למה ממשלות מעלות מיסים דווקא לאחר הבחירות? והאם זה דווקא טוב לבורסה?

אחרי בחירות קורים כמה דברים מעניינים, החלטות שנדחו במשך חודשים פתאום חוזרות לשולחן הדיונים, העלאות מיסים הופכות לאפשרות וקיצוצים בתקציב מקבלים הצדקה - בפועל יוצא שהציבור נאלץ להתמודד עם צעדים שהפוליטיקאים העדיפו שלא לדבר עליהם לפני הבחירות. התופעה הזו מגובה בנתונים - מחקר של הקרן המטבע הבינלאומית שבחן 22 מדינות בשנים 1990-2018 מצא שממשלות נוטות לדחות הכרזות לא פופולריות לפני בחירות ולהכריז עליהן בסבירות גבוהה יותר בחודשים הראשונים שלאחר הבחירות, שהרי זה מאוד הגיוני ומשרת את האינטרסים של הנבחרים.

אז מה הקשר לבורסה? מחקר של הבורסה בתל אביב שבחן עשר מערכות בחירות מאז 2003 מצא שמדד ת"א 125 הניב תשואה ממוצעת של כ-16% בשנה שלאחר הבחירות, לעומת ממוצע שנתי של כ-11.5% בתקופה מקבילה מייצגת, אמנם חלק מהעליות הושפע גם מהמגמות בשווקים בעולם ומנסטימנט כללי חיובי עבור מניות, אבל הנתון מעלה שאלה מעניינת יותר: איך זה ייתכן שדווקא בתקופה שבה ממשלות עשויות להעלות מסים ולרסן הוצאות, שוק המניות מציג בממוצע ביצועים חזקים? שהרי אלו צעדים שלילים לשוק המניות מהכיוון הפיסקלי.

התשובה האפשרית קשורה לתופעה שמוכרת היטב מעולם החברות: ניקוי אורוות. מנכ"ל חדש שנכנס לחברה עשוי להעדיף לרכז בתחילת כהונתו צעדים לא פופולריים והחלטות קשות שבעלי המניות ושוק ההון אינו בהכרח יאהב, חלק מהבעיות נוצרו בתקופת ההנהלה הקודמת, וכך קל להצדיק את הטיפול האגרסיבי בהן. אם המהלכים יצליחו, השיפור ברווחיות בשנים הבאות כבר יירשם תחת הנהגתו של המנכ"ל החדש.

ממשלות לא תמיד שונות מכך - בתחילת הקדנציה הבחירות הבאות עדיין רחוקות והממשלות יכולות לקוות שלציבור יהיה 'זיכרון לטווח קצר'. אם היא גם החליפה ממשלה קודמת, היא יכולה להסביר לציבור שחלק מהצעדים נדרשים כדי לתקן את המצב שירשה בעל כורחה מהממשלה הקודמת. ההבדל הגדול הוא שבניגוד לחברה, ממשלה לא יכולה פשוט למחוק הפסדים מהמאזן, ניקוי האורוות שלה מתבטא בהעלאות מסים, בצמצום הוצאות, בשינויים בסדרי העדיפויות וברפורמות שהמחיר שלהן מורגש בטווח הקצר עבור הצרכנים הקטנים.

הדוגמאות מישראל מלמדות שלא חייבים אפילו להחליף ראש ממשלה כדי שזה יקרה. ב-2003 אריאל שרון נשאר בתפקיד, אבל בנימין נתניהו נכנס למשרד האוצר והוביל תוכנית קיצוצים ורפורמות רחבה. ב-2013 נתניהו המשיך כראש ממשלה, אך יאיר לפיד נכנס לאוצר, ובתוך חודשים הועלה המע"מ מ-17% ל-18% ואושרו צעדי התאמה תקציבית נוספים. בשני המקרים, דווקא תחילת הקדנציה והחלפת ההנהגה הכלכלית היו משמעותיות יותר מעצם חילופי השלטון.

אז האם הבורסה צריכה משקפיים?

