ולדימיר פוטין רוסיה
צילום: pixbay

283 טון של רובלים במזומן: כך הפך ישראלי לאיש המפתח של רוסיה בעקיפת הסנקציות

ארה"ב הגדירה את רשת התשלומים A7 של האוליגרך אילן שור כארגון פשיעה, וקשרה אותה למשמרות המהפכה ולחמאס. מסמכים פנימיים מראים שבתוך תשעה חודשים עברו דרכה יותר מ-14 מיליארד דולר, רובם בדרך לסין
ענת גלעד |

משרד האוצר האמריקאי הגדיר בתחילת החודש את רשת התשלומים הרוסית A7 כ"ארגון פשיעה רב-לאומי משמעותי", ומאז מתברר עד כמה גדולה המערכת שבנה אילן שור, אוליגרך מולדובי שנולד בישראל ומחזיק באזרחות ישראלית. תחקיר של איגוד העיתונאים החוקרים הבינלאומי ICIJ ושל כלי התקשורת הרוסי העצמאי Proekt העלה כי בין נובמבר 2024 ליולי 2025 עברו דרך A7 לפחות 283 טון של שטרות רובל במזומן, בשווי של יותר מ-14 מיליארד דולר. רוב הכסף הזה הגיע בסופו של דבר לספקים בסין.

העיתוי מעניין גם מנקודת מבט ישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא ביום שישי להיערך ל"כלכלה עוקפת סנקציות", ובנק ישראל מיהר להבהיר שמטבעות דיגיטליים אינם פתרון. להרחבה: בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". A7 מציגה את הצד השני של המטבע: כך נראית מערכת שנבנתה מראש כדי לעקוף עיצומים, והמחיר שהיא גובה כשהיא נחשפת.

העיתוי מעניין גם מנקודת מבט ישראלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא ביום שישי להיערך ל"כלכלה עוקפת סנקציות", ובנק ישראל מיהר להבהיר שמטבעות דיגיטליים אינם פתרון. להרחבה: בנק ישראל עונה לנתניהו: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". A7 מציגה את הצד השני של המטבע: כך נראית מערכת שנבנתה מראש כדי לעקוף עיצומים, והמחיר שהיא גובה כשהיא נחשפת.

מזומן מהשווקים של מוסקבה, העברות לסין

הרשת הוקמה רשמית בספטמבר 2024 בידי שור ובנק PSB (פרומסוויאזבנק), בנק ממשלתי רוסי שמשרת את תעשיות הביטחון ונמצא בעצמו תחת סנקציות. שור מחזיק ב-51% מהחברה והבנק ביתרה. הצורך היה ברור: מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022 הוטלו סנקציות אמריקאיות, אירופיות ובריטיות על כ-80% מהבנקים ברוסיה, ורבים מהם נותקו ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT. עסקים רוסיים שרצו לשלם לספקים בחו"ל מצאו את עצמם בלי צינור בנקאי מתפקד.

לפי המסמכים הפנימיים שנחשפו, חלק גדול מהפעילות התבסס על מזומן. סוחרים בשווקים סיטונאיים סביב מוסקבה, ובראשם שוק סאדובוד הענק, אספו שטרות מבעלי עסקים, והכסף נספר ונרשם במרכז מזומנים של החברה. משם הופקד בבנק PSB, ושורה של חברות מתווכות הרשומות מחוץ לרוסיה, בעיקר בקירגיזסטן, העבירה את התשלומים לספקים בסין ובהונג קונג. בצד המקבל, המקור האמיתי של הכסף נעלם מהרישומים.

מזומן מהשווקים של מוסקבה, העברות לסין

הרשת הוקמה רשמית בספטמבר 2024 בידי שור ובנק PSB (פרומסוויאזבנק), בנק ממשלתי רוסי שמשרת את תעשיות הביטחון ונמצא בעצמו תחת סנקציות. שור מחזיק ב-51% מהחברה והבנק ביתרה. הצורך היה ברור: מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022 הוטלו סנקציות אמריקאיות, אירופיות ובריטיות על כ-80% מהבנקים ברוסיה, ורבים מהם נותקו ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT. עסקים רוסיים שרצו לשלם לספקים בחו"ל מצאו את עצמם בלי צינור בנקאי מתפקד.

לפי המסמכים הפנימיים שנחשפו, חלק גדול מהפעילות התבסס על מזומן. סוחרים בשווקים סיטונאיים סביב מוסקבה, ובראשם שוק סאדובוד הענק, אספו שטרות מבעלי עסקים, והכסף נספר ונרשם במרכז מזומנים של החברה. משם הופקד בבנק PSB, ושורה של חברות מתווכות הרשומות מחוץ לרוסיה, בעיקר בקירגיזסטן, העבירה את התשלומים לספקים בסין ובהונג קונג. בצד המקבל, המקור האמיתי של הכסף נעלם מהרישומים.

הידעת?מהו OFAC?
המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) הוא יחידה במשרד האוצר האמריקאי שמנהלת ואוכפת את הסנקציות הכלכליות של ארה"ב. גוף שנכנס לרשימה שלה מאבד גישה לנכסיו בארה"ב, ואזרחים וחברות אמריקאיות מנועים מלעשות איתו עסקים.

משרד האוצר האמריקאי מתאר את השיטה כרשת של "סוכני משנה": חברות במדינות שונות שמשתמשות במסמכי סחר כוזבים כדי להציג תשלומים רוסיים כעסקאות רגילות. לפי הסוכנות הבריטית לפשיעה חמורה (NCA), החברה עצמה התגאתה שבשנת הפעילות הראשונה שלה סלקה עסקאות בהיקף של יותר מ-86 מיליארד דולר. לצד העברות בנקאיות רגילות, A7 מזוהה גם עם A7A5, מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לרובל, ששימש להעברת סכומים גדולים מחוץ למערכת הבנקאית.

איראן, חמאס וצפון קוריאה

הסיבה שהעניין עבר מזירת רוסיה-אוקראינה למדיניות של וושינגטון כלפי טהרן קשורה ללקוחות של הרשת. לפי משרד האוצר האמריקאי, A7 שימשה את הבנק המרכזי של איראן, את משמרות המהפכה וארגונים שטהרן תומכת בהם, ובהם חמאס. הרשת קושרה גם לנוביטקס, בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה באיראן שנכנסה לרשימת הסנקציות ביוני השנה, ולעסקאות הקשורות לפריצות של צפון קוריאה לבורסות קריפטו.

הידעת?מהו OFAC?
המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC) הוא יחידה במשרד האוצר האמריקאי שמנהלת ואוכפת את הסנקציות הכלכליות של ארה"ב. גוף שנכנס לרשימה שלה מאבד גישה לנכסיו בארה"ב, ואזרחים וחברות אמריקאיות מנועים מלעשות איתו עסקים.

משרד האוצר האמריקאי מתאר את השיטה כרשת של "סוכני משנה": חברות במדינות שונות שמשתמשות במסמכי סחר כוזבים כדי להציג תשלומים רוסיים כעסקאות רגילות. לפי הסוכנות הבריטית לפשיעה חמורה (NCA), החברה עצמה התגאתה שבשנת הפעילות הראשונה שלה סלקה עסקאות בהיקף של יותר מ-86 מיליארד דולר. לצד העברות בנקאיות רגילות, A7 מזוהה גם עם A7A5, מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לרובל, ששימש להעברת סכומים גדולים מחוץ למערכת הבנקאית.

הצעד האמריקאי כלל שלושה חלקים. מעבר להגדרה כארגון פשיעה, שמקפיאה כל נכס של הרשת שנמצא בארה"ב, יחידת המודיעין הפיננסי FinCEN הציעה כלל שיאסור על מוסדות פיננסיים אמריקאיים להעביר כספים בעסקאות שמעורבים בהן סוכני המשנה של A7, ופרסמה התראה לבנקים כדי שיזהו פעילות חשודה. מדובר בהרחבה של סנקציות שהטילה וושינגטון כבר באוגוסט 2025 על החברה ושתי חברות בנות שלה. A7 מצדה דוחה את ההאשמות, טוענת שהיא מפעילה נהלי ציות, ומכחישה כל קשר לאיראן ולארגוני טרור.

איראן, חמאס וצפון קוריאה

הסיבה שהעניין עבר מזירת רוסיה-אוקראינה למדיניות של וושינגטון כלפי טהרן קשורה ללקוחות של הרשת. לפי משרד האוצר האמריקאי, A7 שימשה את הבנק המרכזי של איראן, את משמרות המהפכה וארגונים שטהרן תומכת בהם, ובהם חמאס. הרשת קושרה גם לנוביטקס, בורסת המטבעות הדיגיטליים הגדולה באיראן שנכנסה לרשימת הסנקציות ביוני השנה, ולעסקאות הקשורות לפריצות של צפון קוריאה לבורסות קריפטו.

