האטת הסטארלינק באוקראינה: כשרשת לוויינים פרטית אחת הופכת לנקודת תורפה צבאית
רחפן תקיפה אוקראיני טס בדרך כלל במהירות של 160 קמ"ש ויותר, ומחזיק קשר עם המפעיל שלו דרך מסוף לוויין קטן שמחובר אליו. כשהקשר נעלם, הרחפן הופך לגוף מתכת חסר תועלת. זה בדיוק מה שקרה ליחידות אוקראיניות רבות, כשהגרסה הצבאית של רשת הסטארלינק, Starshield, החלה לנתק מסופים שנעו מהר מדי. לפי דיווחים מהשטח, הקשר נפל כבר במהירויות של כ-90 קמ"ש.
השאלה מי הורה על ההאטה הפכה במהרה לסיפור פוליטי. דיווחים בכלי תקשורת אמריקאיים מובילים ייחסו את ההחלטה לאילון מאסק עצמו, שקיים כמה שיחות עם גורמים בממשל לפני ההוראה. מאסק כתב ברשת X שמגבלות מהירות ושימוש נקבעות בידי הצבא האמריקאי ובסופו של דבר בידי הנשיא, והוסיף שהשירות מיועד לשימוש אזרחי והגנתי. מנגד, מזכיר המדינה האמריקאי מסר שלנשיא אין קשר להחלטות של מאסק בנושא, ובפנטגון הכחישו שניתנה הוראה כזו. הנשיא טראמפ אמר שהוא מברר מי עומד מאחורי ההחלטה.
ברקע עומד מתח גלוי. גם הבית הלבן וגם מאסק הביעו כעס על התקיפות האוקראיניות במתקני זיקוק רוסיים, שהנשיא מקשר לעליית מחירי האנרגיה. מאסק גם הביע בעבר אי נוחות מהאפשרות שחברתו תיתפס כמי שמרוויחה מהמלחמה.
לפי הערכה של גורם בכוחות המזוינים של אוקראינה, הפגיעה בשירות גרמה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים. הנשיא זלנסקי אמר שהמגבלה מנעה מיחידות היירוט להפיל רחפני שאהד רוסיים, ושגם אחרי חלק מהתיקונים השירות עדיין מוגבל. בקייב קיבלו מוושינגטון הבטחה לפעול לפתרון, אבל בינתיים מערך הרחפנים, שהפך לעמוד השדרה של התקיפות לטווח בינוני, פועל בכוח חלקי.
הפרשה ממחישה כמה תלויה אוקראינה בחברה פרטית אחת. Starshield היא רשת שספייס אקס בנתה עבור ממשלת ארה"ב ושותפותיה, על בסיס הטכנולוגיה של סטארלינק האזרחית. הממשל משלם עבור השימוש וקובע מי מקבל גישה. מסוף סטארלינק רגיל מוגבל למהירות של כ-70 קמ"ש, בעוד שהגרסה הצבאית תוכננה לעבוד במהירויות גבוהות בהרבה. החלופות קיימות בעיקר על הנייר: לרשת OneWeb של יוטלסאט יש כמה מאות לוויינים בלבד, והרשת של אמזון עדיין בשלבי פריסה מוקדמים, מול אלפי הלוויינים שספייס אקס כבר הציבה במסלול.
בצד העסקי, מדובר בשאלה רגישה גם עבור ספייס אקס. החברה, שנחשבת לאחת החברות הפרטיות היקרות בעולם, נשענת על חוזים ממשלתיים גדולים בתחומי שיגורים, תקשורת לוויינית ומודיעין. פרשה שבה נדמה שבעלים יחיד יכול לשנות לבד את רמת השירות לצבא של מדינה במלחמה עשויה לעורר שאלות אצל לקוחות ממשלתיים אחרים, בארה"ב ובאירופה. מדינות אירופה כבר מקדמות את IRIS², תוכנית קונסטלציה לוויינית משלהן, אבל היא צפויה לפעול רק בסוף העשור.
לפרשה יש השלכות גם על האימפריה הרחבה של מאסק. המשקיעים של טסלה מכירים היטב את הסיכון שבמעורבות הפוליטית של המנכ"ל, וזה עלה שוב ושוב בשיחות עם בעלי המניות. על התגובה האחרונה של השוק לטסלה אפשר לקרוא בכתבה מאסק מאכזב את המשקיעים, טסלה עברה לירידות. במקביל, מאסק ממשיך לייצר כותרות גם בתחומים אחרים, כמו ההצהרות שלו שהקפיצו את מניית אינטל.
בינתיים, בקייב מנסים לצמצם את הנזק. היחידות בשטח מתאימות פרופילי טיסה, מורידות מהירויות ובודקות פתרונות תקשורת חלופיים, כמו רחפנים עם סיבים אופטיים, שהפכו נפוצים יותר בשני צדי החזית. אבל הסיבים מגבילים את הטווח, ולתקיפות ארוכות נראה שאין כרגע תחליף של ממש לרשת הלוויינים של ספייס אקס.
