ביטקוין. צילום:  Karolina Grabowska, Pexels
ביטקוין. צילום: Karolina Grabowska, Pexels

תביעת הקריפטו של 60 מיליון שקל: המשקיע בן ה-86 לא יפקיד ערובה

ארז שמואלי ביקש לחייב משקיע גרמני המתגורר בשווייץ להפקיד ערובה להוצאות. השופטת לימור ביבי דחתה את הבקשה, בין היתר בשל הודאות לכאורה של הנתבע שהמטבעות בארנק שייכים ללקוחותיו
בן פלמון |
נושאים בכתבה ביטקוין

משקיע גרמני בן 86, התובע 60 מיליון שקל מארז שמואלי בגין כספים שהשקיע במסחר, לא יידרש להפקיד ערובה להוצאות המשפט. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי, דחתה את בקשת שמואלי לחייב את התובע, ד"ר היינץ גרד שטיין, בערובה, וקבעה כי בשלב זה סיכויי התביעה נוטים לטובתו.



שטיין, אזרח גרמניה ותושב שווייץ, טוען כי בשנים 2017-2018 העביר קרוב ל-4 מיליון אירו לחברות זרות שבשליטת שמואלי לצורך מסחר, וכי באוקטובר 2018 עמד שווי חשבונו על יותר מ-18 מיליון אירו. לדבריו, בקשתו למשוך 9 מיליון אירו לא נענתה.

עוד טוען שטיין כי ב-2021 נחתם בין הצדדים הסכם המכיר בבעלותו בכ-158 מטבעות ביטקוין ובכ-116 אלף מטבעות ריפל המוחזקים בארנק הדיגיטלי של שמואלי. לטענתו, בתחילת 2025 דרש ממנו שמואלי, כתנאי להעברת חלק מהמטבעות, לשאת בחבות המס של שמואלי עצמו - כרבע משוויים.



"הפסדים של יותר מ-10 מיליון אירו"

שמואלי כופר בטענות. לדבריו, שטיין התקשר עם חברות שלא צורפו לתביעה, והוא עצמו מעולם לא היה בעל מניות או דירקטור בהן. עוד טען כי שטיין הפקיד 3.7 מיליון אירו בלבד, קיבל כספי מינוף שאינם ניתנים למשיכה, וחשבונו מצוי בהפסד של יותר מ-10 מיליון אירו. ההסכם מ-2021, לגרסתו, היה מותנה בתנאים שלא התקיימו, ולכן לא נכנס לתוקף.

בבקשה לערובה טען שמואלי כי התובע הוא תושב חוץ ללא נכסים בישראל, וכי גילו המתקדם מגביר את החשש שלא יוכל לגבות את הוצאותיו אם התביעה תידחה. הוא ביקש ערובה של 10% מסכום התביעה, והדגיש כי העירבון של 85 אלף שקל שהפקיד שטיין נועד להבטיח רק את נזקי העיקול שהוטל על המטבעות.


הידעת?מתי בית משפט מחייב תובע להפקיד ערובה להוצאות?
לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי לחייב תובע בערובה. הפסיקה קבעה שהדבר ייעשה במשורה, ובחנה בין היתר תושבות חוץ, היעדר מען, סיכויי תביעה קלושים ומצב כלכלי ירוד, מול זכות הגישה לערכאות.


שטיין השיב כי מדובר בבקשה "ממוחזרת", וכי הוא איש עסקים אמיד ששימש במשך יותר משני עשורים סמנכ"ל כספים עולמי בקונצרן ThyssenKrupp. לדבריו, הוא שילם אגרת משפט של כ-509 אלף שקל והפקיד עירבון לצד התחייבות עצמית בלתי מוגבלת.

ההודאות הכריעו

השופטת ביבי ציינה כי תושבות החוץ והיעדר הנכסים בישראל מצדדים לכאורה בהטלת ערובה, אך מנגד עומדת איתנותו הכלכלית של שטיין, ששמואלי לא כפר בה בפועל. היא הוסיפה כי שמואלי לא צירף תצהיר לבקשתו. לדבריה, שני השיקולים "מתאזנים אלו מול אלו", ולכן ניתן משקל מכריע לסיכויי התביעה.

כאן קבעה השופטת כי גם בבחינה "ממעוף הציפור" אי אפשר להתעלם מטענת שטיין שלפיה שמואלי עצמו הודה - בהסכם, בחקירותיו במשטרה ובהשגה שהגיש לרשויות המס - כי הכספים שנתפסו בארנק שבחזקתו שייכים ללקוחותיו, ובחלקם הגדול לשטיין. שמואלי טען שההסכם מותנה ושהצהרותיו נבעו מאילוצי ההליך הפלילי, אך השופטת קבעה כי מדובר בטענות מסוג "הודאה והדחה", שהנטל להוכיחן מוטל עליו.


הידעת?מהי טענת "הודאה והדחה"?
טענה שבה בעל דין מודה בעובדות שעליהן נשען יריבו, אך מעלה עובדות נוספות שאמורות לשלול את תוצאתן. במצב כזה נטל ההוכחה לגבי העובדות הנוספות עובר אל מי שהעלה אותן.


בשל כך קבעה כי השיקולים התומכים בדחיית הבקשה גוברים. היא לא הכריעה בשאלה אם הבקשה מנועה בשל הסדר דיוני קודם בין הצדדים. שמואלי חויב בהוצאות של 4,000 שקל. התביעה עצמה טרם הוכרעה.

(ת"א 60705-04-25)

להרחבה: כך נהפכה עסקת ביטקוין בין חברים לתביעה של שלוש שנים

קיראו עוד ב"משפט"

להרחבה: ביהמ"ש: המשטרה אינה יכולה לתפוס מטבעות קריפטו שבידי חברה זרה

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה