כתב אישום והסדר טיעון עם משה כחלון בפרשת יונט

הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום בפרשת חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. שר האוצר לשעבר, משה כחלון, שהיה יו"ר הקבוצה, יודה ויורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת דיווח על פי חוק ניירות ערך. הצדדים יבקשו להטיל עליו מאסר על תנאי שיקבע בית המשפט וקנס של 180,000 שקל; אם יאושר ההסדר, יוכל כחלון להתמודד בבחירות הקרובות. נאשמים נוספים הם בעלי החברה ומנהליה הבכירים - צחי אזר, שלמה אייזיק (לשעבר נשיא לשכת סוכני הביטוח) ושי פנסו.

על פי כתב האישום נגד כחלון, בשנת 2021 - לפני שכחלון נכנס לתפקידו כיו"ר - נחשפו בעלי השליטה לאי-סדרים חמורים בסניף נצרת שלה, שהוקם שנה לפני כן. הללו כללו צ'קים חסרים במיליוני שקלים, חשד לעסקאות ניכיון פיקטיביות במיליוני שקלים וטענות הדדיות של הבעלים ומנהל הסניף, איציק אביתר, לפיהן מקורם של חלק מהחוסרים הוא בגניבה. רק בינואר 2022 דיווח קצין הציות, יואב צבר, לכחלון על חוסר של 10 מיליון שקל בסניף. השניים שוחחו בימים הבאים וכחלון הורה לצבר שלא למהר לדווח לדירקטוריון.

במארס 2022 אישר דירקטוריון יונט את דוחות 2021, וכחלון לא דיווח על המתרחש בסניף. צבר מסר באותה ישיבה, כי סניף נצרת ייסגר בשל "עבודה שלא כשורה" וייפתח סניף חילופי. בחודשים אפריל-מאי פעל צבר להקטנת חובות הסניף באמצעות הזרמות בעלים ודיווח על כל לכחלון; הדירקטוריון והציבור - שהחזיק במניות יונט - לא קיבלו דיווח. צבר דיווח לדירקטוריון רק במאי 2022, בעת אישור דוחות הרבעון הראשון, והתפטר מתפקידו. הדיווח לבורסה נמסר רק בסוף אותו חודש ומיד לאחר מכן התפטר כחלון. המעורבים האחרים - אזר, אייזיק, פנסו, צבר, בן-נעים ואביתר - מואשמים במרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות דיווח. אזר מואשם גם שהשתמש במרמה לצרכיו הפרטיים ב-236,000 שקל.

האישום המרכזי: הקצאה ב-50 מיליון שקל

הפרשה המרכזית עוסקת בהקצאה שבוצעה בשנת 2020, במסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות של יונט הציבורית, בשווי של 50 מיליון שקל, לחברה הפרטית של בעלי השליטה ויועצים נוספים. לטענת הפרקליטות, בעלי השליטה, היועצים וצבר הציגו מצגי שווא למוסדות יונט הציבורית לפיהם מקור המימון של העסקה הם מקורות חיצוניים שקשורים לבעלי השליטה: לקוחות שהיו חייבים כספים ליונט הפרטית, והמתפעלים של סניף נצרת, יצחק אביתר ועבד אל-קאדר זועבי

בפועל, לטענת המדינה, בעלי השליטה יחד עם יתר המעורבים, תכננו והוציאו לפועל עסקה סיבובית, בה מקור המימון של רכישת המניות היה כספי יונט הציבורית עצמה, וכך קיבלו לידיהם במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים. עוד נטען, כי הבעלים מסרו למוסדות יונט הציבורית דיווח כוזב על השימוש שייעשה בכספים שיוזרמו לחברה. הם הוליכו שולל גם את היועץ המשפטי החיצוני של החברה, עו"ד צבי גבאי, ובהמך מסרו דיווחים כוזבים לציבור. 

