21 חודשי מאסר על הפרת צו הגבלה במסגרת חוק המאבק בארגוני פשיעה

העבריין בהא גאבר ירצה 21 חודשי מאסר בשל הפרת צו הגבלה שהוטל עליו במסגרת חוק המאבק בארגוני פשיעה. זו הפעם השנייה בלבד בה נגזר עונש לפי חוק זה, המופעל נגד מי שלא הורשעו. כך קובעת סגנית נשיא בית משפט השלום בחדרה, ליזי פרוינד. מתקופה זו ינוכו שבעת החודשים בהם שהה במעצר.

בדצמבר 2025 אסר בית המשפט המחוזי בחיפה על גאבר ליצור קשר עם גורמים מסוימים, להשתמש ברשתות תקשורת ובאינטרנט, ולנסוע בכל כלי רכב (בהמשך הותר לו לנסוע בתחבורה ציבורית). בינואר השנה הוא קיים שיחה בווטסאפ ושוחח בטלפון עם אחד האנשים האסורים, ובחודש פברואר נסע עם חברו מאיזור קיסריה למודיעין. גאבר הודה בשלוש העבירות, ללא הסכמה על העונש.

התביעה ציינה, כי העונש המירבי על כל הפרה הוא ארבע שנות מאסר, וביקשה לגזור על גאבר 3.5 שנות מאסר על כל העבירות. לדבריה, אין ללמוד מהמקרה הראשון בו הופעל החוק, שם נגזרו שמונה חודשי מאסר, משום שהיו בו קשיים ראייתיים ונסיבות אישיות חריגות. ההגנה טענה, כי מדובר בחוק תקדימי ודרקוני שנכנס לתוקפו כהוראת שעה לשנתיים בלבד ופוגע פגיעה מהותית בחוקי יסוד ובזכויות אדם בסיסיות וביקשה להסתפק בתקופת המעצר - שבעה חודשים.

העונש חמור יותר מאשר בשני חוקים דומים

פרוינד אומרת, כי "מעצם פגיעה מודעת זו בזכויות, אשר ככלל החוק מהדר בחשיבותן, נלמדת החשיבות והנחיצות שראה המחוקק בהגנה על הציבור, אף במחיר זה. שהרי בעצם קבלת החוק המסתמך על רף ראיות מנהלי בלבד יש לשמוע את כוונתו המובהקת של המחוקק להילחם מלחמה שערה נגד תופעה קשה זו של ארגוני פשיעה.משכך, כל הפרה מהווה פגיעה ממשית באינטרסים המוגנים".

שתיים מן ההפרות של גאבר היו פגיעה ממשית בליבת האיסור, ואילו הנסיעה ברכב הייתה ברף הנמוך שלה - ממשיכה פרוינד. העונש על הפרות של צו כזה צריך להיות חמור יותר משני החוקים הדומים - הגבלת עברייני מין והגבלות שיכול להטיל אלוף בצה"ל ביהודה ושומרון. העונש אינו יכול להיות בעבודות שירות, מסיבות מעשיות, ולעובדה שמדובר בבעל עבר פלילי או במי שפועל בארגון פשיעה, יש משמעות נוספת לחומרה.

פרוינד דוחה את טענות ההגנה נגד החוק: "הפגיעה בזכויות יסוד, עליה אין חולק, מתבצעת לתכלית ראויה ועל כן הותרה. אך זכויות האדם אינן נחלתם של חשודים ונאשמים בלבד.  גם האזרח המאוים,  בעל העסק הנדרש לשלם דמי חסות, העד החושש להעיד ותושב בכפר החושש מפני השגת כדור טועה את ילדיו בדרכם לפיצריה השכונתית ,זכאים להגנת המדינה". החוק גם מופעל במשורה: המדינה ביקשה רק 22 צווים ונענתה ב-16 מקרים בלבד.

פרוינד קבעה מתחמי ענישה מצטברים של 59-26 חודשי מאסר. היא הביאה בחשבון את הודאתו של גאבר, את מצבו המשפחתי ואת ההחמרה ההדרגתית בענישה, ומאידך - את העובדה שריצה 21 שנות מאסר במצטבר, כמעט מחצית מחייו, ואת הצורך בהרתעה. את המדינה ייצגה עו"ד מירב בר, ואת גאבר - עו"ד רחלי אטיאס.