השכנים דרשו את החצר תמורת הגג, אבל בית המשפט אישר את הבנייה
סכסוך שכנים בעל דירה בבית משותף בבת ים, שקיבל היתר להרחיב את דירתו על הגג, לא יידרש לוותר תמורת זאת על השימוש בחצר הבניין. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי, קיבלה באופן חלקי ערעור של עודד חתוכה, וביטלה את קביעת המפקח על רישום מקרקעין שלפיה הבנייה מותנית בהצמדת חלקים מהרכוש המשותף לדירת שכניו.
הסכסוך נוגע לבניין בן ארבע דירות ברחוב ויצמן 70 בעיר. בפועל, גדר מחלקת את החצר לשני חלקים. חתוכה, המתגורר בקומה העליונה, ביקש היתר להרחבת דירתו על הגג ולבניית ממ"ד, והשכנים, מזל ושמואל משמור, חתמו תחילה על הסכמתם. בהמשך חזרו בהם ותבעו הכרה בכך שכל עוד הוא בונה על הגג, החצר הסמוכה לדירתם תעמוד לשימושם הבלעדי.
המפקח, אורי שלומאי, מינה מודד ושמאי, שקבע כי שווי זכות השימוש בגג שהוקצתה לחתוכה עולה על שווי השטח בחצר. בעקבות זאת נתן המפקח לחתוכה שתי ברירות: לממש את ההיתר ולסלק את ידו מהחצר, או לוותר כליל על הבנייה. חתוכה גם חויב בהוצאות של 5,500 שקל.
"אין הצמדה הדדית"
בערעור טען חתוכה כי השקיע יותר מ-100 אלף שקל בהוצאת ההיתר, בהסתמך על חתימת שכניו, וכי המפקח הפעיל מנגנון שרירותי שמאלץ אותו לבחור בין הגג לחצר. השכנים טענו מנגד כי במכתב ששלח הוא הודיע על ויתור מוחלט על הבנייה, וכי עליו לעמוד בכך.
השופטת ביבי הסבירה כי סעיף 71ב לחוק המקרקעין מאפשר לבעל דירה להרחיב את דירתו על חשבון הרכוש המשותף בהסכמת רוב מיוחד של בעלי הדירות, וכי אין בו כל הוראה המקנה לבעלי הדירות האחרים שטח מקביל. לדבריה, "אין בו הוראה הקובעת הצמדה הדדית של חלק ברכוש המשותף לכל בעלי הדירות אשר לא הרחיבו דירתם". ההגנה שהחוק נותן לשכנים היא שבעל הדירה שבנה לא יוכל להתנגד להרחבה דומה שיבקשו לבצע בעתיד.
הידעת?כמה שכנים צריכים להסכים להרחבת דירה על חשבון הרכוש המשותף?
לפי חוות הדעת, התוכנית החלה במקום מאפשרת לכל דירה להתרחב עד 160 מ"ר, ואין מחלוקת שההרחבה המבוקשת עומדת במגבלה זו. השופטת ציינה כי השכנים לא פירטו כל פגיעה מהותית בזכויותיהם, והוסיפה כי בניית חדר על הגג יוצרת גג חדש שהוא עצמו רכוש משותף, כך שספק אם בכלל נגרע שטח מהרכוש המשותף.
- הגג שלהם, אולם האירועים לא: תביעת 1.1 מיליון שקל נדחתה
- השכנים מלמעלה האשימו את הקבלן ברטיבות - ויישאו בתיקונים של 70 אלף שקל
גם החצר תישאר של כולם
עם זאת, השופטת לא התערבה בקביעה שהרכוש המשותף כולו שייך לכל בעלי הדירות, ושאיש מהם אינו רשאי לנכס לעצמו חלק ממנו. משמעות הדבר היא שחתוכה אינו רשאי להשתמש באופן בלעדי בחלקים מהגג שאינם נדרשים להרחבה, וגם אינו רשאי להציב מחסן בחצר או לתחום חלק ממנה - ואותו איסור חל על שכניו.
הידעת?האם מותר לבעל דירה לגדר לעצמו חלק מהחצר המשותפת?
השופטת העירה, מבלי להכריע בכך, כי היא נוטה לקבל את טענות חתוכה לכשל מהותי באופן שבו חישב המומחה את חלוקת השטחים. בסיום, נקבע כי חתוכה רשאי לבנות בהתאם להיתר כדין ובלבד ששטח דירתו לא יעלה על 160 מ"ר. חיובו בהוצאות בוטל, והשכנים יחזירו לו את הסכום וישלמו לו עוד 4,000 שקל הוצאות הערעור.
(עש"א 69383-01-26)
להרחבה: העירייה רצתה להרוס פרגולה, אבל לא ידעה להסביר למה
להרחבה: החברה והקבלן הכחישו את הליקויים - ויפצו זוג מיחיעם בכ-161 אלף שקל