לצורך מימוש העסקה, ממשיכה המדינה, נערכו שלושה הסכמי הלוואה בין לקוחותיה של יונט הפרטית לבין יונט הציבורית, לפיהם הלוו כביכול הלקוחות לחברה 12.7 מיליון שקל. לאחר מכן בוצעו 14 העברות כספים מהחברה הציבורית לפרטית, ונרשמו בתרמית כהלוואות לצד שלישי. על מנת לטשטש את מקור הכספים, הורה בן-נעים להעביר ליונט הפרטית חלק מהכספים שהוחזרו ליונט הציבורית.

במקביל נערכו הסכמי הלוואה ב-37 מיליון שקל בין זועבי ואביתר לבין יונט הציבורית, והם תוארכו לאחור למועד שלפני העברת הכספים בפועל, כדי להסתיר את ההעברות הסיבוביות. הכספים שהעבירו זועבי ואביתר הועברו במישרין מחשבונה של יונט הציבורית לחשבונה של יונט הפרטית. המדינה מייחסת למעורבים עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.

לטענת הפרקליטות, כאשר חולקו תחומי הפעילות בין יונט הציבורית ליונט הפרטית (יולי 2019), נותר בידי הפרטית תיק אשראי ב-57 מיליון שקל שהיה עליה לגבות, וזאת לצד פרעון אג"ח לגורמים פרטיים ב-54 מיליון שקל. את תוכנית ההקצאה רקמו סמנכ"ל הכספים לשעבר, דוד בן-נעים, ומי שהיה היועץ המשפטי החיצוני, עידו מלין, כפתרון לתשלומי האג"ח. אולם, לבעלים לא היו מקורות למימון העסקה, וכך נוצר המתווה התרמיתי, באמצעותו הוקצו המניות במחיר של 25 שקל, בעוד המחיר בבורסה היה 19 שקל.

הסניגורים: יוכיחו את חפותם

סניגורו של אייזיק, עו"ד ערן שחם-שביט, אומר, כי פעילותו בחברה הייתה מינורית ובכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. "למרות שחלק ממשי מטענותיו של אייזיק התקבלו במהלך השימוע, עצם הגשת כתב אישום נגד שומרי הסף, הייתה צריכה למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. אייזיק יילחם על שמו הטוב ויזוכה".

• כחלון הודה והורשע בעבירות דיווח על פי חוק ניירות ערך בפרשת יונט
• יונט תקבל עוד 60 אלף שקל, אחרי שניצחה בבית המשפט

עוה"ד קובי גולדמן, אורי גולדמן ועודד סלע, המייצגים את צבר, אמרו בתגובה שהוא אשר גילה את הפרשה וכי העמדתו לדין תיצור אפקט מצנן העלול להרתיע נושאי משרה ויועצים במקרים דומים. לדבריהם, צבר יוכיח בבית המשפט את חפותו.

חובות של 145 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר באפריל 2024 את הסדר החוב של יונט, נגדה הוגשו תביעות חוב בסך 145.5 מיליון שקל, ובראשן שבע תביעות חוב מובטחות בסך 72 מיליון שקל (כולל 63 מיליון שקל למחזיקי האג"ח) ועשר תביעות בדין רגיל בסך 51 מיליון שקל. על-פי פרטי ההסדר, הן הנושים המובטחים והן הנושים הרגילים יוותרו על 30 מיליון שקל לכל קבוצה.

על-פי ההסדר, כל נכסיה של החברה יועמדו לטובת פרעון החובות. נכסים אלה כוללים יתרת מזומנים בסך 15 מיליון שקל ויתרת שיקים של לקוחות החברה המיועדים לפירעון, בסכום כולל של 126 מיליון שקרל, מתוכם שיקים דחויים בסך 41 מיליון שקל ושיקים חוזרים בסכום כולל של 85 מיליון שקל. להערכת החברה באותה עת, ניתן יהיה לגבות 60 מיליון שקל בלבד מכלל השיקים. הנושים המובטחים יקבלו 58% מן התקבולים, והנושים הרגילים - 42%. מקורות עתידיים אפשריים כוללים תביעות נגד בעלי שליטה, רואי החשבון של החברה וגורמים אחרים, כמו גם אפשרות של מכירת השליטה בחברה (שהיא שלד בורסאי).