גמ"חים בהיקף מוערך של 5-6 מיליארד שקל: כ-20 רישיונות מתוך 110 בקשות

שוק הגמ"חים, שהיקפו מוערך ב-5-6 מיליארד שקל של פיקדונות והלוואות ללא ריבית, ממשיך לפעול ברובו בלי רישיון סופי, אף שהחוק מחייב את הגמ"חים לפעול תחת רישיון ופיקוח של הרשות. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון העניקה עד כה כ-20 רישיונות למוסדות לגמילות חסדים, מתוך 109 שהגישו בקשות. כלומר, הטיפול בכ-90 בקשות עדיין לא הושלם, כארבע שנים אחרי שהוגשו. החוק עצמו אפשר לכל גמ"ח שהגיש בקשה להמשיך לפעול עד שתתקבל החלטה בעניינו, ולכן רוב השוק ממשיך לקבל פיקדונות ולתת הלוואות כרגיל, בזמן שהבקשות ממתינות.

הנתונים עלו מבקשות חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע לרשות. מהם עולה גם שהדוחות הכספיים הראשונים של הגמ"חים צפויים להגיע לידי הרגולטור באמצע 2027. עד אז, המידע שבידי הרשות על היקף הכספים, על איכות ההלוואות ועל מצב הנזילות של המוסדות מוגבל.

במובן הזה, הגמ"חים מתפקדים כמעין בנקים קהילתיים זעירים, והרגולטור רואה כרגע רק חלק קטן מפעילותם.

הגמ"חים הפיננסיים הם תופעה ייחודית במערכת הפיננסית בישראל. הם פועלים ללא כוונת רווח, מקבלים פיקדונות מהציבור ומעניקים הלוואות ללא ריבית, כשהמימון התפעולי ולעיתים גם האשראי עצמו נשען על תרומות. רוב המוסדות מבוססים על קהילות מוגדרות, בעיקר בציבור החרדי, ומנוהלים בידי יחידים או במבנה תאגידי מצומצם, עם הרבה מתנדבים. ניהול הסיכונים מבוסס על ערבים, במקום על מנגנוני הריבית המקובלים בבנקים.

הכספים בגמ"חים משמשים משפחות רבות למימון חתונות, רכישת דירות והוצאות מחיה. בשונה מהבנקים ומחברות האשראי החוץ-בנקאי, שפועלים תחת מערך פיקוח מלא, המפקידים בגמ"ח נשענים בעיקר על האמון במנהלי המוסד. מכאן גם החשש של הרגולטור: מוסד שמנהל עשרות מיליוני שקלים של כספי ציבור בלי דיווח שוטף חשוף לסיכוני ניהול, להונאות ולהלבנת הון.

החוק, שהחריג את הגמ"חים מחוק צמצום השימוש במזומן והכפיף אותם לרישוי במקום זאת, קבע גם כללי ממשל תאגידי. כל גמ"ח יידרש לדירקטוריון של שלושה חברים לפחות, ובגמ"ח עם רישיון מורחב יפעל רואה חשבון מבקר שידווח על הפרות למפקח. לצד המפקח פועלת ועדה מייעצת של חמישה חברים, שניים מהם בעלי ניסיון בעבודה מול גמ"חים. מי שהורשע בעבירות פיננסיות, או שתלוי נגדו כתב אישום כזה, לא יוכל לכהן בתפקיד בכיר בגמ"ח.

שעון ההיערכות מתחיל לתקתק

יישום החוק עוכב שנים ארוכות, משום שחלוקת הרישיונות הותנתה בהתקנת צו ייעודי לאיסור הלבנת הון, שמיישם בענף את הסטנדרטים הבינלאומיים של ארגון FATF. המכשול המרכזי בדרך לרישוי הוסר עם התקנת הצו. מאז הענקת שבעת הרישיונות הראשונים קצב האישורים עלה, ובקשות נוספות נמצאות בשלבים שונים של בירור. הממונה על שוק ההון, עמית גל, פרסם ברשומות הודעה רשמית על תחילת מתן הרישיונות, ובכך הפעיל תקופת היערכות של 24 חודשים. בענף היה בלבול: רבים הניחו שהספירה החלה עם חלוקת הרישיונות הראשונים, אבל לפי הצו היא מתחילה רק עם הפרסום הרשמי ברשומות. בסיומה ייכנסו לתוקף חובות זיהוי הלקוחות, ניהול הסיכונים, מינוי אחראי למניעת הלבנת הון ודיווח על פעולות חשודות.

הדרישות כוללות גם הליכי הכרת לקוח מוגברים מול אנשי ציבור ולקוחות בסיכון גבוה, ומעבר למערכת דיווח שנתית ממוכנת, ישירות לרשות שוק ההון ולרשות לאיסור הלבנת הון. עבור מוסדות קהילתיים שמנוהלים בידי מתנדבים, מדובר בשינוי תפעולי עמוק.

ברשות מדגישים שמודל הפיקוח נבנה במיוחד עבור הענף. הוא מתבסס על נתונים שיגיעו מהמוסדות באופן שוטף לפי חוזר הדיווח, ומשלב הגנה על המפקידים והלווים עם שמירה על האופי הקהילתי של הגמ"חים והפחתת הנטל הרגולטורי. במקביל, הרשות החלה בצעדי אכיפה, ובהם מכתבי שימוע למוסדות שלפי החשד אינם עומדים בדרישות החוק. הרשות כבר הוכיחה בתחומים אחרים שהיא מוכנה להעניש גופים שפועלים בלי היתר, כמו במקרה שבו נגבו 2.3 מיליון שקל מעוסק ללא רישיון שטיפל במשיכת כספי פנסיה.

התנועה לחופש המידע מתחה ביקורת על הקצב, וקראה לרשויות לאכוף את החוק בלי להירתע משיקולים פוליטיים. בעבר פרסמה התנועה נתונים שלפיהם לא נפתחו בענף חקירות, לא נערכו שימועים ולא הוטלו עיצומים כספיים. עם זאת, גמ"ח שבקשתו נמצאת בבחינה אינו פועל בהכרח באופן בלתי חוקי, ומעמדו תלוי בשלב שבו נמצא הליך הרישוי שלו.

הסדרת הגמ"חים היא חלק ממגמה רחבה יותר של רשות שוק ההון להכניס תחת פיקוח גופים שמספקים אשראי מחוץ לבנקים. ברשות אומרים שימשיכו לגבש הוראות פיקוח לפי סטנדרטים בינלאומיים בתחום איסור הלבנת הון, במטרה לבנות ענף שקוף ומבוקר. השאלה הפתוחה היא באיזה קצב תושלם ההסדרה, ומתי ייהנו המפקידים מפיקוח מלא על כספם.