שוק ההון הישראלי צומח בקצב מהיר, אבל הרגולציה והחקיקה מתקשות להדביק את השינויים. זה המסר המרכזי שהציג היום (חמישי) יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, בהרצאתו בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. זינגר התייחס לשלוש מגמות שמשנות את שוק ההון: המהפכה הטכנולוגית, הגלובליזציה והכניסה המואצת של משקיעים פרטיים, והציג שורה של מהלכים שלדבריו חיוניים להתפתחות השוק בשנים הקרובות.

ההודעה המיידית ביותר נוגעת לבינה מלאכותית. זינגר הודיע כי רשות ניירות ערך מתכוונת לפרסם בתוך שבוע עד שבועיים טיוטת הוראה להערות הציבור, שתסדיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית בתחום ייעוץ ההשקעות. לדבריו, מדובר במהלך חדשני שנועד לאפשר לגופים הפיננסיים להשתמש בטכנולוגיה, אך במקביל להבטיח הגנה על ציבור המשקיעים.

"המטרה היא גם לאפשר חדשנות וגם לאפשר פיתוח, אבל מצד שני גם לדעת לטפל נכון בסיכונים, ויש לא מעט סיכונים בעולם הזה", אמר זינגר. הוא הסביר כי ההוראה המתוכננת תהיה צעד ראשון, שעל בסיסו מבקשת הרשות להרחיב בהמשך את ההסדרה של השימוש בבינה מלאכותית לתחומים פיננסיים נוספים שנמצאים תחת פיקוחה.

"אנחנו מתכוונים לפרסם ממש בשבוע-שבועיים הקרובים טיוטת הוראה להערות הציבור בנושא שימוש ב-AI בעולם ייעוץ השקעות", אמר. לדבריו, המטרה היא לייצר מסגרת שתאפשר שימוש בכלים החדשים לצד שמירה על הציבור. מדובר במהלך שנועד להתמודד עם טכנולוגיה שכבר משנה את האופן שבו משקיעים מקבלים מידע ומקבלים החלטות."

"הפער הרגולטורי הגדול ביותר הוא בתחום הברוקרים"

אחת האזהרות המשמעותיות ביותר בהרצאה נגעה להיעדר הסדרה ייעודית ומקיפה של פעילות הברוקרים בישראל. זינגר הסביר כי במדינות מפותחות קיימת מסגרת רגולטורית לפעילות ברוקרים ודילרים, בעוד שבישראל טרם הושלמה חקיקה מקבילה.

"אם יש פער אחד שהוא בור גדול, זה ברוקר דילר", אמר זינגר. הוא הסביר כי הנושא תופס מקום משמעותי בדיונים בינלאומיים של ראשי רשויות ניירות ערך, בעוד שבישראל עדיין חסרה חקיקה מתאימה.

הבעיה הופכת לדחופה ככל שיותר ישראלים מנהלים השקעות בעצמם. לפי הנתונים שהציג, בשנים האחרונות נפתחו בישראל כ-400 אלף חשבונות השקעה. הציבור כבר אינו מסתמך רק על יועץ ההשקעות בבנק, אלא סוחר ישירות באמצעות אפליקציות, מקבל מידע ברשתות החברתיות, נעזר בבינה מלאכותית ופועל על בסיס המלצות ממקורות לא מסורתיים.

זינגר תיאר את השינוי במילים ברורות: "הציבור הרחב נמצא בשוק ההון. מגיע לשוק ההון. ולא רק שהוא מגיע לשוק ההון, גם עושה זאת בדרכים לא מסורתיות". הוא הוסיף כי כיום "בכל אחד בטלפון יודע ויכול לסחור באפליקציות מסחר", וכי המידע שמגיע למשקיעים מגיע ממקורות שונים: "רשתות, AI, חברים, לא מגיע בדרכים מסורתיות".

לדבריו, השינוי הזה מציב אתגר משמעותי הן בפני הרגולטור והן בפני שוק ההון עצמו. משקיע שמקבל החלטה דרך הטלפון, על בסיס מידע שהגיע מרשת חברתית או מכלי בינה מלאכותית, פועל בסביבה שונה מזו שבה התפתחו מנגנוני הפיקוח המסורתיים.

חשבון השקעה מרכזי: ניסיון להקל על הציבור

לצד הסדרת הברוקרים, זינגר קרא לקדם את רפורמת חשבון ההשקעה. לדבריו, מדובר בכלי שיאפשר לציבור לרכז מכשירים פיננסיים שונים במקום אחד, להשוות ביניהם בתנאים תחרותיים וליהנות ממסגרת שתכלול גם התייחסות להטבות מס. הוא ציין כי כיוונים דומים מקודמים גם באירופה.

המהלך משתלב בתמונה הרחבה שהציג זינגר: שוק ההון משתנה, יותר אנשים משתתפים בו באופן ישיר, והמסגרת שנועדה להגן עליהם צריכה להתאים למציאות החדשה. מבחינת הרשות, האתגר אינו רק לאפשר לציבור להגיע לשוק, אלא גם לוודא שהפעילות מתנהלת תחת כללים מתאימים.

מחזור מסחר של 5.5 מיליארד שקל ביום - ושוק ההון ממשיך לגדול

זינגר הציג את קפיצת המדרגה של שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. לדבריו, מחזורי המסחר כמעט שילשו את עצמם והגיעו לכ-5.5 מיליארד שקל ביום. שווי השוק של הבורסה מתקרב, לפי הנתונים שהציג, ל-3 טריליון שקל, שוק איגרות החוב הגיע לכ-650-660 מיליארד שקל, והיקף הנכסים בקרנות הנאמנות מתקרב לטריליון שקל.

המספרים הללו ממחישים, לדבריו, עד כמה שוק ההון הישראלי השתנה. "אנחנו נמצאים בעולם של שוק הון מתקדם שעשה קפיצה מאוד-מאוד גדולה בשנים האחרונות", אמר, והוסיף כי לצד ההתקדמות ניצבים בפני השוק אתגרים משמעותיים אם ברצונו להמשיך להתפתח.

זינגר הדגיש כי שוק ההון אינו רלוונטי רק למשקיעים פרטיים או לבעלי הון. "בסוף שוק ההון כולנו שחקנים בו", אמר. לדבריו, כמעט כל אזרח ישראלי משתתף בו בעקיפין דרך החיסכון הפנסיוני, ומספר הולך וגדל של ישראלים משתתפים בו גם באופן ישיר.

במקביל לצמיחה המקומית, הבורסה הישראלית הופכת מחוברת יותר לשווקים הבינלאומיים. זינגר הצביע על התעניינות גוברת מצד שחקנים פיננסיים וחתמים זרים, ועל חברות טכנולוגיה אמריקאיות שבוחנות אפשרויות רישום למסחר בישראל, לרבות הנפקות ראשוניות ולא רק רישום דואלי.

לדבריו, החיבור לשווקים הבינלאומיים הוא אחד היתרונות החשובים של שוק ההון הישראלי, ויש לשמור עליו בתקופה שבה הכלכלה המקומית מתמודדת עם סיכונים ואי ודאות.

זינגר התייחס גם לשתי התפתחויות טכנולוגיות נוספות: טוקניזציה של נכסים פיננסיים, שעשויה לשנות את דרכי ההנפקה, המסחר וההחזקה בניירות ערך, והתגברות איומי הסייבר. לדבריו, טכנולוגיות חדשות עשויות להביא לשינויים עמוקים באופן שבו נכסים פיננסיים מונפקים ונסחרים, בעוד שהסייבר תופס מקום מרכזי יותר במפות הסיכונים של חברות, גופים פיננסיים ורגולטורים.

"שוק ההון חייב להיות במרכז תשומת הלב של הממשלה"

בחלקה האחרון של ההרצאה עבר זינגר מהאתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים לשאלה המבנית. לדבריו, גם מבנה הרגולציה הפיננסית וחלוקת האחריות בין הרגולטורים בישראל נבנו בעולם שונה מזה שבו פועל כיום שוק ההון.

"הרגולציה הפיננסית והחלוקה בין הרגולטורים נבנו בעולם אחר", אמר, והדגיש כי ההתפתחויות במכשירים הפיננסיים והמורכבות הגוברת של השווקים מחייבות חשיבה מחודשת. עם זאת, הוא לא הציג את השינוי כצעד פשוט, אלא כתהליך שדורש בחינה והתאמה.

המסר המרכזי שהפנה לממשלה ולכנסת היה כי לא ניתן להשאיר את קידום שוק ההון בידי הרגולטורים בלבד. "שוק ההון הוא כבר לא עוד ענף כלכלי. שוק ההון הוא תשתית לאומית", אמר. הוא הסביר כי השוק חיוני למימון המשק הישראלי וכי הוא כבר אינו שייך רק לבעלי הון, אלא משפיע על הציבור הרחב דרך החיסכון וההשקעות.

"לא יכול להיות שזו רק משימה שלנו כרגולטורים", אמר זינגר. "חייב לקבל סדר עדיפות לאומי מספיק, לקבל מספיק מקום בממשלה, בכנסת". לדבריו, הרפורמות שעליהן דיבר דורשות עבודה ומשאבים, ולא ניתן לקדם אותן ללא שיתוף פעולה מצד קובעי המדיניות.

"אנחנו יכולים לעשות רפורמות ושינויים, אבל בלי תשתית חקיקתית ותשומת לב חקיקתית, לא נוכל לגרום לזה לקרות", הוסיף.

זינגר סיכם כי שוק ההון הישראלי הוא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים של המדינה, וכי יש להעניק לו את תשומת הלב, המשאבים והזמן הדרושים כדי לשמור על הישגיו ולקדם אותו. אחרי הצמיחה של השנים האחרונות, האתגר הוא לא רק לשמר את הקיים, אלא לבנות תשתית רגולטורית וחקיקתית שתאפשר לשוק להמשיך להתפתח ולהתחרות בזירה הבינלאומית.