ארבע שנים בלי טיל אחד: רומניה חוזרת לרפאל כדי להציל את ייצור המיירטים
רומניה חתמה כבר ב-2022 על מזכר הבנות לייצור מיירטי SkyCeptor במפעל ממשלתי בעיר פלואשט, חידשה אותו בשנה שאחריה, ועד היום לא יצא משם אף טיל. עכשיו בוקרשט מנסה להחיות את התוכנית מכיוון אחר: נציגי משרד ההגנה הרומני מסרו בימים האחרונים לעיתונאים שהשיחות עם רפאל חודשו, במטרה להחזיר את הפרויקט למסלול.
SkyCeptor הוא גרסה של סטאנר, הטיל שמשמש את קלע דוד, שרפאל פיתחה יחד עם ריית'און האמריקאית, היום חלק מתאגיד RTX. ריית'און התאימה את הטיל לשיגור ממשגרים של פטריוט, מערכת ההגנה האווירית שמופעלת בכ-19 מדינות, חלק גדול מהן באירופה. לפי נתוני היצרן, סטאנר מגיע לטווח של עד כ-250 קילומטר ולגובה של כ-15 קילומטר, ומשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, בלי ראש נפץ.
הידעת?מיירט בלי ראש נפץ
הכסף הוא לב העניין. עלות הייצור של סטאנר מוערכת בסביבות מיליון דולר לטיל, לעומת 4 עד 5 מיליון דולר למיירט פטריוט סטנדרטי. מדינות נאט"ו שורפות מלאי של מיירטים יקרים מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, ומיירט זול יותר שמתאים למשגרים שכבר קיימים אצלן עשוי לקצר את התור הארוך אצל היצרנים האמריקאים. יש לציין שהמחיר הזה הוא הערכה לטיל המקורי, ולא מחיר חוזה של הגרסה שתיוצר ברומניה.
המפעל המיועד הוא של אלקטרומקניקה פלואשט, חברה בת של קבוצת הנשק הממשלתית רומארם. התוכנית שהוצגה ב-2023 קבעה שבשלב הראשון הרכיבים ייוצרו בארה"ב ובישראל, וההרכבה הסופית תיעשה ברומניה, ובהמשך חלקים גדולים יותר מהייצור יעברו לפלואשט. המפעל אמור לספק לצבא הרומני וגם ללקוחות זרים, כולל מפעילות פטריוט אחרות באירופה. שני המסמכים שנחתמו עד היום היו מזכרי כוונות, ומעולם לא נקבע לוח זמנים מחייב לייצור סדרתי.
למה רומניה צריכה מיירטים דווקא עכשיו
רומניה היא אחת ממדינות נאט"ו הקרובות ביותר למלחמה באוקראינה. מאז 2023 נפלו שוב ושוב שברי רחפנים רוסיים בשטחה, באזור הדנובה הסמוך לנמלים האוקראיניים, ובוקרשט נאלצה לחזק את ההגנה האווירית לאורך הגבול. היא רכשה מארה"ב מערכות פטריוט בעסקה שנחתמה ב-2017, וב-2024 החליטה להעביר אחת מהסוללות לאוקראינה, צעד שהגדיל עוד יותר את הצורך במלאי מיירטים משלה.
גם הכסף זמין יותר מבעבר. רומניה נמנית עם המדינות שקיבלו את ההקצאות הגדולות בתוכנית SAFE, קרן ההלוואות של האיחוד האירופי לרכש ביטחוני, עם כ-16.6 מיליארד אירו. חלק מהכסף מיועד לייצור בתוך אירופה, וזה בדיוק המקום שבו קו ייצור בפלואשט נכנס לתמונה.
התור למיירטים באירופה
המחסור במיירטים הוא בעיה של כל היבשת. לוקהיד מרטין, שמייצרת את טילי ה-PAC-3 של הפטריוט, מגדילה את קצב הייצור, אבל הביקוש מגיע במקביל מאוקראינה, ממדינות נאט"ו וממדינות המפרץ, וההזמנות נמשכות שנים. מיירט שמתאים למשגרים הקיימים ומיוצר באירופה יכול לקצר את ההמתנה, ולכן מפעילות פטריוט נוספות ביבשת עשויות להיות לקוחות של המפעל ברומניה. גם ארה"ב עצמה מחפשת דרכים להגדיל את מלאי המיירטים, כולל המכרז למיירטים מהחלל שבו מתחלקות 12 חברות ב-3.2 מיליארד דולר.
זו לא הפעם הראשונה ש-SkyCeptor עומד על הפרק באירופה. פולין בחנה אותו לפני כמעט עשור במסגרת תוכנית ההגנה האווירית שלה, ובסוף ויתרה עליו. ההבדל הפעם הוא שרומניה כבר מחזיקה הסכמים חתומים עם רפאל ומפעל ממשלתי שמחכה לקו הייצור.
רפאל כבר מעורבת עמוק ברומניה. ביוני חתם משרד ההגנה בבוקרשט על הסכם מסגרת שרפאל מעריכה ביותר מ-2 מיליארד אירו (כ-2.3 מיליארד דולר), העסקה הגדולה בתולדות החברה. השלב הראשון כולל שש מערכות ספיידר להגנה מטווח קצר מפני רחפנים וטילי שיוט, ושתי הראשונות אמורות להגיע בתוך שלוש שנים מהחתימה על החוזה הראשון. גם שם נכתב בהסכם על שיתוף פעולה תעשייתי רחב וייצור בתוך רומניה. החברה ממשיכה להרחיב את סל המוצרים לשוק הזה, כמו טיל השיוט SUPER ICE שהצטרף למשפחת ICE BREAKER.
- מי קונה מישראל הגנה ב-3.5 מיליארד אירו? טריוויה שבועית של ביזפורטל
- SUPER ICE: רפאל מוסיפה למשפחת ICE BREAKER טיל שיוט עם ראש קרב של 454 ק"ג
הידעת?הלקוחה הזרה הראשונה של קלע דוד
הביקוש מאירופה כבר מופיע בדוחות. ב-2025 מכרה רפאל בכ-21.7 מיליארד שקל (כ-6.8 מיליארד דולר), צמיחה של יותר מ-20%, והרווח הנקי עלה ב-42% לכ-1.35 מיליארד שקל, לראשונה מעל מיליארד. צבר ההזמנות הגיע לכ-74 מיליארד שקל, היקף של יותר משלוש שנות מכירות, וכ-46% מהמכירות הלכו ללקוחות בחו"ל. במקביל החברה מגדילה את הפעילות בארץ, ולאחרונה התרחבה בשתי קומות נוספות בפארק המדע בחיפה.
התמונה הרחבה תומכת במגמה. ב-2024 הלכו יותר ממחצית העסקאות של היצוא הביטחוני הישראלי לאירופה, לפי משרד הביטחון, ומערכות הגנה אווירית הובילו את הרשימה. עם זאת, יותר ויותר מדינות מתנות היום רכש בייצור מקומי ובהעברת ידע, וזה בדיוק המבחן ש-SkyCeptor צריך לעבור ברומניה.
בפרויקט SkyCeptor השותפות מורכבת יותר, כי הזכויות על גרסת הפטריוט מתחלקות בין רפאל ל-RTX, וכל הסכם ברומניה יחייב את שתיהן. ההכרעה תלויה עכשיו בפגישה המשולשת בין רפאל, RTX והממשלה הרומנית, שאמורה לקבוע אם המזכרים של 2022 ו-2023 יהפכו סוף סוף לחוזה ייצור.
