כיצד להימנע כחוק מתשלום מס רווחים כלואים

לאור חוק הרווחים הכלואים שנכנס לתוקף ב-1.1.25, חברות רבות עשויות לגלות, כי יתרת המזומנים או הרווחים שנצברו בקופתן עשויות להתחייב במס. מטרתו של התיקון הוא לצמצם את המקרים בהם מנוצל לרעה משטר המס החל על חברות לצורך דחיית תשלום המס לפרק זמן ממושך, אך יחד עם זאת מעורר מתח בין הרצון למנוע דחיית מס לבין עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והוודאות העסקית.

במסגרת החוק נקבעו שני הסדרים עיקריים אשר יחולו על חברות מעטים (ככלל, חברות שבשליטתם של עד חמישה בני אדם). האחד נועד להתמודד עם חברות משלח יד ולהרחיב את קשת המקרים בהם תיוחס הכנסתה של החברה ליחידים בעלי המניות בה. השני נועד להתמודד עם חברות אחזקות וקובע מס חדש בשיעור של 2% המוטל על רווחים שהחברה בחרה שלא לחלק כדיבידנד לבעלי מניותיה.

מדובר בחקיקה סבוכה ומסועפת, מאוד טכנית ומורכבת אשר לא תמיד עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. כך לדוגמא חברות המחזיקות נדל"ן למטרות מסחר ומשכירות אותם או חברות מלונאות, עשויות למצוא את עצמן חייבות במס מכוח החקיקה החדשה על אף שספק אם זו תכליתה.

פועל יוצא של חקיקה כה מורכבת הוא, כי רק בעלי הון ואמצעים יכולים להרשות לעצמם לשכור יועצים - כלכלנים, עורכי דין ורואי חשבון - אשר יסייעו להם להפחית את נטל המס. יחד עם זאת, גם חברות קטנות ובינוניות יכולות באמצעות מספר פעולות פשוטות להפחית את חשיפת המס. תום שנת המס הוא הזמן המתאים לכל חברה לבחון את חשיפתה לחבויות המס הנובעות מחקיקה זו. להלן מספר פתרונות פשוטים יחסית ליישום.

העיתוי קובע. מיסוי הרווחים הכלואים מבוסס בין השאר על הנמוך מבין יתרת העודפים החשבונאיים ויתרת העודפים לצורכי מס. ייתכן שיהיו פערים הנובעים מהפרשי עיתוי, פחת, שערוכים, הכנסות פטורות או מוטבות, הפרשות שלא הותרו ומיסים נדחים. ייתכן שיש מקום לעדכן את ההפרשות ובהתאם להקטין את יתרת העודפים ובכך להפחית את נטל המס.

שינוי אופן המימון. צורה מקובלת למימון פעילות של חברה קשורה היא הלוואות או שטרי הון. מימון באופן זה אינו מעניק הגנה מהוראות החוק ומהווה טריגר למיסוי ההלוואה כרווח כלוא. שינוי אופן המימון (למשל: הפיכתו להשקעה בחברה המלווה ולהון ובחברה הלווה) עשוי להשפיע על תחולת ההסדר וייתכן שיעניק את ההגנה המתבקשת.

שינוי במודל העסקי. תנאי יסודי במיסוי חברות ארנק הוא, כי רווחיות החברה עולה על 25% מפעילותה מיגיעה אישית. שינוי מודל עסקי או מודל הכרה בהכנסה (כדוגמת שיטת ברוטו/נטו המאפשרת להציג את ההכנסה בגובה התמורה ברוטו ולנכות אחריה את הוצאות המכירה, או לחילופין להציג את ההכנסות בגובה התמורה נטו) עשוי להשפיע על הרווחיות ועל תחולת החוק ותוצאות המס.

לרשום את החברה בחו"ל. הוראות חברות ארנק אינן חלות על "חברת משלח יד זרה" (חברה זרה שכל פעילותה היא מפעילות בעל השליטה ממשלח יד). חברה כזו מתחייבת במס חברות כאילו הייתה חברה ישראלית. כאשר חברה ישראלית מתכננת לפעול בחו"ל באמצעות בעל המניות ממשלח ידו, יש לשקול הקמת חברה זרה, אשר תיכנס להגדרת "חברת משלח יד זרה" ותתחייב במס בגובה מס החברות החל בישראל בלבד מבלי להיכנס לתחולת התיקון.

למשוך דיבידנד במקום דמי ניהול. הוראות החוק מורכבות מאוד ביחס לשותפויות של בעלי מקצועות חופשיים (כגון רואי חשבון ועורכי דין) ובאבחנה בין שותפי הון ושותפי שכר, וייתכן שוני מהותי בהשלכות המס. בעלי שליטה בחברות המעניקים שירותים לחברות באמצעות חברות ניהול, צריכים לבחון מחדש את המודל העסקי שלהם ולשקול מעבר מדמי ניהול לדיבידנד.

• חשד: בעל שליטה בחברה ציבורית העלים מיליונים בסיוע רואה חשבון ויועצת מס
• לידיעת חברות, מנהלים ועובדים: רגע לפני תום שנת המס

עו"ד (רו"ח) מוטי ארניה עוסק במיסוי ישראלי ובינלאומי