עיריית אשדוד דורשת מבית הזיקוק ארנונה ב-266 מיליון שקל תוך חודש
בית הזיקוק מבקש מבית המשפט לבטל את השומה, בנימוק שהיא עומדת בניגוד להסכם הפשרה בין הצדדים מ-2018. העירייה: ההסכם היה מבוסס על תשתית עובדתית שגויה מיסודה
עיריית אשדוד דורשת מבית הזיקוק בעיר לשלם תוך חודש תוספת ארנונה של 266 מיליון שקל. בית הזיקוק מבקש מבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבטל את הדרישה, שלטענתו עומדת בניגוד להסכם הפשרה בינו לבין העירייה משנת 2018, ואשר קיבל תוקף של פסק דין. בז"א אומרת, כי דרישת העירייה מורכבת מתוספת קרן של 166.5 מיליון שקל בגין השנים 2025-2019, תוספת של 24 מיליון שקל בגין 2026, והפרשי ריבית והצמדה בסך 73 מיליון שקל.
בית הזיקוק נסחר בבורסה בשווי שוק של 1.67 מיליארד שקל; קבוצת סאמיט של זוהר לוי מחזיקה ב-18% מהמניות, שפיר הנדסה מחזיקה ב-10% ומבקשת להגיע לשליטה. 266 מיליון שקל הם 80% מיתרות המזומנים של החברה בסוף הרבעון השני, 15% מהכנסותיה במחצית הראשונה של השנה ו-9% מהכנסותיה בכל שנת 2025. החברה רשמה רווח של 24 מיליון שקל במחצית הראשונה, לעומת 3 מיליון שקל בכל 2025.
על פי העתירה, בשנת 2005 הגיעו בז"א והעירייה להסכמה ולפיה שטח המבנים לצורך עיבוד וזיקוק נפט הוא 79,000 מ"ר, ושטח הקרקע התפוסה - 915,000 מ"ר. בז"א שילמה 11 מיליון שקל כהפרשים לשנים הקודמות, ונקבע שהחל מ-2006 היא תשלם 12 מיליון שקל. בשנת 2016 טענה העירייה, כי החיוב צריך לעלות ל-29 מיליון שקל, בשל גידול של למעלה מכפליים בשטח המשמש לזיקוק. ההסכם משנת 2018 קבע ששטח הזיקוק הוא 106,000 מ"ר, הקרקע התפוסה היא 935,000 מ"ר והארנונה תהיה 24 מיליון שקל בשנה.
להכפיל את הסכום השנתי
השומה הנוכחית, אומרת בז"א, מבוססת על 292,000 מ"ר של זיקוק ו-772,000 מ"ר של קרקע תפוסה; המשמעות היא הכפלת הארנונה השנתית ל-50 מיליון שקל. כאמור, העירייה דורשת להחיל מדידה זו רטרואקטיבית מ-2019 ומכאן הסכומים שהיא דורשת כהפרשים. "השומה המתוקנת אינה מזכירה את הסכם 2018 או את הסכם 2005, אינה טוענת לשינוי כלשהו בגודל השטחים או בשימושים הנעשים בנכס לעומת מצבם במועד חתימת הסכם 2018, אינה מפרטת אילו רכיבים 'נוספו' לחיוב, ואינה מסבירה מדוע שטחים שסווגו במשך למעלה מעשרים שנה כ'קרקע תפוסה' הפכו לפתע ל'מבנים'", אומרת בז"א.
על פי העתירה, העירייה דחתה את בניית באי כוחה של בז"א באומרה, כי הסכם פשרה "אינו יכול להוות 'חסינות' מפני גילוי טעויות עובדתיות מהותיות", וכי "התברר כי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס הסכם 2018 הייתה שגויה מיסודה". לדברי העירייה, בז"א החזיקה שטחים נרחבים בלי לדווח לה, וכי הכלל האוסר תיקון רטרואקטיבי של ארנונה אינו חל כאשר החיוב המוטעה היה תוצאה של מידע חסר או שגוי שמסר הנישום.
בז"א טוענת: "לא חל כל שינוי מהותי בשטחי הנכס או בשימושים הנעשים בו לעומת מצבו במועד חתימת הסכם 2018, וכי הרכיבים ש'נתגלו' כביכול במדידה האחרונה הם אותם רכיבים בדיוק - צנרת, גשרי צנרת, מיכלים, בריכות וכיוצ"ב - שנמדדו, נבחנו וסווגו בהסכמי הפשרה". בז"א שילמה בחודש שעבר 9.5 מיליון שקל על חשבון הארנונה השנויה במחלוקת, כדי שתוכל לרשום את זכויותיה בחלק מן השטח, וזאת מבלי להודות בטענות העירייה. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד אלכס כץ.
