הוצאות "בסכום מתון" של 20,000 שקל על חזרה מערעור בהמלצת שופטי העליון

בית המשפט העליון חייב מערערים בהוצאות בסך 20,000 שקל, לאחר שקיבלו את המלצתו לחזור בהם. השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן אומרים, כי מדובר בהוצאות "בסכום מתון", וזאת לאחר שבבית המשפט המחוזי הם חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל. בין המערערים מצוי עו"ד עופר פירט, שותף מייסד במשרד פירט-וילנסקי-מזרחי-כנעני ויו"ר קרן פירסט ליברה למימון תביעות ייצוגיות.

באתר המשרד נאמר על פירט, כי יש לו "ניסיון רב בניהול הליכי ליטיגציה מסחרית מורכבים בתחומים רבים, לרבות במסגרת סכסוכי שליטה ובעלי מניות, תוך תכנון והפעלת אסטרטגיה להשגת המטרות המסחריות של לקוחותיו, הן בטרם החל ההליך המשפטי, הן במהלך ההליך בפני כל ערכאה והן בסוף ההליך או כתגובה לתוצאת ההליך המשפטי. לעופר מומחיות ייחודית בייצוג ובסיום מוצלח של מאבקי שליטה וסכסוכים בין בעלי מניות. פירט צבר מוניטין רב בתחום זה ובמיוחד בניהול תביעות נגזרות ותביעות להסרת קיפוח, והוא ידוע כליטיגטור חסר פשרות שיפעל ללא לאות עבור לקוחותיו".

התביעה הוגשה בידי עופר פירט ורעייתו נועה פירט, בעלי נחלה במושב שדי חמד; עפרה שמחי, ענבל אלופי-נוקראי ואלון נוקראי (שגם ייצג אותם), בעלי נחלה במושב אלישיב (שמחי מכרה אותם לנוקראי). המחלוקת נגעה ליישום החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, אשר אפשרה לבעל זכויות בנחלות חקלאיות לרכוש את הזכויות בחלקת המגורים (לרבות זכויות עתידיות) כשהן מהוונות, תוך קיזוז כספים ("דמי הסכמה)" ששולמו לרשות מקרקעי ישראל.

פירט ונוקראי רכשו את חלקותיהם בשנת 2007, לאחר פרסום ההחלטה, אך בשנת 2012 הודיעה רמ"י שההחלטה תחול על עסקאות שבוצעו לאחר יוני 2011. פירט ונוקראי טענו, כי רכשו את הנחלות על בסיס מצגי רמ"י ולפיהם ההחלטה תחול מיידית, וביקשו מבית המשפט המחוזי מרכז לקבוע שהם זכאים ליהנות מתנאי ההחלטה.

שילמו 40,000 שקל במחוזי

סגן הנשיאה אורן שוורץ דחה על הסף חלק מטענותיהם של פירט ונוקראי, שכן בג"ץ דחה אותן בשנת 2018 - כולל בעתירה שהגישו פירט עצמם. באותו פסק דין נקבע, כי אין פסול בכך שההחלטה תיכנס לתוקפה כאשר יושג התקציב ליישומה, ומכאן שחל עליהן השתק פלוגתא. שוורץ דחה לגופן את הטענות האחרות של פירט ונוקראי, והוסיף:

"התובעים העלו טענות רבות ומורכבות בתביעה דנן. חלקן מתעלמות מהכרעות שנפסקו לחובתם בהליכים קודמים או מפסיקת בית המשפט העליון, שכבר נדרש לבחינת החלטות שונות של מועצת מקרקעי ישראל... למעשה התובעים מבקשים באמצעות עילות מתחום המשפט  הפרטי להחיל על עניינם הטבות שונות, שאינן עומדות בהלימה למדיניות הקרקעית שמוכתבת על ידי מועצת מקרקעי ישראל.

"...דרישות התובעים אף אינן מתיישבות עם נהלי רמ"י שמקדשים אמות מידה אחידות שעולות בקנה אחד עם החובה לנהוג בהגינות ובשוויון.  עם כל ההבנה לטיעוני התובעים, אשר מבקשים בכל דרך יצירתית אפשרית לקבל הטבות כלשהן בעניין זכויותיהם בנחלות, אין בידם עילה מבוססת או החלטה של רמ"י ומוסדותיה אשר מאפשרות זאת".

פירט ונוקראי ערערו לבית המשפט העליון, האומר בפסק דינו: "בתום הדיון, ולאחר שמיעת מכלול טענותיהם, המלצנו למערערים שלא לעמוד על הערעור, וזאת בהינתן שלנוכח המסכת העובדתית שהציגו לפני בית המשפט קמא, דין טענותיהם בתביעה זו להידחות כבר לאור קביעות בג"ץ פירט. לאחר שנטלו זמן להתייעצות, הודיע בא כוח המערערים כי הם מקבלים את המלצת בית המשפט, וחוזרים בהם מהערעור". את רמ"י ייצגה עו"ד חגית שפיצר.