בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל, וגוף עצמאי האחראי על ניהול המדיניות המוניטרית במשק. תפקידו המרכזי, על פי חוק, הוא לשמור על יציבות המחירים - כלומר לרסן את האינפלציה ולשמרה בתוך יעד שקבעה
הממשלה - ולצד זאת לתמוך בצמיחה, בתעסוקה וביציבות המערכת הפיננסית.
הכלי המרכזי של בנק ישראל הוא ריבית בנק ישראל (ריבית הבסיס), שאותה קובעת הוועדה המוניטרית מספר פעמים בשנה. העלאת הריבית מייקרת את האשראי ומרסנת ביקושים ואינפלציה, בעוד הורדתה מוזילה את
המימון ומעודדת פעילות כלכלית. הריבית משפיעה ישירות על המשכנתאות, על ההלוואות ועל התשואות בשוק ההון.
בנק ישראל אחראי גם על ניהול יתרות המטבע (הרזרבות) של המדינה, על הנפקת השקל ועל התערבות בשוק
מטבע החוץ בעת הצורך כדי למתן תנודות חדות בשער החליפין. בנוסף, הפיקוח על הבנקים - הכפוף לנגיד - אחראי על יציבות הבנקים ועל הגנת לקוחותיהם.
בראש בנק ישראל עומד הנגיד, הנחשב לאחד מבעלי התפקידים
המשפיעים ביותר במשק. החלטותיו והתבטאויותיו - ובעיקר בנוגע לריבית ולתחזיות הכלכליות - נבחנות בקפידה על ידי השווקים, הבנקים, המשקיעים ומשקי הבית, ומשפיעות על מחירי הנכסים, על שער השקל ועל כלכלת ישראל כולה.
הפיקוח על הבנקים מפרסם הוראה חדשה שמחליפה רגולציה בת שש שנים ופותחת פתח לכניסת שחקנים פיננסיים חדשים תחת מדרגות פיקוח גמישות לפי גודל הבנק - מענקיות האשראי ועד דיגיטל-בנקים מתחילים
תיסוף השקל פוגע ביצוא, ברווחיות ובתעסוקה, אך בנק ישראל נמנע מהתערבות גם כשהדולר ירד מתחת לרמות פסיכולוגיות קריטיות. מדובר בכשל ניהולי שעלול להעמיק את הפגיעה בחברות הישראליות ובשוק העבודה.
המדד של בנק ישראל מצביע על חולשה בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים מרץ-מאי. הירידה הושפעה מפדיון חלש בענפי המסחר והשירותים, ירידה בייצור התעשייתי, חולשה ביבוא מוצרי צריכה ובתקבולי המסים העקיפים, וגם מעדכון שלילי לנתוני התוצר ברבעון הראשון. מנגד, רכישות
בכרטיסי אשראי, עליות בשוקי המניות ויצוא הסחורות מיתנו את הירידה.
הוראת נב"ת 345 של בנק ישראל מכניסה את סיכוני האקלים לליבת ניהול הסיכונים של הבנקים, אך מותירה שאלה פתוחה: מי בדירקטוריון יודע לפקח עליהם באמת. כדי שהמהלך לא יישאר ברמת מדיניות בלבד, נדרשת מומחיות אקלימית שתאפשר לבנקים, ובהמשך גם לחברות במשק, להבין את
הסיכונים, לאתגר את ההנהלות ולקבל החלטות עסקיות אחראיות יותר.
המחקר מצא כי העלאות הריבית בשנים 2022–2023 צמצמו את האשראי הצרכני בבנקים, אך חיזקו את הגופים הפיננסיים הלא־בנקאיים. חלקם בשוק עלה מ-14% ל-18.8%, בלי שהדבר נבע ממעבר של לווים מסוכנים יותר.
אחרי שהשקל התחזק עד לרמה של פחות מ-2.8 שקלים לדולר, בנק ישראל חזר לשוק המט"ח עם רכישה ראשונה בשלוש השנים האחרונות והשקל רשם פיחות של 4.6% בשבוע האחרון; ברקע, השוק מתמחר כעת הסתברות מלאה להורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה ביולי
בנק ישראל במהלך להגברת התחרות: יאפשר לגופים חוץ-בנקאיים להשאיר יתרות לילה
רק 54% מבעלי העסקים מרוצים מהתנהלות הבנק כלפיהם
איתות האטה נוסף: המדד החודשי לפעילות המשק ירד ב-0.4% במאי
בנק ישראל הכניס את האקלים לחדר הישיבות. עכשיו צריך להשלים את המהלך
הריבית באירופה עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?
מחקר בנק ישראל: הריבית עלתה - והבנקים איבדו נתח משוק האשראי הצרכניהמחקר מצא כי העלאות הריבית בשנים 2022–2023 צמצמו את האשראי הצרכני בבנקים, אך חיזקו את הגופים הפיננסיים הלא־בנקאיים. חלקם בשוק עלה מ-14% ל-18.8%, בלי שהדבר נבע ממעבר של לווים מסוכנים יותר.