מ-7 מיליארד ל-1.6 מיליארד שקל: המוסדיים שנכנסו לארית ולרשף בשיא סופרים את ההפסדים
ארית תעשיות שווה היום בבורסה כ-1.6 מיליארד שקל, פחות מרבע מהשווי שהתקרב בתחילת השנה ל-7.2 מיליארד שקל. מתחילת 2026 איבדה המניה כ-60%, והיא נסחרת לפי מכפיל רווח של כ-4.5, נמוך במיוחד לחברה שעד לפני שנה נחשבה לאחת המצליחות בתל אביב. את המחיר משלמים גם הגופים המוסדיים, שנכנסו לארית ולחברת הבת רשף בשני מהלכים נפרדים בזמן הגאות. הערכת שווי שפורסמה השבוע מצביעה על הפסד חשבונאי של קרוב ל-400 מיליון שקל בהשקעה ברשף לבדה, וההכנסות של החברה צפויות לרדת השנה בכ-40%.
הצניחה של ארית היא חלק מירידה רחבה יותר בענף. מדד הביטחוניות איבד כ-40% מהשיא, בעיקר בגלל ירידה בעצימות של העימותים בעולם והחשש שהביקושים החריגים של השנתיים האחרונות מתחילים להתמתן. ארית, שמייצרת מרעומים לתחמושת ארטילרית, למרגמות ולרקטות, הייתה מהנהנות הגדולות מהמלחמה, ולכן היא גם חשופה במיוחד לכיוון ההפוך.
הידעת?מה בעצם עושה מרעום?
ב-2024 הסתכמו ההכנסות של ארית בכ-126 מיליון שקל והרווח התפעולי בכ-59 מיליון שקל. ב-2025 ההכנסות קפצו פי ארבעה, לכ-524 מיליון שקל, הרווח התפעולי הגיע לכ-323 מיליון שקל והרווח הנקי לכ-345 מיליון שקל, ובהם רווחים חד פעמיים. השנה המגמה התהפכה: ברבעון השני של 2026 ההכנסות הסתכמו בכ-56 מיליון שקל והרווח בכ-5 מיליון שקל בלבד, ולשנה כולה החברה צופה הכנסות של כ-340 מיליון שקל, ירידה של כ-40%.
בסוף 2025 עמד צבר ההזמנות של החברה על כ-785 מיליון שקל. היום הוא נמוך יותר, כ-670 מיליון שקל, ובתוכו הזמנה בהיקף של כ-50 מיליון דולר שתלויה בתנאים. הצבר הוא סך החוזים שנחתמו ועדיין לא סופקו, ולכן הוא משמש מדד מוקדם להכנסות של השנים הבאות.
הלקוחות של רשף מפוזרים בין ישראל, צפון אמריקה והודו. ב-2024 התקבלה מלקוח בצפון אמריקה הזמנה של כ-83 מיליון דולר, שסופקה במלואה במהלך 2025, ובאותה שנה הגיעו ההכנסות מהיבשת לכ-271 מיליון שקל, יותר ממחצית ההכנסות. ההזמנה המותנית של כ-50 מיליון דולר שייכת להסכם עם BEL ההודית, וממשרד הביטחון קיבלה רשף הזמנה של כ-28 מיליון שקל למרעומים מסוג חדש, עם אופציה להכפיל אותה. ההזמנות החדשות קטנות בהרבה מזו שהזניקה את הכנסות 2025.
ההשקעה ברשף
בסוף 2025 תכננה ארית להנפיק לציבור את רשף, החברה הבת שבה מרוכזת כמעט כל הפעילות, בשווי של יותר מ-4 מיליארד שקל. התוכנית ירדה מהפרק אחרי שהמוסדיים המושקעים בארית התנגדו לה, ובמקומה נבחר גיוס פרטי מהמוסדיים, בשווי של כ-3.75 מיליארד שקל לחברה הבת. עם מימוש האופציות שצורפו לגיוס, ההיקף הכולל הגיע לכ-900 מיליון שקל.
השבוע פרסמה ארית, כחלק מהתחייבות שנתנה למשתתפים בגיוס, הערכת שווי חיצונית לרשף. לפי ההערכה, שווי מניית רשף עמד בסוף יוני על כ-4.5 שקלים, לעומת כ-8.5 שקלים בסוף 2025. החישוב נשען בעיקר על מחיר המניה של ארית, שמחזיקה בכ-78% מרשף: מורידים ממנו את הנכסים וההתחייבויות שאינם קשורים לחברה הבת ומוסיפים הנחה על הסחירות הנמוכה של מניות רשף. לפי התוצאה, החלק של המוסדיים, כ-22% מרשף, שווה כ-520 מיליון שקל, ומכאן הפסד חשבונאי, שעדיין לא מומש, של קרוב ל-400 מיליון שקל.
בדוגמה מספרית, גוף מוסדי שהשקיע 100 מיליון שקל בגיוס של רשף מחזיק היום, לפי ההערכה, נתח ששווה כ-58 מיליון שקל. ההערכה מתייחסת לסוף יוני, ומאז מניית ארית איבדה עוד כשליש, אם כי בימים האחרונים היא רשמה עליות חדות. ייתכן שהפער היום גדול עוד יותר.
המוסדיים נפגעו גם בהשקעה ישירה בארית. בינואר רכשה קבוצת משקיעים, ובהם גופים מוסדיים מקומיים ומשקיעים זרים, כ-7% ממניות החברה מצבי לוי, בעל השליטה, תמורת קרוב ל-400 מיליון שקל. מאז ירדה המניה בכ-70%, וההשקעה נמצאת בהפסד כבד גם אחרי הדיבידנדים שחולקו. לוי, שמחזיק כיום בכ-39% מהמניות, מכר כמעט בשיא, אחרי שהמניה עלתה פי עשרות בתוך כשלוש שנים.
דיבידנד גדול, עסק קטן יותר
בזמן שהעסקים מתכווצים, ארית מחלקת כסף בהיקף גדול. החברה הכריזה על דיבידנד של כ-530 מיליון שקל, יותר מההכנסות הצפויות השנה. כ-320 מיליון שקל כבר חולקו, והיתרה תלויה בהחלטה של בית המשפט. לבעלי המניות שנשארו הדיבידנד מחזיר חלק מהכסף, אבל הוא מקטין את הכרית הפיננסית של חברה שצריכה למצוא לקוחות חדשים.
מכפיל של 4.5 נראה זול, אבל הוא מחושב על רווחי העבר. המכפיל מחלק את שווי השוק ברווח השנתי, ומכפיל נמוך משקף לעתים קרובות ספק לגבי היכולת לשמור על הרווח. לפי תחזית ההכנסות לשנה הנוכחית, הרווח צפוי להיות נמוך בהרבה, וההשוואה הרלוונטית תגיע עם הדוח הרבעוני הבא.
ההון העצמי של ארית עומד על כ-1.1 מיליארד שקל, לא רחוק משווי השוק, כך שהמשקיעים מייחסים היום ערך מועט לעסקי המרעומים מעבר לכסף שבקופה. בטווח של 52 שבועות נסחרה המניה בין כ-1,270 לכ-5,890 אגורות.
