מסחר מסחרר בבית הלבן: מנהלי התיקים של טראמפ ביצעו למעלה מ-1,100 עסקאות בחודש
גילויים חדשים חושפים קצב מסחר חסר תקדים בתיק ההשקעות של הנשיא דונלד טראמפ, הכולל פעולות בהיקף של עד 270 מיליון דולר; מבקרי הנשיא מתריעים מפני ניגוד עניינים, בעוד בבית הלבן מדגישים כי התיק מנוהל באופן עיוור ומוחלט על ידי מנהלי השקעות חיצוניים
מערכת היחסים המורכבת שבין הון לשלטון מקבלת השבוע זווית חדשה סביב היקף הפעילות הפיננסית, עם פרסומם של דיווחים פיננסיים חדשים המלמדים על קצב מסחר מסחרר בתיק ההשקעות האישי של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. על פי המסמכים הרשמיים של המשרד לאתיקה ממשלתית שפורסמו ביום שלישי, מנהלי הנכסים והכספים של הנשיא ביצעו 1,156 עסקאות בשוק ההון במהלך חודש יולי לבדו, עם שווי מצטבר של המכירות והקניות הנע בין 79 מיליון ל-270 מיליון דולר.
מדובר במספר חריג במונחים של ניהול תיקים אישי עבור מנהיג מכהן, קל וחומר בהשוואה להיסטוריה הפיננסית של נשיאים קודמים בבית הלבן אשר בחרו בדרך כלל באפיקים סולידיים ומוגבלים בהרבה כמו קרנות נאמנות מחקות או נאמנות עיוורת הדוקה (Blind Trust). קצב של קרוב לארבעים עסקאות בממוצע ליום עסקים מהווה עוצמת פעילות גבוהה במיוחד, המעידה על ניהול אקטיבי של ההון הפרטי של הנשיא. הדיווח מציג יותר מ-700 פעולות מכירה של מניות בסכום כולל שנע בין 35.6 ל-137 מיליון דולר, ולמעלה מ-440 רכישות של מניות בסך 43.6 עד 134 מיליון דולר. המסמכים הרשמיים אינם מחייבים את הפוליטיקאים בארה"ב לדווח על הסכום המדויק בכל עסקה, אלא רק על טווחי סכומים.
התנגשות בין עסקים למדינה: חברות ממשלתיות בתיק ההשקעות
ניתוח מעמיק של אופי העסקאות והחברות שלקחו חלק בתיק ההשקעות של הנשיא חושף תמונה מורכבת הנוגעת לממשק שבין הכלכלה הריאלית והביטחונית לבין הצמרת הפוליטית בוושינגטון. העסקאות הגדולות ביותר שבוצעו בחודש יולי, והתרחשו רובן ביום מסחר אחד ב-20 בחודש, כללו מכירות של מניות ענקיות הטכנולוגיה, ובהן מיקרוסופט ואמזון בהיקף של 5 עד 25 מיליון דולר כל אחת, כמו גם מניות חברת אורקל וקמעונאית הענק קוסטקו בהיקף של עד חמישה מיליון דולר. במקביל למכירות אלו, בוצעו באותו היום רכישות של מניות כמו אנבידיה, אינטואיט (Intuit) וסיילספורס (Salesforce). מומחים מציינים כי תנועות אלה התרחשו ביום שבו מניות הסקטור הטכנולוגי זינקו והוסיפו כ-291 מיליארד דולר לשווי השוק שלהן.
אולם, לב הדיון הציבורי סובב סביב השקעות אחרות. הדיווח חושף פעילות במניות של תאגידים בעלי זיקה הדוקה לממשל, ובהן חברת החלל והתעופה ספייס אקס (SpaceX) שבשליטת המיליארדר אילון מאסק, ותאגידי ביטחון ענקיים כמו אר.טי.אקס (RTX - לשעבר ריית'און), לוקהיד מרטין וג'נרל דיינמיקס. לפי המסמכים, ב-10 ביולי רכש תיק ההשקעות של טראמפ מניות של ספייס אקס, שהונפקה לאחרונה, בהיקף של בין 15,000 ל-50,000 דולר, וכשבוע לאחר מכן נמכרו מניות של החברה בסכום שנע בין 1,000 ל-15,000 דולר. עסקאות אלו מתבצעות בעוד החברות הללו מספקות שירותים קריטיים למשרד ההגנה ולסוכנויות ממשלתיות שונות, ופועלות תחת רגולציה הדוקה של הממשל שמנהל טראמפ.
ההגנה מול הביקורת: מי באמת מנהל את הכסף?
מצב עניינים זה מעלה סוגיות אתיות מורכבות עבור משקיעים ופרשנים פוליטיים. גורמי ביקורת שונים טוענים כי האחזקות במניות של חברות כמו ספייס אקס המקבלת חוזים ממשלתיים שמנים ממחישות את הקו הדק שבין ניהול הון לגיטימי לבין חובה להימנע ממראית עין של ניגוד עניינים. המבקרים מצביעים על כך שפעולות רגולטוריות של הממשל, או משאים ומתנים מול חברות הגנה, יכולים להשפיע באופן ישיר על שווי תיק ההשקעות של הנשיא.
