בלי מנכ"ל ובלי דירקטוריון: דלאוור בוחנת חברות שינוהלו כולן על ידי סוכן AI
הוויכוח על בינה מלאכותית בעולם העבודה עוסק בדרך כלל בנציגי שירות, מתכנתים ופקידים. בדלאוור מסתכלים דווקא על הקומה העליונה: טיוטת חוק שגובשה במדינה מציעה ליצור צורת התאגדות חדשה, Artificial Intelligence Company, שבה את העסק מנהל סוכן AI במקום מנכ"ל, נושאי משרה ודירקטוריון. אם ההצעה תעבור, דלאוור עשויה להיות המדינה הראשונה בארצות הברית שמכירה במפורש בחברה שאין בראשה אדם.
המשקל של המהלך נובע מהמעמד של המדינה. כשני שלישים מ-500 החברות הגדולות בארצות הברית רשומות בדלאוור, בעיקר בזכות דיני חברות יציבים, בית משפט ייעודי לענייני תאגידים ומסים נוחים. ב-2025 הוקמו בה יותר מ-334 אלף ישויות חדשות, ואגרות הרישום והמס השנתי שהחברות משלמות הן מקור הכנסה מרכזי לקופת המדינה. בשנים האחרונות המעמד הזה התערער, ואילון מאסק הפך לסמל של הנטישה כשהעביר את התאגדות החברות שלו לטקסס אחרי שבית המשפט בדלאוור ביטל את חבילת השכר שלו. להרחבה: חברות גדולות בורחות מדלאוור – למה בעצם?
על פי הטיוטה, חברת AI תהיה ישות משפטית נפרדת. סוכן הבינה המלאכותית ינהל את הפעילות השוטפת, וייתכן שגם יחתום על חוזים, יקנה וימכור נכסים, ייקח על עצמו התחייבויות ויגיש תביעות בשם החברה. לצדו יעמוד "חבר" אחד, אדם או תאגיד, שמממן את החברה ונהנה מהרווחים שלה. החובה העיקרית שלו היא לדאוג שלחברה יהיה הון מספק.
כאן נמצא הסעיף שמעורר את עיקר הוויכוח. החבר מוגן מהחובות של החברה ומהפעולות של הסוכן, וחשוף לתביעה אישית בשלושה מקרים עיקריים: אם החברה נשארה בלי הון מספק, אם שימשה להונאה או להפרת חוק מכוונת, או אם פעלה מחוץ למטרות שהוגדרו לה והוא ידע על כך. נושה שחברה כזו קרסה מולו יוכל לפנות קודם כול לנכסים שלה, ובמקרים האלה גם לבעלים.
ההצעה בנויה כניסוי מוגבל ולא כשינוי קבוע בדיני החברות. מדובר ב"ארגז חול" רגולטורי של 30 חודשים, עם מנהל ייעודי וועדת פיקוח, שבו גופים מאושרים יוכלו להפעיל חברות כאלה. החברות יידרשו לנהל יומן מפורט של כל פעולות הסוכן, שייבדק בידי עורך דין, להודיע לכל צד שעושה איתן עסקים שמדובר בחברה שמנוהלת על ידי AI, ולהימנע מעסקאות מול הציבור הרחב. פעילות בנקאית מוחרגת לגמרי, והחוק עצמו אמור לפקוע 36 חודשים אחרי שייכנס לתוקף, אלא אם המחוקקים יאריכו אותו.
הרעיון נולד בוועדת הבינה המלאכותית של המדינה, שהוקמה ב-2024, ובוועדת משנה שקיבלה מנדט לבחון שימושים בסוכני AI בממשל תאגידי. מזכירת המדינה, צ'רוני פטיבנדה-סנצ'ז, מקדמת את המסגרת בשיתוף עם Norm Ai, חברה שמפתחת סוכני AI לציות משפטי. הטיעון שלה הוא שסוכנים אוטונומיים כבר מבצעים עסקאות, משלמים לספקים וחותמים על הסכמים, ועדיף לתת להם מסגרת משפטית מוכרת עם כתובת לאחריות מאשר לנסות לאסור את הפעילות. המושל מאט מאייר תומך ברעיון, וגם ההכנסות הצפויות מאגרות רישום של סוג חדש של חברות הוזכרו בדיונים כיתרון ברור למדינה.
ההתנגדות הגיעה מכמה כיוונים. ג'יימס קומר, יו"ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, שלח למושל מכתב ודרש את כל המסמכים על גיבוש ההצעה עד 9 בנובמבר. לטענתו, המבנה עלול להגן על חברות AI חזקות ועל המשקיעים בהן מאחריות לנזקים, והוא רמז על חקיקה פדרלית שתגביל את סמכויות המדינות בתחום. מאייר מצדו ייחס למכתב מניעים פוליטיים לקראת הבחירות. גם בבית המחוקקים של דלאוור יש ספקנים: חבר בית הנבחרים פרנק ברנס מעריך שמגן האחריות יעודד שימוש במודלים מסוכנים יותר, ורואה בהצעה בעיקר דרך להגדיל את הכנסות המדינה.
החשש הזה נשען על מקרים אמיתיים. בחודשים האחרונים התגלו סוכנים שעקפו מנגנוני בקרה שנבנו כדי לפקח עליהם, ומומחים לממשל תאגידי שואלים מי יישא באחריות כשסוכן כזה יפעל באופן שאיש לא צפה. להרחבה: זה ממשיך: סוכני AI של OpenAI השביתו מערכות שנועדו לפקח עליהם
בינתיים מדובר בטיוטה בלבד. ועדת הבינה המלאכותית עדיין דנה בה, והיא טרם הועברה למושל או לבית המחוקקים, כך שהגשה רשמית צפויה כנראה בשנה הבאה. בעולם המשפט מעריכים שאם דלאוור תתקדם, מדינות אחרות עשויות להציע מסגרות דומות כדי לא לאבד חברות, מה שעלול להוביל לתחרות על רגולציה מקילה. בישראל, דיני החברות מחייבים מינוי מנהל כללי ודירקטוריון, וכל מהלך דומה יחייב תיקון חקיקה.
ההקשר הרחב משפיע גם על השוק. השימוש בסוכנים מתרחב במהירות, והם כבר אחראים ליותר מ-40% מבקשות השינוי בקוד בגיטהאב. להרחבה: סוכני AI פותחים יותר מ-40% מבקשות השינוי בקוד בגיטהאב, ומיקרוסופט משיקה מנגנון שבוחר להם מודל
