיין, גם אם מסתכלים ברמת המחצית מגלים ירידה בהכנסות שופרסל, זאת בשעה שכמה מהמתחרות (הציבוריות) דווקא הציגו צמיחה.

מה קורה ברשתות האחרות?

רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם פועלות במודלים שונים ובקנה מידה אחר, ולכן גם אי אפשר להשוות ביניהן רק לפי מספר העובדים או שיעור הרווח. אבל מבחינה ענפית אנחנו עדיין מקבלים נקודת ייחוס לשופרסל שמראה עד כמה העסק שלה שמן ועדיין לא כזה יעיל.

רמי לוי רשמה במחצית הראשונה צמיחה של כ-8.6% בהכנסות, לכ-4.18 מיליארד שקל, והרווח התפעולי עלה מכ-180 מיליון שקל לכ-209 מיליון שקל. יוחננוף הציגה צמיחה של כ-5.9% בהכנסות, לכ-2.54 מיליארד שקל, ועלייה של כ-13.5% ברווח התפעולי לפני סעיפים אחרים.

• חנות הלגו ה-11 נפתחה בפתח תקווה, ו-KSP חתכה מחירים: כך נראים הפערים
• שופרסל יוצאת לקרב מול שטראוס: מי ירוויח משוק קפה של 2 מיליארד שקל?

ויקטורי דיווחה על גידול של כ-10% בהכנסות המחצית, אם כי חלק משמעותי מהצמיחה נבע ממכירות במסגרת אספקת מזון לעזה. ללא הפעילות הזאת, התמונה חלשה בהרבה. בטיב טעם גדלו ההכנסות המאוחדות בכ-12%, אבל גם כאן נדרשת הסתייגות, משום שהקבוצה פועלת בתחום הסיטונאות והושפעה מהרחבת הפעילות ומאיחוד עסקי. פעילות הקמעונאות שלה צמחה בכ-5.7%.

כלומר, גם אם לא כל הצמיחה אצל המתחרות אורגנית, שופרסל בולטת לרעה בנתוני המכירות שלה במחצית הראשונה.

האם שופרסל מחזיקה מטה גדול מדי?

אם נשווה את היקף המטה לגודל המחזור נמצא מהר מאוד את הפערים בין הרשתות. בסוף 2025 העסיקה שופרסל 439 עובדי מטה על הכנסות שנתיות של כ-14.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-30 עובדי מטה לכל מיליארד שקל מכירות.

רמי לוי העסיקה באותה תקופה 119 עובדי מטה, על הכנסות של כ-7.84 מיליארד שקל - כ-15 עובדים לכל מיליארד שקל מכירות. כלומר, מספר עובדי המטה בשופרסל, ביחס להיקף ההכנסות, כמעט כפול.

האם זה גורף? לא ממש. לטיב טעם היו 92 עובדי מטה על מחזור של כ-2 מיליארד שקל, יחס גבוה אפילו מזה של שופרסל, אבל אצל טיב טעם, כאמור, המטה משרת גם פעילות סיטונאית. ביוחננוף ישנם 178 עובדי הנהלה, שלא ניתן לייחס אותם ישירות לפעילות ספציפית.

• ספי זינגר: "אם יש פער אחד שהוא בור גדול, זה ברוקר-דילר"
• צבר של אלפי מגה-וואט - אבל כמה כסף צריך כדי להפעיל אותו? הרשות רוצה לעשות סדר

כמה שווה סבב קיצוצים של 100–120 עובדים?

ננסה להעריך בגסות כמה שווה צמצום של 100–120 עובדים במטה שופרסל, כלומר כחמישית עד רבע ממצבת 471 העובדים בקטגוריה הכוללת את המטה. שופרסל אינה מפרסמת את עלות ההעסקה הממוצעת של עובד מטה, אבל אפשר להניח לצורך החישוב עלות מעסיק של כ-25–30 אלף שקל בחודש, כולל שכר, הפרשות סוציאליות והוצאות נלוות. תחת ההנחות האלה, צמצום כזה עשוי לחסוך לחברה כ-35–40 מיליון שקל בשנה.

ביחס למחזור ההכנסות השנתי של שופרסל, שהסתכם בכ-14.5 מיליארד שקל ב-2025, מדובר בסכום קטן יחסית, כ-0.25%–0.3% מההכנסות. אלא שבשורת הרווח המשמעות כבר גדולה בהרבה. חיסכון של 35–40 מיליון שקל בשנה משקף כ-9–10 מיליון שקל ברבעון, ובהשוואה לרווח התפעולי השוטף של 170 מיליון שקל שהציגה שופרסל ברבעון השני, מדובר בפוטנציאל לשיפור של כ-5%–6% ברווח התפעולי. אחרי מס, התוספת האפשרית לרווח הנקי השנתי עומדת על כ-27–31 מיליון שקל.

אלא שצמצום כזה הוא לא עניין של מה בכך. פיטורים של כ-100–120 עובדים עשויים לעורר התנגדות מצד נציגות העובדים, וכפי שלימדו גלי הקיצוצים הקודמים, לא בהכרח יעברו בשקט. גם החיסכון עצמו אינו מובטח במלואו, שכן חלק מהמשרות עשויות להיות מוחלפות במיקור חוץ, והמהלך עשוי לגרור הוצאות חד-פעמיות של פיצויים ופרישה.

שופרסל הצליחה בשנים האחרונות לשפר את הרווחיות שלה באמצעות קיצוץ הוצאות ושינויים בפעילות. אלא שהשלב הבא עשוי להיות מורכב יותר. חלק מהצעדים שניתן היה לבצע במהירות כבר בוצעו, ובמקביל הרשת מתמודדת עם תחרות מצד רשתות הדיסקאונט, שינויים בהרגלי הקנייה ולחצים על הפדיון בחנויות.

העובדה שמספר עובדי המטה גדל לאחר גלי הפיטורים מחזירה את השאלה האם בחברה גייסו עובדים לתפקידים חדשים שנחוצים לרשת, או בכך שחלק מההוצאות שנחתכו חזרו בהדרגה?