מנגד, הבית הלבן דוחה את הביקורת בתוקף, ומדגיש כי אין למשפחת טראמפ כל שליטה או מעורבות בקבלת ההחלטות הפיננסיות. על פי תגובת הבית הלבן לסוכנויות הידיעות, דייוויס אינגל, דובר מטעם הבית הלבן, הבהיר כי "כל האחזקות הפיננסיות של הנשיא מנוהלות בחשבונות דיסקרציוניים לחלוטין ומושקעות באמצעות מודלים ממוחשבים שמטרתם לחקות מדדים מוכרים כמו שוואב 1000".
הדובר הוסיף כי "לא לנשיא טראמפ ולא לאף אחד מבני משפחתו יש יכולת כלשהי להכווין, להשפיע, או לספק ייעוץ כלשהו לגבי האופן שבו תיק ההשקעות מושקע, או לגבי תזמון קניות ומכירות של מניות. כל החלטות ההשקעה מתקבלות בלעדית על ידי מנהלי השקעות חיצוניים ובלתי תלויים לחלוטין".
האבולוציה של שקיפות פיננסית
סוגיית הנכסים של נשיאי ארצות הברית מהווה מוקד לדיון ציבורי ומשפטי מאז חקיקת חוק האתיקה הממשלתית בשנת 1978. לאורך ההיסטוריה המודרנית, נשיאים אמריקאים בחרו להעביר את נכסיהם לנאמנות עיוורת המנוהלת בידי גורם שאינו מצוי בקשר עימם, או הסתפקו בהשקעות פסיביות כדי למנוע חשד להשפעה פסולה.
דונלד טראמפ, שצמח כאיש עסקים עם אימפריית ענק, בחר בגישה שונה של הסתמכות על מנהלי כספים אישיים וחשבונות דיסקרציוניים. למרות שהפעילות הפיננסית חוקית ומדווחת על פי כל הכללים הנדרשים, קצב העסקאות מעורר הד רב. מדובר בהתנגשות בין המסורת הפוליטית האמריקאית לבין מציאות של נשיא-מיליארדר, שמציבה את שאלת השקיפות וניגודי העניינים בוול סטריט כחלק בלתי נפרד מסדר היום. הדיון מתחדד במיוחד כאשר במקביל מתנהל בקונגרס דיון רחב לגבי האפשרות לאסור כליל על חברי קונגרס לסחור במניות באופן עצמאי.
- המחירים מזנקים, טראמפ מגיב: האם ייאסר יצוא סולר מארה"ב?
- טראמפ באו"ם: מאיים על איראן - ובמקביל מעריך שיושג הסכם אחרי בחירות האמצע
תופעה חוצת מפלגות: פוליטיקאים שמכים את השוק
הביקורת אינה מנותקת מתופעה רחבה יותר בוושינגטון שממשיכה לעורר סערה גם היום. בעוד שקצב העסקאות בתיק הנשיאותי חריג, ההצלחה הפיננסית מאפיינת נבחרי ציבור רבים. דו"ח מסחר מקיף שפורסם בתחילת 2026 חשף כי במהלך שנת 2025, כשליש מחברי הקונגרס הצליחו להכות את מדד השוק הרחב, אשר רשם בעצמו קפיצה של קרוב ל-17%.
בראש הרשימה הדמוקרטית ממשיכה לככב יושבת ראש בית הנבחרים לשעבר, ננסי פלוסי, שהפכה לסמל בוול סטריט. תיק ההשקעות של משפחת פלוסי רושם פעילות מאסיבית גם לתוך 2026, עם רכישות חוזרות ונשנות במיליוני דולרים של מניות טכנולוגיה דוגמת אנבידיה ואפל, לצד פוזיציות כבדות בחברות כמו בלום אנרג'י. ההצלחה כה עקבית עד שתעודות סל המחכות אך ורק את העסקאות המדווחות של פוליטיקאים גורפות רווחים חריגים: תעודת הסל העוקבת אחר הדמוקרטים רשמה תשואה של כ-21% ב-2025, והמשיכה בזינוק גם ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2026, מעבר לתשואת השוק הכללי. במקביל, התעודה העוקבת אחר עסקאות הרפובליקנים הניבה קרוב ל-19% בשנה החולפת.
גם היקפי המסחר בקרב חלק מהמחוקקים שוברים שיאים, כאשר נציגים כגון רו חאנה וליסה מקליין ביצעו אלפי עסקאות בודדות במהלך השנה האחרונה. תופעה זו עוררה זעם ציבורי והובילה למספר הצעות חוק בקונגרס במטרה לאסור כליל על נבחרי ציבור לסחור במניות ספציפיות, אך אלו טרם אושרו סופית.
