13,750 שקל לכל מורה בהסדר פשרה על עודפי קרנות ההשתלמות

160,000 מורים יקבלו 13,750 שקל כל אחד מעודפי קרנות ההשתלמות הענפיות שלהם - קובע הסכם פשרה בין המדינה לבין הקרנות והסתדרות המורים, אותו אישרה שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אופירה דגן-טוכמכר.

קרנות ההשתלמות למורים וגננות וקרנות ההשתלמות למורים תיכוניים ביקשו בשנת 2020 לחלק לחבריהן עודפים בסך 4 מיליארד שקל שהצטברו בקופותיהן. המדינה התנגדה לבקשה ואף טענה, כי יש להחזיר לה חלק מן העודפים. ביסוד דרישת המדינה עמד הסכם קיבוצי משנות ה-1990, אשר נועד לסייע לקרנות כאשר הצטברו גרעונות בקופותיהן, והיא הגישה תביעה להשבת 2 מיליארד שקל.

במקום גרעונות - נוצרו עודפים

מדובר בקרנות האמורות לממן את שכרם של המורים אחת לשבע שנים, כאשר הם יוצאים להשתלמות. המדינה העריכה, כי נדרש סבסוד משמעותי מצידה כדי למנוע את הפיכתן לגרעוניות. לאור זאת הוסכם, כי המדינה תממן במקום הקרנות את ההפרשות הפנסיוניות בשנות ההשתלמות, עבור מורים שהיא מעסיקה בפנסיה תקציבית. מאוחר יותר התברר, כי הסדר זה לא רק מנע גרעונות, אלא אף יצר עודפים ניכרים בקופותיהן של הקרנות.

הסכם הפשרה הוגש לבית המשפט בנובמבר שעבר, לאחר שנים ארוכות של הליכים מרובים. על פי ההסכם, 1.05 מיליארד שקל יוחזרו למדינה, והיא מתחייבת להשתמש בהם לתועלת ציבור עובדי ההוראה שהיא מעסיקה. 2.2 מיליארד שקל יחולקו בין 160,000 עמיתי הקרנות. מיליארד שקל נוספים יישארו בידי הקרנות ככרית ביטחון.

עוד הוסכם, כי החל משנת 2022 הקרנות יעבירו למדינה כספים לטובת רכישת  זכויות פנסיוניות עבור עובדי הוראה היוצאים לשנת השתלמות (יבוצע תשלום רטרואקטיבי) והמדינה לא תפגע בגמלאות כפי שהזהירה. עוד הוסכם, כי המדינה והסתדרות המורים יחתמו על הסכם קיבוצי ולפיו הקרנות ייקבעו כברירת מחדל לחברי הסתדרות זו (בעיקר גננות ומורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים). עוד הסכימה המדינה למכור להסתדרות המורים את אחזקותיה בקרנות.

המחלוקות אינן פשוטות

דגן-טוכמכר דחתה את ההתנגדויות להסכם והסבירה: "התרשמנו שהמחלוקת שבין המדינה לבין הקרנות (והסתדרות המורים), לעניין האופן בו הצטברו העודפים בקרנות וכיצד בנסיבות העניין יש לנהוג בהם, איננה מחלוקת פשוטה להכרעה. הטענה כי העודף הכספי נוצר, לפחות בחלקו, בשל הפטור מהצורך לרכוש זכויות בפנסיה תקציבית היא טענה כבדת משקל, שיש סיכוי סביר כי תתקבל על ידי בית הדין.

"יחד עם זאת, וגם אם נניח שהפטור שהונהג החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, היה לתכלית ראויה, על מנת למנוע מהקרנות להכנס לגרעון, ספק רב בעיננו אם ההסדר נעשה בהלימה לעקרון החוקיות ולעקרון השוויון, ובוודאי שהיה מקום לבחון את תוצאותיו, ואת השלכותיו על הגרעון בקרנות וב[קרן] עגור מעת לעת ולא רק בחלוף למעלה מ-30 שנה.

"עם זאת, וגם אם נניח כי נפלו פגמים באופן בו גובש והוחל הנוהג, הרי שבעולם של 'בטלות יחסית' בחלוף שנים, לא כל פגם מינהלי מוביל לבטלות ולהשבה מלאה, אלא, שיש ליתן משקל גם לאינטרסים כגון הסתמכות על הנוהג, כמו גם לשיקולים נוספים שמעוגנים בדיני ההתיישנות, אשר לא מן הנמנע כי גם אותם יידרש בית הדין להחיל במידה כזו או אחרת".

נציגות הציבור זיוה אסא ותמר כהן הסכימו עם דגן-טוכמכר. את הקרנות ייצגו עוה"ד אשר חלד, ירון לסטרל, שני בחכמה וארנון שגב; את המדינה ייצגו עוה"ד עדי רון וענבל טואף; את הסתדרות המורים ייצגו עוה"ד אסף ברנזון, ארנה לין ואתי מימרן.