הגירעון עלה ל-3.3% תוצר: הוצאות הביטחון קפצו בכמעט 10%

הגירעון השנתי של ממשלת ישראל, בחישוב מתגלגל של שנה אחורה, טיפס באוקטובר ל-3.3% מהתוצר, כ-74.8 מיליארד שקל, אחרי שבספטמבר עמד על 3.2%. העלייה הגיעה דווקא בשנה שהגירעון המצטבר שלה נמוך בהרבה מזה של השנה שעברה: כ-47.8 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של 2026, לעומת כ-71.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025.

באוקטובר לבדו נפתח בקופת המדינה חור של 18.3 מיליארד שקלים, לעומת 15.2 מיליארד שקלים באוקטובר אשתקד. הממשלה הוציאה בחודש כ-64.5 מיליארד שקל, כ-10% יותר מבאוקטובר 2025, וההכנסות הגיעו לכ-46.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-6%-7%. הגירעון השנתי מחושב כסכום מתגלגל: בכל חודש נכנס חודש חדש לחישוב ויוצא החודש המקביל של השנה הקודמת. כשהחודש שנכנס כבד מזה שיצא, השיעור עולה, גם אם השנה כולה נראית טוב יותר.

מתחילת השנה הוציאה המדינה כ-551 מיליארד שקל, גידול של 4.2%, הרחק מתחת לגידול של 7.4% שתוכנן בתקציב. כמעט כל הפער מגיע מהמשרדים האזרחיים, שהוצאותיהם עלו בכ-1.4% בלבד. מערכת הביטחון הוציאה בעשרה חודשים כ-153 מיליארד שקל, כמעט 10% יותר מאשתקד, ומקרן הפיצויים שולמו בתקופה כ-10.7 מיליארד שקל. התקציב אושר שלושה חודשים אחרי תחילת השנה, ועד אז פעלו המשרדים בתקציב המשכי, וזה חלק מההסבר לביצוע האיטי בצד האזרחי.

אם תמומש ההודעה שישראל תפסיק לקבל את 4 מיליארד הדולר בשנה מארה"ב, חלק גדול יותר מתקציב הביטחון יצטרך לבוא מהקופה המקומית, וההוצאה הביטחונית צפויה לתפוס נתח גדל מהתקציב גם בשנים הבאות.

הכנסות המדינה מתחילת השנה עברו את רף חצי הטריליון והגיעו לכ-503 מיליארד שקל, כ-10% יותר מאשתקד. גביית המסים גבוהה בכ-16% מקו המגמה ארוך הטווח, והיא עלתה מתחילת השנה בכ-8% במונחים ריאליים. חלק מהעלייה מגיע משינוי חקיקה: ב-2025 הועבר כל מס הרכישה לקרן הפיצויים, והשנה מועבר רבע ממנו, כך שיותר כסף נרשם כהכנסה של התקציב עצמו. מנגד, בסיס ההשוואה של 2025 כלל כ-17.5 מיליארד שקל שנגבו ממס על רווחים כלואים, הכנסה חד-פעמית שלא חזרה השנה.

באגף החשבת הכללית, בראשות מיכל עבאדי-בויאנג'ו, ובאגף הכלכלן הראשי מדווחים על גבייה של 44.6 מיליארד שקל במסים באוקטובר, עלייה ריאלית של 8%. בנטרול שינויי חקיקה, תשלומים חד-פעמיים ותזוזות במועדי תשלום, הגידול מסתכם בכ-4%. חגי תשרי השנה נפלו בספטמבר, ולכן כחצי מיליארד שקל של מע"מ ועוד כמה מאות מיליונים במסים ישירים נקלטו בקופה בתחילת אוקטובר.