הדמות שבמרכז הסיפור מוכרת היטב במולדובה. שור, בן 39, נולד בישראל ועבר עם משפחתו לקישינב בילדותו, שם הצטרף לעסקי הדיוטי פרי של אביו. בהמשך נכנס לפוליטיקה והקים מפלגה פופוליסטית שנושאת את שמו ושפעילותה הוצאה מחוץ לחוק. ב-2017 הורשע בהונאה ובהלבנת הון בפרשה שבה נעלם כמיליארד דולר משלושה בנקים מקומיים, ונידון לשבע שנות מאסר. הוא נמלט לישראל, וב-2023 החמיר בית המשפט לערעורים את עונשו ל-15 שנה. מאז העביר את מרכז פעילותו לרוסיה ומופיע בקביעות בערוצים הממלכתיים שם.

הצעד האמריקאי כלל שלושה חלקים. מעבר להגדרה כארגון פשיעה, שמקפיאה כל נכס של הרשת שנמצא בארה"ב, יחידת המודיעין הפיננסי FinCEN הציעה כלל שיאסור על מוסדות פיננסיים אמריקאיים להעביר כספים בעסקאות שמעורבים בהן סוכני המשנה של A7, ופרסמה התראה לבנקים כדי שיזהו פעילות חשודה. מדובר בהרחבה של סנקציות שהטילה וושינגטון כבר באוגוסט 2025 על החברה ושתי חברות בנות שלה. A7 מצדה דוחה את ההאשמות, טוענת שהיא מפעילה נהלי ציות, ומכחישה כל קשר לאיראן ולארגוני טרור.

קיראו עוד ב"גלובל"

הדמות שבמרכז הסיפור מוכרת היטב במולדובה. שור, בן 39, נולד בישראל ועבר עם משפחתו לקישינב בילדותו, שם הצטרף לעסקי הדיוטי פרי של אביו. בהמשך נכנס לפוליטיקה והקים מפלגה פופוליסטית שנושאת את שמו ושפעילותה הוצאה מחוץ לחוק. ב-2017 הורשע בהונאה ובהלבנת הון בפרשה שבה נעלם כמיליארד דולר משלושה בנקים מקומיים, ונידון לשבע שנות מאסר. הוא נמלט לישראל, וב-2023 החמיר בית המשפט לערעורים את עונשו ל-15 שנה. מאז העביר את מרכז פעילותו לרוסיה ומופיע בקביעות בערוצים הממלכתיים שם.

הידעת?מהי "מעילת המאה" במולדובה?
ב-2014 נעלם כמיליארד דולר משלושה בנקים במולדובה, בהם בנקה דה אקונומיה, באמצעות הלוואות לחברות קש. הסכום הגיע לכ-12% מהתוצר של המדינה, והממשלה נאלצה לכסות את החור מכספי הציבור. שור הורשע כמי שעמד במרכז הפרשה.

עבור המערכת הפיננסית העולמית, A7 ממחישה בעיה מוכרת. סנקציות על בנקים גדולים מעבירות את הפעילות לערוצים קטנים, מפוזרים וקשים למעקב, ממזומן בשווקים ועד מטבעות דיגיטליים ובנקים במדינות שלישיות. הכלל ש-FinCEN מקדמת מכוון בדיוק לנקודה הזאת: במקום לרדוף אחרי כל חברת קש, להטיל את האחריות על הבנקים שמעבירים את הכסף. אם הכלל ייכנס לתוקף, בנקים בסין, בטורקיה ובמרכז אסיה שעובדים עם המערכת הדולרית עשויים להידרש לבחור בין הלקוחות של A7 לבין הגישה לדולר.

הידעת?מהי "מעילת המאה" במולדובה?
ב-2014 נעלם כמיליארד דולר משלושה בנקים במולדובה, בהם בנקה דה אקונומיה, באמצעות הלוואות לחברות קש. הסכום הגיע לכ-12% מהתוצר של המדינה, והממשלה נאלצה לכסות את החור מכספי הציבור. שור הורשע כמי שעמד במרכז הפרשה.

עבור המערכת הפיננסית העולמית, A7 ממחישה בעיה מוכרת. סנקציות על בנקים גדולים מעבירות את הפעילות לערוצים קטנים, מפוזרים וקשים למעקב, ממזומן בשווקים ועד מטבעות דיגיטליים ובנקים במדינות שלישיות. הכלל ש-FinCEN מקדמת מכוון בדיוק לנקודה הזאת: במקום לרדוף אחרי כל חברת קש, להטיל את האחריות על הבנקים שמעבירים את הכסף. אם הכלל ייכנס לתוקף, בנקים בסין, בטורקיה ובמרכז אסיה שעובדים עם המערכת הדולרית עשויים להידרש לבחור בין הלקוחות של A7 לבין הגישה לדולר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה