ביהמ"ש: המשטרה אינה יכולה לתפוס מטבעות קריפטו שבידי חברה זרה

בית משפט ישראלי אינו יכול להקפיא חשבון קריפטו שאינו מצוי בישראל, משום שסמכותו מוגבלת לתחומי ישראל בלבד. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי מרכז, דרור ארד-איילון. הוא ביטל את הצו שהקפיא מטבעות USDT בשווי נוכחי של 33 מיליון שקל השייכים לארטיום נדורנקו, נגדו מתנהלת חקירת משטרה.

המשטרה חושדת, כי נדורנקו מעורב במה שמכונה "העוקץ הרוסי" - הונאה רחבת היקף במטבעות קריפטו. נדורנקו מכחיש את החשדות ואומר שהוא איש עסקים בתחום הנדל"ן ואספקת ציוד לצבא אוקראינה, בעל מחזור עסקים של עשרות מיליוני דולרים בשנה. במסגרת החקירה ביקשה המשטרה וקיבלה במאי שעבר מבית משפט השלום בראשון לציון צו להקפאת הארנק הדיגיטלי של נדורנקו, ובו למעלה מ-10 מיליון מטבעות USDT. הצו הופנה לחברת Tether, מנפיקת המטבע. נדורנקו טען, כי בארנקו בוצעו פעולות חוקיות בלבד. הן בית משפט השלום והן ארד-איילון קבעו, כי יש חשד סביר נגד נדורנקו.

השאלה איננה מיקומו של החפץ

בנובמבר שעבר האריך בית משפט השלום את הצו בחצי שנה, אך ארד-איילון קיבל את ערעורו של נדורנקו בשל סוגיית הסמכות. תחילה הוא דוחה את טענת המשטרה, לפיה לאור העובדה שמדובר בפעילות וירטואלית הנעדרת מיקום פיזי, ניתן לומר שארנקו של נדורנקו מצוי בישראל. "השאלה הנבחנת אינה מיקומו של החפץ שמבקשים לתפוס, אלא מיקומו וכפיפותו לדין הישראלי של התאגיד הזר אליו פנתה משטרת ישראל, ושאליו מופנה הצו של בית המשפט", מבהיר ארד-איילון. 

"עיקרו של דבר הוא בפניית משטרת ישראל לתאגיד הזר, ובעקבותיה מתן הצו המופנה כלפי התאגיד הזר, המתבקש באמצעות אנשיו הנמצאים מחוץ לישראל ואינם כפופים לדין הישראלי, לבצע פעולות מחוץ לישראל, אשר יש בהן כדי לפגוע בקניינו, בעיסוקו ובשמו הטוב של אדם, ואלה – מתן הצו ופניית משטרת ישראל – הם המחייבים הסמכה מפורשת וברורה בחוק או מכוח חוק". מאחר שאין הסמכה כזאת, לא ניתן להוציא צו, ואם הוצא - דינו להתבטל. 

• הביטקוין עולה לשיא של שישה שבועות
• הביטקוין מאבד גובה וממתין לדו"ח התעסוקה של ארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשטרה טענה, כי היא ביקשה מחברת Tether להקפיא בצורה וולונטרית את ארנקו של נדורנקו. ארד-איילון מגיב: מדובר בציווי מפורש ("אני מצווה בזאת... על כל תאגיד פיננסי אחר") והחברה הצטוותה להקפיא את הפעילות בחשבון, לתפוס "כל חפץ" ולמסור למשטרה מידע מפורט על החשבון. "לא מדובר בשגגה בניסוח, אלא במילים מפורשות, ברורות וחד-משמעיות, אשר הן הקובעות את פועלו של הצו", קובע ארד-איילון.

ארד-איילון מוסיף: "הצו, כפי שנוסח על ידי משטרת ישראל בטופס מובנה שהגישה לבית משפט קמא, חורג מהסמכות הטריטוריאלית של משטרת ישראל ואף של בית המשפט, שכן הוא כולל הוראה כופה חוץ-טריטוריאלית כלפי גורם זר, שאינו כפוף למרותו של בית המשפט הישראלי", ודי בכך כדי להביא לביטולו.

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) היא "חוק בעל תחולה טריטוריאלית מקומית בלבד, שהסמכויות המוקנות בו מכוונות לפעולות בישראל, בידי רשויות אכיפה בישראל ובפיקוח בתי המשפט בישראל", מדגיש ארד-איילון. "ברי ששוטר ישראלי אינו יכול לנחות במדינה זרה - ללא היתר של רשות מקומית וללא תיאום עימה - ולעשות בה פעולות אכיפה, שמותרות לו בישראל".

• אליהו להרצוג: להעניק לנתניהו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו
• תקף את אם ילדיו - וטען שהיא אינה "בת זוגו" מבחינה פלילית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל

אי-אפשר לבקש היענות וולונטרית

ארד-איילון מוסיף: "כדי לבצע פעולות חקירה ובהן תפיסת חפץ וחילוט רכוש במדינה זרה, מתקיים הליך מוסדר, הבוחן את הצורך החקירתי, את הפעולות הנדרשות בעטיו ואת החלופות. בהליך זה נדרשת משטרת ישראל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כ'רשות מוסמכת', שלה, ולא למשטרת ישראל, מסור שיקול הדעת. היקף ההיענות לבקשה נקבע בסופו של דבר על ידי המדינה הזרה, כאשר למי שעלול להיפגע מן העזרה המשפטית שמעניקה המדינה הזרה, עומדות הגנות באותה מדינה ולפי הדין החל בה".

המשטרה גם אינה רשאית לפנות לחברה זרה ולבקש היענות וולונטרית למהלכים שכאלה, מדגיש ארד-איילון. יש לראות זאת גם בהקשר של עקרון ההדדיות: "האם הדין הישראלי היה רואה בעין יפה פעילות 'וולונטרית' של רשויות אכיפה של מדינות זרות - בלי שיש בידו לבחור אלו מדינות, אלו רשויות, ואלו פעולות אכיפה - בפניה לגורמים בישראל, כדי שיפעילו שיקול דעת בדבר פגיעה בזכויות קניין בישראל, כאשר בשלב שני היו הרשויות הזרות קונות שליטה בקניין לשם קידומם של הליכים פליליים באותן מדינות, וכל זאת בלי לבקש רשות מהרשויות בישראל ואף בלי ליידע אותן על כך, לא מראש ולא לאחר מעשה?", הוא שואל בצורה רטורית.

לבסוף אומר ארד-איילון: "הפתרון לא מצוי ביוזמה אד-הוק של רשות אכיפה זו או אחרת, ואף לא בהסגת גבולות החוק ממקרה למקרה, אלא בהסדרה מפורטת הן בחקיקה הפנימית והן באמנות בינלאומיות. הסדרה מעין זו קיימת במדינות שונות כבר מזה תקופה, ויש לקדמה במהירות האפשרית גם במדינת ישראל, תוך קביעת ערובות של ממש להגנה על זכויות האדם ועל אפשרות הגישה לערכאות במקרים מתאימים". את נדורנקו ייצג עו"ד מיכאל עירוני, ואת המשטרה - עוה"ד טובי הראל ומשה יחזקאל.