המסים הישירים הניבו באוקטובר כ-25.2 מיליארד שקל, עלייה של 9%. הגבייה מעצמאים קפצה בכ-70%, בעיקר בגלל בסיס נמוך אשתקד, הגבייה מחברות עלתה ב-8% והניכויים משכר ב-4%. המסים העקיפים ירדו בכ-3%, ל-18.6 מיליארד שקל, והמע"מ נטו עלה בכ-1%. בבחינה של ספטמבר ואוקטובר יחד, עלה המע"מ בכ-5%. ההכנסות מבלו הדלק נחתכו בכ-18%, לכ-2 מיליארד שקל, אחרי שהבלו הופחת בחודש, ואילו מס הקנייה ביבוא קפץ ב-14% על רקע יבוא ער של מכוניות. להרחבה: מס הבלו יעלה - ומחיר הדלק מזנק ב-50 אגורות.

מתחילת השנה עלו הניכויים משכר בכ-8% במונחים ריאליים, הגבייה מעצמאים בכ-18% ומס החברות בכ-7%. המסים הישירים הכניסו בעשרה חודשים כ-291 מיליארד שקל, כ-15% יותר מאשתקד, והם אחראים לכשני שלישים מהקפיצה בהכנסות ממסים. הניכויים משכר משקפים שוק עבודה הדוק ושכר שממשיך לעלות, והם מקור הכנסה יציב יותר מהמס על רווחי הבורסה.

מסי שוק ההון ירדו באוקטובר ב-19%, לכ-1.1 מיליארד שקל, והניכויים מניירות ערך צנחו ב-32%, אם כי מתחילת השנה הם עדיין גבוהים ב-42%. בנדל"ן, מס השבח עלה ב-36% ומס הרכישה ירד ב-3%, ומיסוי המקרקעין כולו מתחילת השנה נמוך בכ-2% מאשתקד.

• בלי אישור ובלי מפקח: האוצר משנה את כללי ההגרלות לעמותות ולעסקים קטנים
• האם משקיעי הנדל"ן הפסידו ב-5 השנים האחרונות?

תקרת הגירעון לשנת 2026 עומדת על 4.9% מהתוצר, כ-111 מיליארד שקל, ועד סוף אוקטובר נוצל פחות ממחציתה, כ-43%. בבנק ישראל, שהותיר בחודש שעבר את הריבית על 3.25%, מעריכים שהגירעון יסתיים השנה סביב 4.4% תוצר, בהנחה שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שכבר הוקצו. מדובר בכ-100 מיליארד שקל. בנובמבר ובדצמבר 2025 הצטבר גירעון של כ-27 מיליארד שקל, ואם התחזית תתממש, החודשיים האחרונים של 2026 ייסגרו בגירעון של כ-50 מיליארד שקל, כמעט כפול.

מגבלת ההוצאה בתקציב 2026 עומדת על כ-698 מיליארד שקל. כדי לנצל אותה עד הסוף, הממשלה הייתה צריכה להוציא בנובמבר ובדצמבר כ-147 מיליארד שקל, כמעט פי 2.7 מההוצאה החודשית הממוצעת שלה השנה, ולכן סביר שחלק מהתקציב האזרחי יישאר בלי ניצול.

את הגירעון מימן האוצר מתחילת השנה בעיקר בשוק המקומי: כ-155 מיליארד שקל בגיוסי אג"ח, ובניכוי פירעונות כ-51 מיליארד שקל נטו. בחו"ל גויסו כ-26 מיליארד שקל, כ-6 מיליארד נטו, ובאוקטובר לבדו פרע האוצר חוב בחו"ל בכ-11 מיליארד שקל. עוד כ-6.4 מיליארד שקל הגיעו ממכירת קרקעות.

חברת הדירוג S&P השלימה ביום שישי האחרון את הסקירה החצי-שנתית שלה, והותירה את דירוג האשראי של ישראל על A עם תחזית יציבה. להרחבה: S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על A, התחזית נשארה יציבה. הדירוג עדיין נמוך בשתי דרגות מרמת AA- שבה עמדה ישראל לפני המלחמה.