איתות האטה נוסף: המדד החודשי לפעילות המשק ירד ב-0.4% במאי
המדד של בנק ישראל מצביע על חולשה בפעילות הכלכלית בשלושת החודשים מרץ-מאי. הירידה הושפעה מפדיון חלש בענפי המסחר והשירותים, ירידה בייצור התעשייתי, חולשה ביבוא מוצרי צריכה ובתקבולי המסים העקיפים, וגם מעדכון שלילי לנתוני התוצר ברבעון הראשון. מנגד, רכישות
בכרטיסי אשראי, עליות בשוקי המניות ויצוא הסחורות מיתנו את הירידה.
המדד החודשי לפעילות המשק ירד בחודש מאי ב-0.4%, כך עולה מנתוני בנק ישראל. הירידה במאי מצטרפת לעדכון שלילי של המדדים בחודשים הקודמים, לאחר השלמת נתונים שהיו חסרים בפרסום הקודם ולאחר עדכון נוסף כלפי מטה של נתוני הצמיחה ברבעון הראשון של 2026.
החולשה בפעילות המשק אינה נקודתית בלבד, אלא משקפת האטה רחבה יותר בכמה רכיבים מרכזיים של הכלכלה. בנק ישראל מציין כי קצב הגידול של המדד נמצא מתחת למגמה ארוכת הטווח של הצמיחה, העומדת על כ-0.3% לחודש.
המדד החודשי לפעילות המשק (צילום: בנק ישראל)
מה הוריד את המדד
המדד הושפע לרעה מכמה רכיבים מרכזיים. הראשון הוא נתוני הפדיון בענפי המסחר והשירותים בחודש מרץ. פדיון נמוך יותר בענפים האלה מלמד על ירידה או חולשה בפעילות העסקית - פחות מכירות, פחות שירותים ופחות תנועה כלכלית בענפים שמעסיקים חלק גדול מהמשק. רכיב שלילי נוסף היה הייצור התעשייתי בחודש מרץ. ירידה או חולשה בייצור התעשייתי מצביעה על פעילות נמוכה יותר במפעלים ובענפי הייצור, והיא יכולה לנבוע מביקוש חלש יותר, קשיי אספקה, ירידה בהזמנות או האטה בפעילות היצוא וההשקעות.
גם נתוני יבוא מוצרי הצריכה בחודש מאי תרמו לירידה במדד. כאשר יבוא מוצרי צריכה נחלש, הדבר עשוי להעיד על זהירות גדולה יותר של משקי הבית, על ירידה בצריכה או על צמצום בהזמנות מצד יבואנים וקמעונאים. בנוסף, תקבולי המסים העקיפים בחודש מאי השפיעו לרעה על המדד. מסים עקיפים, כמו מע"מ ומסים על צריכה, משקפים במידה רבה את היקף הפעילות והצריכה במשק, ולכן חולשה בהם היא סימן נוסף להאטה.
גם הנתונים בפועל של התוצר ברבעון הראשון של 2026 תרמו שלילית למדד. זהו רכיב חשוב, משום שהמדד החודשי של בנק ישראל מתעדכן לאחור כאשר מתקבלים נתוני תוצר מלאים יותר. במקרה הזה, העדכון כלפי מטה של נתוני הרבעון הראשון חיזק את התמונה השלילית.
מה בכל זאת תמך בפעילות
לצד הרכיבים השליליים, היו גם נתונים שמיתנו את הירידה במדד. רכישות בכרטיסי אשראי באפריל ובמאי תמכו במדד והעידו כי הצריכה הפרטית לא נעצרה לחלוטין. גם אם חלק מהמדדים מצביעים על האטה, השימוש בכרטיסי אשראי מלמד כי משקי הבית המשיכו להוציא כסף, לפחות בחלק מהענפים. גם הנתונים הפיננסיים תמכו במדד. העליות או הביצועים החיוביים במדד הכללי בבורסה בתל אביב ובמדד הנאסד"ק בחודשים אפריל ומאי תרמו למיתון הירידה.
בנוסף, יצוא הסחורות בחודש מאי תרם בכיוון חיובי. זהו נתון חשוב במיוחד עבור המשק הישראלי, משום שיצוא חזק יכול לפצות חלקית על חולשה בצריכה המקומית או בפעילות ענפית אחרת. עם זאת, התרומה החיובית של היצוא לא הספיקה כדי להפוך את התמונה הכוללת, והמדד נותר שלילי.
לא רק מאי: גם החודשים הקודמים עודכנו מטה
המדד בחודשיים האחרונים עודכן כלפי מטה, לאחר שהושלמו נתונים שהיו חסרים בגרסה הקודמת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה גם נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2026. המשמעות היא שהחולשה בפעילות המשק הייתה עמוקה יותר מכפי שהוערך קודם. לא מדובר רק במדד שלילי אחד במאי, אלא ברצף נתונים שמצביע על פעילות חלשה יותר בחודשים האחרונים.
- בנק ישראל הכניס את האקלים לחדר הישיבות. עכשיו צריך להשלים את המהלך
- הריבית באירופה עלתה - איך זה ישפיע על הריבית בישראל?
תרומת* רכיבי המדד לאומדן הכולל בחודשים האחרונים, לפי הקבצות
(נקודות אחוז) (צילום: בנק ישראל)
