האם זוגיות באמת מאריכה חיים - ולמה גברים כנראה מרוויחים ממנה יותר?
זה אחד הממצאים שחוזרים ברפואה כבר עשרות שנים: אנשים נשואים חיים בממוצע יותר. אפשר למצוא את הקשר במדינות שונות, בגילאים שונים ובמחלות שונות. אבל מכאן ועד למסקנה שחתונה מאריכה חיים יש מרחק.
מטא אנליזה עדכנית שכללה 12 מחקרי עוקבה וכ-1.79 מיליון בני אדם מצאה שאנשים שאינם נשואים הציגו סיכון גבוה יותר לתמותה מכל סיבה, ממחלות לב ומסרטן. החוקרים גם מצאו הבדלים בין גברים לנשים, כשבחלק מהתוצאות היתרון של נישואים נראה חזק יותר אצל גברים.
ההסבר הראשון הוא פשוט מאוד: מישהו נמצא שם.
בן זוג יכול לשים לב שהאדם נשמע אחרת, הולך אחרת, ירד במשקל או מתקשה לזכור. הוא יכול לדחוף לקבוע תור, להזכיר לקחת תרופה או להזמין אמבולנס כשהאדם עצמו היה מחכה.
יש לזה משמעות אדירה במיוחד במחלות לב. אדם שחווה כאב בחזה לבד יכול להגיד לעצמו שזה יעבור. בן זוג יכול להסתכל עליו ולהחליט שזה כבר זמן להגיע למיון.
אותו דבר קורה בטיפול שגרתי. אנשים בזוגיות עשויים לעבור יותר בדיקות, להקפיד יותר על תרופות ולאכול בצורה מסודרת יותר. אצל חלקם בן הזוג גם ממתן התנהגות מסוכנת.
אבל זה לא רק בריאות
זוגיות יציבה נותנת גם רשת כלכלית. שתי הכנסות או שתי פנסיות, חלוקת הוצאות, עזרה בבית וטיפול בעת מחלה. המשמעות היא פחות סטרס כלכלי ויותר יכולת להתמודד עם אירוע רפואי.
מצד שני, זוגיות גרועה יכולה לעשות את ההפך. קונפליקט כרוני, מתח בבית, אלימות או תחושת חוסר ביטחון יכולים להעלות סטרס ולפגוע בשינה ובמצב הנפשי. לכן המחקרים שמחלקים אנשים רק ל"נשואים" ו"לא נשואים" מפספסים איכות.
אדם שחי 40 שנה בתוך זוגיות קשה אינו בהכרח נהנה מאותו יתרון כמו אדם בזוגיות חמה ותומכת.
גם הבחירה מי מתחתן משחקת תפקיד. אנשים בריאים, בעלי הכנסה גבוהה יותר ומיומנויות חברתיות חזקות יותר עשויים מלכתחילה להיות בעלי סיכוי גבוה יותר להיכנס לנישואים ולהישאר בהם. זה מה שהחוקרים מכנים selection effect. לכן אי אפשר לקחת אדם יחיד ולהגיד: תתחתן ותוסיף שנים לחיים.
- הפרישה מהעבודה: היא מאריכה חיים או דווקא מזקינה את המוח?
- חום, קור ולונג'ביטי: האם סאונה ואמבטיית קרח באמת מאטות הזדקנות?
אצל גברים מבוגרים, בת הזוג היא לעיתים הקשר הרגשי הקרוב ביותר. נשים נוטות בממוצע לשמור על רשת רחבה יותר של חברות ומשפחה גם מחוץ לנישואים. לכן כאשר גבר מתאלמן, הוא עלול לאבד באותו רגע גם בן זוג, גם חבר קרוב, גם מי שניהל חלק מהבית וגם את האדם שהיה מבחין בשינוי רפואי.
הדבר מתחבר למחקרים על בדידות וקשרים חברתיים. בריאות של אדם אינה נקבעת רק לפי כמה אנשים הוא מכיר, אלא לפי כמה קשרים אמיתיים יש לו.
גם שינה נכנסת לתמונה. זוגיות טובה יכולה לתת ביטחון ושגרה. זוגיות קשה יכולה לשבש שינה במשך שנים. המחקרים על שינה והזדקנות מראים עד כמה השינה קשורה לבריאות ארוכת טווח.
ורווקות בפני עצמה אינה מחלה. אדם שאינו נשוי אבל מחזיק חברים קרובים, משפחה, פעילות וחיים חברתיים עשירים יכול להיות במצב מצוין. מבחינת לונג'ביטי, הרכיב שחשוב יותר כנראה הוא קשר אנושי יציב ולא סטטוס משפטי.
אפשר לחשוב על הזוגיות כעל סוג אחד של תשתית חברתית. עבור חלק מהאנשים היא המרכזית. אחרים בונים אותה דרך חברים, משפחה מורחבת, קהילה או עבודה. זה גם מסביר למה זוגיות טובה יכולה להיות כלי בריאותי בלי להיות "טיפול". היא משפיעה על האוכל, השינה, הרופא, התנועה, הכסף והמצב הנפשי, וכל אלה מצטברים במשך עשרות שנים.