כנראה שלא - הסבר שיכול להניח את הדעת לתופעה הוא שהתשובה היא ששוק ההון והציבור לא בהכרח מסתכלים על אותה נקודת זמן. הצרכן מרגיש את העלאת המע"מ כבר בקנייה הבאה בסופר, בעוד ששוק ההון מנסה להעריך כיצד תיראה הכלכלה בעוד שנה או שנתיים. אם העלאות המסים והקיצוצים יצליחו לצמצם את הגירעון, לייצב את החוב הממשלתי ולהפחית את הסיכון של המדינה, הם עשויים דווקא לתמוך בשוק המניות בעקבות הפחתת הסיכון הפיסקלי.

על מנת להבין את הנושא אפשר להסתכל על כמה סוגי חברות, ולזכור ששוק ההון בנוי מהמון סוגי חברות. למשל, חברה קמעונאית עשויה להיפגע מירידה בכוח הקנייה של הציבור, אבל חברת נדל"ן ממונפת יכולה ליהנות מירידת תשואות האג"ח ומעלויות מימון נמוכות יותר. ובעצם אותה מדיניות ממשלתית יכולה לפגוע בחלק מהחברות ובמקביל לשפר את התנאים הכלכליים של אחרות. עוד משהו שחשוב לזכור הוא סנטימנט - הבורסה לא בהכרח מחכה לראות שיפור בדוחות הכספיים אלא מתמחרת קדימה את השינויים.

ומה זה אומר לקראת הבחירות בישראל?

לקראת הבחירות המתקרבות, ההסתכלות החשובה בפן הכלכלי אינה רק מי ירכיב את הממשלה הבאה, אלא מה אפשר לשער שהיא תעשה עם התקציב ביום שאחרי. ממשלה שתידרש להתמודד עם גירעון גבוה, הוצאות ביטחון משמעותיות והתחייבויות תקציביות קיימות תיהיה חייבת לקבל החלטה מי יישא במחיר ההתאמות: הציבור באמצעות העלאות מסים, משרדי הממשלה באמצעות קיצוצים, או הדורות הבאים באמצעות הגדלת החוב. שילוב בין השלושה הוא תרחיש אפשרי גם כן.

ניקוי אורוות בסגנון ממשלתי - אם הממשלה החדשה תעריך שנדרשות החלטות כואבות, תחילת הקדנציה עשויה להיות חלון הזדמנויות להוצאה לפועל. גם אם זהות הנבחרים לא מתחלפת, שר אוצר חדש או הרכב קואליציוני אחר יכולים להוביל לשינוי משמעותי במדיניות. לכן מי שמנסה להבין לאן הולכת הכלכלה הישראלית או כלכלות בכלל על ידי בחינה של המדיניות הפיסקלית, צריך לבחון פחות את הסיסמאות שנשמעו במערכת הבחירות ויותר את התקציב הראשון שהממשלה תגיש.

• ניצחון לולה בברזיל: תעודת הסל על המדינה צונחת בכ-20% במסחר הלילי
• הבוס יודע? גם אם לא דיברתם פוליטיקה בעבודה, החדשות מגיעות איתכם למשרד

בחירות לא בהכרח פותרות בעיות כלכליות, אבל הן יכולות לשנות את העיתוי שבו הממשלה בוחרת להתמודד איתן. הפוליטיקאים מקבלים מחדש מרחב פעולה, בעוד שהציבור עלול לקבל את החשבון, והבורסה כבר מנסה להעריך אם ההחלטות שיגיעו יצדיקו את המחיר ויהיו חיובים עבור ביצועי המניות והעסקים שמאחוריהן. עוד נקודה שחשוב לזכור - גם אם ההיסטוריה מלמדת על תשואות גבוהות יחסית בשנה שלאחר הבחירות, למשקיעים לא כדאי להסתפק בסטטיסטיקה. הביצועים אינם תלויים ברק האם הממשלה תעשה ניקוי אורוות, אלא האם אחרי שתסיים לנקות יישאר כאן משק חזק יותר.