
רשות ניירות ערך מקדמת שימוש ב-AI בייעוץ השקעות - גם ללא אישור אנושי לכל החלטה
פחות משבוע אחרי ההכרזה של ספי זינגר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, הרשות מפרסמת טיוטת הוראה שתאפשר ליועצי השקעות ולמנהלי תיקים להסתייע בבינה מלאכותית גם בניתוחים ובקבלת החלטות; האחריות תישאר בידי בעלי הרישיון, שיחויבו בפיקוח ובגילוי ללקוחות
פחות משבוע אחרי שיו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הכריז בוועידה הכלכלית על הכוונה להסדיר את השימוש בבינה מלאכותית בייעוץ השקעות, הרשות מפרסמת היום (רביעי) טיוטת הוראה ראשונה בנושא להערות הציבור. המהלך נועד לאפשר ליועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים לשלב מערכות AI בפעילותם, לרבות בניתוח מידע, גיבוש המלצות וקבלת החלטות השקעה, תוך שמירה על האחריות המקצועית והמשפטית של הגופים המפוקחים כלפי לקוחותיהם.
זינגר אמר בוועידה כי הרשות מתכוונת לפרסם בתוך שבוע עד שבועיים הוראה שתסדיר את השימוש בכלים החדשים, והדגיש כי מדובר בצעד ראשון בהסדרה רחבה יותר של הבינה המלאכותית בשוק ההון. כעת מקבלת ההכרזה ביטוי מעשי בטיוטה שמפרטת כיצד יוכלו בעלי רישיון להטמיע את הטכנולוגיה בפעילותם, אילו מנגנוני פיקוח יידרשו להפעיל ומהי האחריות שלהם כאשר החלטת השקעה מתבססת על המלצה או ניתוח של מערכת אוטומטית.
אחד החידושים המרכזיים בטיוטה הוא האפשרות לשלב בינה מלאכותית לא רק בתהליכים תפעוליים, כמו עיבוד נתונים והפקת מסמכים, אלא גם בליבת שירותי ההשקעות. במסגרת זו מציעה הרשות לאפשר שימוש במודלים שבהם לא נדרש אישור אנושי פרטני לכל החלטה או תוצר של המערכת, כל עוד קיימים מנגנוני פיקוח מקצועיים ואפשרות להתערב בפעילותה בעת הצורך. המשמעות היא שמנהלי תיקים ויועצים יוכלו להסתמך על מערכות AI בחלק מתהליכי קבלת ההחלטות, מבלי שאיש מקצוע יצטרך בהכרח לאשר כל פעולה בנפרד.
יותר אוטומציה, אבל גם יותר פיקוח
הטיוטה מבוססת על עיקרון של ניטרליות טכנולוגית, כלומר הרשות אינה מבקשת לקבוע באיזה מודל בינה מלאכותית מותר להשתמש או להעדיף טכנולוגיה מסוימת. במקום זאת, היא מתמקדת באופי השירות, במידת ההסתמכות על המערכת ובסיכונים האפשריים ללקוחות. הדרישות הרגולטוריות ייקבעו בהתאם להיקף הפעילות, למידת המעורבות האנושית ולהשפעה האפשרית של המערכת על החלטות ההשקעה.
כך, למשל, גוף שמשתמש בבינה מלאכותית לצורך סיכום דוחות כספיים או עיבוד מידע עשוי להידרש למנגנוני בקרה שונים מגוף שמסתמך על המערכת לצורך גיבוש המלצות השקעה או קבלת החלטות בניהול תיקי לקוחות. ככל שהשימוש בטכנולוגיה יהיה משמעותי יותר ורמת הסיכון גבוהה יותר, כך יידרשו מנגנוני פיקוח, ניהול סיכונים וממשל תאגידי מקיפים יותר.
ברשות מבקשים באמצעות הגישה הזאת לאפשר פיתוח של שירותי השקעות חדשים, לייעל תהליכים ולהרחיב את נגישות השירותים הפיננסיים לציבור. השימוש במערכות אוטומטיות עשוי לאפשר לגופים פיננסיים לעבד כמויות גדולות של מידע בזמן קצר ולצמצם חלק מהעבודה הידנית הכרוכה במתן השירות. עם זאת, הטיוטה אינה מעניקה פטור מחובותיהם הקיימות של יועצי השקעות ומנהלי תיקים, אלא מבקשת להתאים את אופן יישומן לסביבה הטכנולוגית החדשה.
האחריות נשארת אצל מנהל התיק ויועץ ההשקעות
אחד העקרונות המרכזיים שמדגישה הרשות הוא שהשימוש בבינה מלאכותית אינו מעביר את האחריות המשפטית מהגוף המפוקח אל המערכת הטכנולוגית. גם כאשר המלצת השקעה מבוססת על מודל AI, וגם כאשר נעשה שימוש בשירות של ספק חיצוני, בעל הרישיון הוא שנושא באחריות המקצועית והמשפטית כלפי הלקוח.
בהתאם לכך, בעלי הרישיון יידרשו להכיר את אופן פעולתן של המערכות שבהן הם משתמשים, להבין את מגבלותיהן ולפקח על התוצרים שלהן. נוסף על כך, הטיוטה מציעה לחייב את הגופים בגילוי ברור ללקוחות לגבי מאפייני השירות והסיכונים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיה, תוך הימנעות מהצגת מצגים מטעים לגבי יכולותיה.
המשמעות עבור הלקוחות היא שגם כאשר שירות ייעוץ או ניהול השקעות נשען על מערכת אוטומטית, הכתובת לאחריות נותרת הגוף בעל הרישיון שמספק את השירות. השימוש בטכנולוגיה לא יוכל לשמש הצדקה להפרת חובות האמון והזהירות המוטלות עליו, והוא יידרש להמשיך להפעיל שיקול דעת מקצועי עצמאי בבחירת הכלים, בהטמעתם ובפיקוח על השימוש בהם.
- ספי זינגר: "אם יש פער אחד שהוא בור גדול, זה ברוקר-דילר"
- ספי זינגר על AI בייעוץ השקעות: "זה נושא קריטי בפעילות שלנו; נפרסם בקרוב הוראה ראשונית"
יו"ר הרשות, ספי זינגר, מסר עם פרסום הטיוטה: "שילוב בינה מלאכותית בשוק ההון מחייב מצד אחד הכרה בחדשנות וביתרונות הגלומים בטכנולוגיות מתקדמות, ומצד שני מחייב שמירה קפדנית על הגנת ציבור המשקיעים והבטחת אחריות מקצועית ומשפטית מלאה בידי בעלי הרישיון".
הטיוטה מבוססת על המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת השימוש בבינה מלאכותית במגזר הפיננסי, בראשות אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, ושרית פלבר ממשרד המשפטים. מדובר בשלב של קבלת הערות הציבור ולא בהוראה מחייבת שכבר נכנסה לתוקף. ניתן להגיש הערות לטיוטה עד 6 בדצמבר 2026, ולאחר בחינתן צפויה הרשות לגבש את הנוסח הסופי של ההוראה.