מדע

חום וקור הפכו לחלק קבוע מתרבות הלונג'ביטי, אבל המדע הרבה פחות חד מהרשתות. מחקרים מפינלנד קושרים שימוש קבוע בסאונה לפחות תמותה ומחלות לב, וניסויים מצאו שחימום חוזר יכול להוריד לחץ דם. בקור יש מחקר מעניין על שומן חום ומטבוליזם, אבל הוכחה שאמבטיית קרח מאריכה חיים עדיין רחוקה

עם הגיל הגוף נעשה פחות יעיל בבניית שריר מאותה כמות חלבון, ובמקביל מסת השריר והכוח מתחילים לרדת מהר יותר. מחקרים מצביעים על כך שצריכה נמוכה מ-0.8 גרם חלבון לקילוגרם קשורה לסיכון גבוה יותר לסרקופניה, ובקרב מבוגרים פעילים ההמלצות המקובלות כבר נעות בדרך כלל סביב 1-1.2 גרם לקילוגרם ביום. אבל יותר חלבון בפני עצמו רחוק מלפתור את הבעיה - בלי אימוני כוח, מספיק אנרגיה ופיזור נכון לאורך היום, חלק גדול מהיתרון הולך לאיבוד

מסת השריר מתחילה לרדת כבר משנות ה-30 והקצב מתחזק עם הגיל, אבל אימוני כוח יכולים לשנות משמעותית את המסלול. מחקר גדול שעקב עד 30 שנה אחרי יותר מ-147 אלף אנשים מצא ש-90-119 דקות של אימוני התנגדות בשבוע נקשרו לירידה של 13% בתמותה מכל סיבה

מטא אנליזה של 99 מחקרי אורך מצאה שרווחה נפשית גבוהה נקשרת לסיכון נמוך בכ-14% לתמותה גם אחרי התאמה לדיכאון ולמצוקה נפשית. אופטימיות, שביעות רצון מהחיים, תמיכה חברתית ותחושת משמעות כולן הופיעו במחקרים. אושר כאן אינו חיוך קבוע או ניסיון להתעלם מבעיות, אלא שילוב של קשרים, עניין, תחושת שליטה ויכולת ליהנות מהחיים

מטא אנליזה גדולה שכללה כמעט 489 אלף בני אדם מצאה קשר בין תחושת מטרה גבוהה לבין סיכון נמוך משמעותית לתמותה במהלך שנות המעקב. הקשר נשאר גם אחרי שהחוקרים ניסו לנטרל הבדלים בעישון, פעילות גופנית, דיכאון ומחלות. עדיין קשה להוכיח שמטרה בפני עצמה מוסיפה שנים לחיים, אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהתחושה שיש בשביל מה לקום בבוקר מחלחלת לשינה, לתנועה, לקשרים החברתיים ואפילו לאופן שבו הגוף מתמודד עם סטרס

החלום של עולם הלונג'ביטי פשוט: לקחת תרופה קיימת ולגרום לגוף להזדקן לאט יותר. רפמיצין הצליחה להאריך חיים שוב ושוב בבעלי חיים ומחקר מ-2025 מצא שהאפקט שלה מתקרב לזה של הגבלת קלוריות. בבני אדם כבר מופיעים נתוני בטיחות ראשונים, אבל הוכחה להארכת חיים עדיין חסרה. מטפורמין, שנחשבה במשך שנים למועמדת המובילה, מקבלת בשנים האחרונות תוצאות הרבה פחות מרשימות

אין כיום כדור שהוכח כמאריך חיים לאנשים בריאים, אבל יש קבוצה של הרגלים שחוזרת שוב ושוב במחקרים גדולים: פעילות גופנית, הימנעות מעישון, תזונה טובה, שינה, קשרים חברתיים, ניהול סטרס ושמירה על מדדים מטבוליים. מחקר גדול בקרב יוצאי צבא בארה"ב מצא פער של יותר מ-20 שנות חיים בין מי שאימצו את מכלול ההרגלים לבין מי שחיו בקצה השני

סקירה של 26 מטא אנליזות, שמייצגות יותר מ-20.9 מיליון תצפיות, מצאה שכושר לב-ריאה גבוה קשור לסיכון נמוך בכ-53% לתמותה לעומת כושר נמוך; כל עלייה של MET אחד בכושר נקשרה לירידה של 11%-17% בסיכון

מחקר שפורסם ב-Nature ובחן נתונים של מאות אלפי אנשים דרך 23 שעוני הזדקנות מצא קשר בצורת U: שינה קצרה מאוד ושינה ארוכה מאוד נקשרו להזדקנות ביולוגית מהירה יותר, והטווח שבו התקבלו המדדים הטובים ביותר נע בערך בין 6.4 ל-7.8 שעות, לפי האיבר והמין. זה עדיין מחקר תצפיתי, אבל הוא מוסיף שכבה חדשה למה שכבר יודעים על שינה, לב, מוח וסוכר

מטא אנליזה גדולה שפורסמה ב-Lancet Public Health מצאה ש-7,000 צעדים ביום נקשרו לירידה של 47% בסיכון לתמותה לעומת 2,000 צעדים, לירידה של 38% בסיכון לדמנציה ולירידה של 25% בסיכון למחלת לב. גם 4,000 צעדים נתנו שיפור משמעותי. 10,000 עדיין יעד מצוין למי שמגיע אליו, אבל המספר המפורסם מעולם לא נולד ממחקר רפואי