
"המטרה ברורה: להכשיר עורכי דין שנרצה לקלוט"
פתיחת שנת הלימודים האקדמית: סדרת ראיונות עם בכירים במשרדי עורכי הדין הגדולים. והפעם: עו"ד קרן סטרול, סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד נשיץ-ברנדס-אמיר
האם בשנים האחרונות יש ירידה או עלייה ברמת עורכי הדין החדשים? מהם הגורמים לכך?
"אין לי בסיס לקבוע אם חלה עלייה או ירידה ברמת עורכי הדין החדשים בענף כולו. אני יכולה להעיד על הנעשה אצלנו: עורכי הדין שמסיימים את התמחותם במשרד מקבלים הכשרה מקיפה וכלים מקצועיים שמאפשרים להם להשתלב במקצוע ברמה הכי גבוהה שיש, ושיעורי ההישארות הגבוהים אצלנו משקפים זאת.
"בעיני, איכות ההכשרה היא גורם מרכזי: כאשר יש תוכנית מובנית, ליווי מקצועי ויעדים ברורים, המתמחים מסיימים את התהליך עם הידע, המיומנויות והיכולות הנדרשים כדי להיות עורכי דין מצוינים, בנוסף לכך מה שמבדיל את עורכי הדין הצעירים בשנים אחרונות הוא החשיפה לעולם הטכנולוגי, מה שמאפשר להם ליישם בצורה טובה יותר את השימוש בכלי ה-AI שלנו, כמובן בצורה מנוהלת ומבוקרת".
האם אתם מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות או בוגרי מכללות בקבלה להתמחות? האם אתם רואים הבדלים ביניהם?
"אנחנו מגייסים מועמדים מהמוסדות האקדמיים המובילים, הן מאוניברסיטאות והן ממכללות. בקרב המועמדים המצטיינים שאנחנו פוגשים, איננו מזהים הבדל מובהק בנקודת הפתיחה הנובע מסוג המוסד שבו למדו. הבחינה שלנו היא אישית: אנחנו בוחנים את הכישורים של כל מועמד ומועמדת ואת מידת התאמתם למשרד ולמאפיינים שאנחנו מחפשים. בעינינו, אלה מדדים משמעותיים יותר להערכת סיכויי ההצלחה אצלנו".
מה דעתך לגבי אורך ההתמחות הרצוי?
"שנת התמחות חולפת מהר מדי. אנחנו כמובן מתאימים עצמנו מבחינת תוכנית ההכשרה למשך זמן ההתמחות, יש לנו עקומת למידה לכל תקופת ההתמחות, והמטרה שלנו היא להביא את המתמחה להיות עו"ד שנרצה לקלוט אצלנו. האחריות והערבות להכשרה היא שלנו.
"אין ספק שמשך זמן ארוך יותר של שנה וחצי להבשלה לתוך המקצוע הוא מאפשר יותר, יש יותר זמן הכשרה, ביסוס הלמידה ואז גם הבשלה של התוצרים שמוציא המתמחה תחת ידיו. שנת התמחות מאתגרת גם אותנו במובן הזה ששנה ברוטו, היא לא הרבה זמן להביא את הסטודנטים למשפטים למקום שאנחנו רוצים שיגיעו אליו. זה דורש מהם יותר וגם מאיתנו ואנחנו על זה".
מה כולל מסלול ההתמחות אצלכם?
"מסלול ההתמחות הוא מובנה וברור, כיוון שיש לנו יעד. ראשית, אנחנו קולטים את המתמחים למחלקות ייעודיות, כלומר: המועמדים מתראיינים אצלנו למחלקה ספציפית, שבה מסלול ההכשרה הוא מובנה ומותאם לשלבי ההתקדמות לאורך ההתמחות. אנחנו מגדירים את הידע והמיומנויות שעל המתמחים לרכוש ופועלים באופן שיטתי, כדי שיסיימו את ההתמחות כשהם מוכנים להשתלב כעורכי דין מצוינים.
"התוכנית נתמכת במערך מנטורינג: כל מתמחה מלווה במנטור לאורך כל תקופת ההתמחות. נוסף על כך, בכל מחלקה יש מי שעומד בראש מערך המתמחים ואחראי למעקב אחר התקדמותם והתפתחותם המקצועית.
"אנחנו מקיימים שיחות משוב תכופות, שבהן מבהירים מה חשוב לשמר, מה דורש שיפור וכיצד נסייע בכך. המטרה ברורה: להכשיר את המתמחים להיות עורכי דין שנרצה לקלוט במשרד. תוכנית ההכשרה כולה מכוונת ליעד הזה".
האם יש מקום להעלות את רף הכניסה למקצוע, למשל באמצעות העלאת ציון המעבר בבחינות הלשכה?
"בעיני, הציון בבחינות הלשכה אינו מדד מספק לרמתם המקצועית של עורכי הדין, ולכן העלאת ציון המעבר אינה בהכרח הדרך לשפר אותה. אני מייחסת חשיבות רבה יותר לאיכות ההכשרה, למיומנויות המקצועיות וליכולת ליישם את הידע בעבודה המשפטית בפועל".
- וואלה טורס וישראייר יבהירו: אלה "הכרטיסים האחרונים במחיר זה"
- הגיע לשדה ב-4:45, הטיסה יצאה ב-19:15 - אך אין פיצוי
מהן ההשלכות של ריבוי עורכי הדין?
"אני יכולה להתייחס בעיקר לניסיון שלנו במשרד. שיעור ההישארות של המתמחים אצלנו בתום ההתמחות עומד על 85% ומעלה, ולכן השלכות ריבוי עורכי הדין פחות מורגשות אצלנו בהקשר של קליטת עורכי דין צעירים. עם זאת, אין בכך כדי להעיד על המצב בענף כולו".
עו"ד קרן סטרול (צילום: שחר נזירי)