
ההזמנות גדולות מההכנסות, והמניה עדיין 32% באדום: החידה של קרטוס
יצרנית כלי הטיס הבלתי מאוישים היכתה בדוח הרבעוני בכל פרמטר, העלתה את התחזית השנתית ורשמה הזמנות של 492 מיליון דולר, סכום שעולה על ההכנסות עצמן. המניה זינקה 6.7%, ובכל זאת היא רחוקה מאוד מהשיא של תחילת השנה. ההסבר מתחיל במכפיל שעמד על 160 בפתיחת 2026
הזמנות של 492.2 מיליון דולר ברבעון, מול הכנסות של 458.8 מיליון דולר באותו רבעון עצמו. אצל יצרנית כלי הטיס הבלתי מאוישים קרטוס, ספר ההזמנות החדש גדל מהר יותר מקצב המכירות, וזה לרוב הסימן הברור ביותר לביקוש שרץ לפני היכולת לספק אותו.
הדוח הרבעוני שפרסמה החברה היכה בכל שורה מרכזית. הרווח למניה הסתכם ב-21 סנט, כמעט כפול מ-11 סנט ברבעון המקביל אשתקד, בשעה שוול סטריט חיפשה 14 סנט. ההכנסות טיפסו ל-458.8 מיליון דולר מ-351.1 מיליון דולר, צמיחה של כ-31%, מול צפי של 410 מיליון. במקביל העלתה קרטוס את התחזית השנתית לטווח של 1.75 עד 1.81 מיליארד דולר, מעל התחזית הקודמת שלה ומעל ההערכות בשוק. צבר ההזמנות המצרפי הגיע לכ-2.08 מיליארד דולר, כשהזרוע הממשלתית מספקת את עיקר הצמיחה האורגנית עם קפיצה של 22%.
המניה הגיבה בעלייה של 6.7% וננעלה על 55.34 דולר. ועדיין, מתחילת 2026 היא רושמת ירידה של 32%, וזו כבר עדות לשנה פרועה במיוחד: בפתיחת השנה נסחרה מעל 130 דולר, ערב פרוץ הלחימה מול איראן שהתה מעל 90 דולר, ובסוף החודש שעבר צנחה מתחת ל-47 דולר. באותה תקופה עצמה הכתה החברה פעמיים את תחזיות הרווח, והערכות ההכנסות שלה ל-2026 טיפסו מ-1.6 ל-1.7 מיליארד דולר.
מה קרטוס מייצרת
הלב של הסיפור הוא הוולקיירי XQ-58, כלי טיס בלתי מאויש שנועד לטוס לצד מטוסי קרב מאוישים בתפקיד של שותף נאמן: לשאת חימוש, לאסוף מודיעין, לספק הגנה אלקטרונית ולספוג את הסיכון במקום הטייס. הוא מגיע לטווח של יותר מ-3,000 מייל ימי, למהירות סמוכה למהירות הקול ולגובה טיסה של כ-45 אלף רגל, ומחירו נמוך בסדרי גודל ממטוס קרב מאויש. בשטח הוא כבר טס במשותף עם F-35, F-22 ו-F-15EX.
בתחילת השנה בחר חיל הנחתים האמריקאי בצוות של נורת'רופ גרומן וקרטוס לפיתוח גרסה ייעודית של הוולקיירי, בהסכם בהיקף של כ-231 מיליון דולר, כשהיעד הוא הפעלה מבצעית בסוף העשור. בתוכנית המקבילה של חיל האוויר האמריקאי לכלי טיס משתפי לחימה, אבות הטיפוס שנבחרו לשלב הראשון הגיעו מג'נרל אטומיקס ומאנדוריל, וההכרעה על הזוכה צפויה בהמשך השנה. לצד הוולקיירי עוסקת קרטוס גם במטרות אוויריות לאימונים, במנועי סילון בעלות נמוכה, בתקשורת לוויינית ובמערכות מיקרוגל.
למה הפער בין העסק למניה נפתח
הסקטור כולו עבר השנה גל ואז נסיגה. מניות הרחפנים זינקו כשהמשקיעים תמחרו ביקוש חסר גבולות, הלחימה מול איראן הוסיפה קומה נוספת לציפיות, וההסכם שהגיע בהמשך שאב את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית מהמחירים. חלק ממניות הביטחון ירדו עשרות אחוזים משיאן דווקא בזמן שצברי ההזמנות המשיכו לתפוח. להרחבה: למה מניות הביטחון יורדות דווקא בזמן מלחמה?
הרקע התקציבי דווקא נותר תומך. בקשת התקציב הפדרלית לשנה הקרובה מייעדת עשרות מיליארדי דולרים לתחום הרחפנים ולמערכות היירוט מולם, כשסעיף ההגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים לבדו מתרחב פי כמה מול הרמה שאושרה בשנה הנוכחית. עבור ספקית שהעסק שלה בנוי סביב כלי טיס זולים לייצור סדרתי, זה בדיוק סוג התקציב שמזין את הצבר.
ההסבר המרכזי לפער נמצא בתמחור. בפתיחת 2026 נסחרה קרטוס במכפיל 160 על הרווח הצפוי לשנה הקרובה. מכפיל רווח הוא היחס בין מחיר המניה לרווח למניה, וכשהוא עומד על 160 המשקיע משלם 160 דולר על כל דולר של רווח שנתי צפוי. היום המכפיל עומד על כ-53, ירידה שנבעה משילוב של נפילת המחיר ועלייה בתחזיות הרווח.
גם 53 זה מחיר גבוה ביחס לענף, ובכל זאת ההשוואה מסבירה הרבה. לוקהיד מרטין, גדולה בהרבה, נסחרת סביב מכפיל 19, וקצב הצמיחה השנתי הממוצע של הרווח שלה נאמד בכ-7%. אצל קרטוס ההערכות מדברות על צמיחת רווח של יותר מ-30% בשנה בשלוש השנים הבאות. שתי חברות באותו ענף מקבלות מכפילים שונים כל כך בעיקר בגלל קצב: כשהרווח מכפיל את עצמו בתוך שנים ספורות, המכפיל של היום נשחק מעצמו, והמשקיעים מוכנים לשלם עליו מראש. אצל חברה בוגרת עם צמיחה חד ספרתית, כל דולר רווח נשאר פחות או יותר במקומו, והשוק מתמחר אותו בהתאם. להרחבה: לוקהיד מאכזבת בדוח, והמניה יורדת: השוק מתחיל לחשוש שהשיא הביטחוני כבר מאחורינו
המבחן הבא של קרטוס יגיע משני כיוונים: ההכרעה בתוכנית כלי הטיס משתפי הלחימה של חיל האוויר, ואישור התקציב הביטחוני בקונגרס. עד אז נשארת פתוחה השאלה כמה מהצמיחה המובטחת השוק מוכן לתמחר מראש, אחרי שכבר טעם פעם אחת מה קורה כשמכפיל של 160 פוגש מציאות.