ריח של 2000 בנאסד"ק: מה דומה בין נפילת מניות ה-AI לקריסת הדוט-קום, ומה שונה
מדד הנאסד"ק סגר את אוקטובר עם ירידה של כ-5.3%, החודש החלש שלו מאז מרץ 2025, ובנעילת יום שישי עמד על 25,437 נקודות. הסשן האחרון של החודש מחק 2.9% בבת אחת, והמדד נמצא כעת כ-7.8% מתחת לשיא של 27,600 נקודות, שנקבע לפני פחות מארבעה שבועות. בוול סטריט כבר שואלים בקול רם את השאלה שמרחפת מעל השוק כבר יותר משנה: האם בועת הבינה המלאכותית מתחילה לדלוף, והאם הסרט הזה כבר הוקרן פעם, באביב של שנת 2000.
מי שמחפש קווי דמיון מוצא אותם בקלות. הראשון והבולט הוא מבנה הירידה עצמו. גם ב-2000 הנפילה התחילה דווקא מהחברות שנחשבו לבטוחות ביותר, אלה שבנו את התשתית של העידן החדש. ביום שישי צללה אינטל ב-28.6%, הנפילה היומית החדה שלה מאז שנות ה-70, אחרי תחזית מאכזבת שהושפעה גם מהשבתת המפעל בקריית גת ומהחולשה בשוק המחשבים האישיים. AMD איבדה 10.9%, אנבידיה ירדה ב-4.2%, ומדד השבבים של פילדלפיה צנח ב-7.2% ביום אחד וסיים את החודש עם ירידה של יותר מ-15%. יום קודם לכן ספגה אלפאבית צניחה של יותר מ-12% ואיבדה יותר מ-500 מיליארד דולר משווייה, אחרי שהתברר שתקצירי ה-AI בראש תוצאות החיפוש מכרסמים בהכנסות מפרסום. להרחבה: הפיצוץ בקריית גת עולה לאינטל כ-600 מיליון דולר.
קו הדמיון השני הוא הכסף שזורם לתשתיות. בסוף שנות ה-90 השקיעו חברות התקשורת מאות מיליארדי דולרים בהנחת סיבים אופטיים, מתוך הנחה שהביקוש לרוחב פס יגדל בלי סוף. בפועל רוב הסיבים נשארו "חשוכים" שנים ארוכות, וספקיות הציוד, עם סיסקו בראשן, שילמו את המחיר. השנה מתחייבות מטא, אלפאבית, אורקל, אמזון ומיקרוסופט להשקיע יחד כ-800 מיליארד דולר, כמעט כולם במרכזי נתונים ובשבבים. אלפאבית לבדה צופה השקעות של עד 205 מיליארד דולר. השוק כבר מגיב לכל העלאה של תקציב ההשקעות בחשדנות, ולא בהתלהבות, ועל כך אפשר לקרוא בהרחבה בסקירת וול סטריט.
הידעת?כמה זמן לקח לנאסד"ק להתאושש מהדוט-קום
הדמיון השלישי הוא הריכוזיות. ב-2000 קומץ מניות טכנולוגיה החזיק את המדדים, והמשקיעים הסתמכו על אותו סיפור צמיחה. גם השנה העליות נשענו על מספר קטן של ענקיות, וכשהן נופלות יחד, המדד כולו נגרר. ביום שישי, על כל מניה שעלתה בנאסד"ק ירדו שלוש, ו-355 מניות קבעו שפל של 52 שבועות, לעומת 70 שקבעו שיא. גם הרקע המוניטרי מזכיר את התקופה ההיא: אז העלה הפד את הריבית שש פעמים בתוך שנה, עד 6.5%, והפך את הכסף הזול ליקר. כעת עליית תשואות האג"ח מייקרת את המימון של ההשקעות האדירות, שחלק גדל מהן ממומן בחוב.
קו נוסף, פסיכולוגי, קשור לאופן שבו המשקיעים מתמחרים חדשות. בשלב המתקדם של בועה, תוצאות טובות כבר אינן מספיקות, ומספיקה החמצה קטנה כדי להפיל מניה בשיעור דו-ספרתי. זה בדיוק מה שקרה בשבוע האחרון: אמזון ואלפאבית פרסמו דוחות שהחטיאו את הציפיות בפער קטן יחסית, והשוק הגיב כאילו מדובר במפנה.
הידעת?כמה יקר היה הנאסד"ק בשיא הבועה
עם זאת, ההבדלים משמעותיים, וכדאי להכיר אותם. רבות מחברות הדוט-קום נסחרו לפי "עיניים" וקליקים, בלי הכנסות של ממש ובלי רווח. ענקיות הטכנולוגיה הנוכחיות, לעומתן, מייצרות מאות מיליארדי דולרים בתזרים מזומנים, קונות בחזרה מניות ומחלקות דיבידנדים. הן מממנות את ההשקעה ב-AI בעיקר מהכיס, ובמידה הולכת וגדלה גם בחוב. גם התמחור שונה מאוד, כפי שעולה מהמכפילים. ולבסוף, גם אחרי אוקטובר הנאסד"ק עדיין גבוה בכ-7.8% מרמתו לפני שנה, והשוק הרחב נמצא כ-3% מתחת לשיא.
ועדיין, ההבדלים האלה מבטיחים פחות ממה שנראה. גם ב-2000 סיסקו ואינטל היו חברות רווחיות ומבוססות, ובכל זאת מניותיהן איבדו את רוב ערכן, משום שהמחיר שהמשקיעים שילמו גילם צמיחה שהתבררה כאופטימית מדי. השאלה המרכזית כעת דומה: האם ההכנסות מבינה מלאכותית יגיעו מהר מספיק כדי להצדיק את ההשקעות. אם הן יתעכבו, הרווחיות של הענקיות עשויה לבלום את הנפילה, אבל לא בהכרח למנוע תיקון עמוק במניות. מנהל קרן הגידור קן גריפין העריך כבר לפני כמה שבועות שיש בשוק בועה. להרחבה: קן גריפין: "כמעט בוודאות" יש בועת AI, אבל החברות שישרדו אותה יובילו את השוק לעשורים.
בשוק יש גם מי שמזכירים שבסוף שנות ה-90 הנאסד"ק ספג כמה ירידות חדות של 10% ויותר, עוד לפני השיא האמיתי. כלומר, גם אם הדמיון ל-2000 נכון, ייתכן שהשוק נמצא דווקא בשלב מוקדם יותר של הסיפור, ולא בסופו. ההכרעה תגיע כנראה מהדוחות הבאים של ענקיות הענן, ומהשאלה אם הלקוחות שלהן מתחילים לשלם על הבינה המלאכותית בהיקף שמצדיק את ההשקעה.
