הבוס החדש משלם לכם יותר - על מה הולכת התוספת?

סוף סוף זה קורה - המאמצים השתלמו. הניסיון שצברתם, קורות החיים ששלחתם והראיונות שעברתם הובילו להצעת עבודה עם משכורת גבוהה יותר. יש סיבה להתלהב: מקום חדש שמעריך את מה שיש לכם להציע ותוספת קבועה לחשבון שתאפשר גם קצת יותר מהדברים שאתם רוצים. עוד לפני התלוש הראשון, כבר מתחילים לחשוב מה לעשות עם הכסף.

אולי הגיע הזמן להחליף את הספה, לשפץ את המטבח או להזמין חופשה בלי לעשות חשבון על כל שקל, ואולי דווקא להגדיל את החיסכון, לסגור הלוואה ולהגיע לסוף החודש עם יותר אוויר. אחרי שהתרגלנו להתאים את החיים למשכורת, שיפור משמעותי שלה מספק הזדמנות לשנות גם את סדרי העדיפויות.

מחקר שפורסם ב־15 באוקטובר בבנק המרכזי של נורווגיה בחן איך המעבר למעסיק שמשלם יותר משנה את הוצאות משק הבית. החוקרים, סיגורד גלאסן, אנדריאס קוסטול ומייקל סימונס, מצאו שכמחצית מהתוספת להכנסה הפנויה הופכת להוצאות נוספות. 

השינוי נשמר לאורך זמן, והעלייה בהכנסה ובהוצאות נותרה מובהקת גם שבע שנים לאחר המעבר. לצורך המחשה, תוספת של 2,000 שקל בחודש להכנסה הפנויה מתורגמת, לפי היחס שנמצא במחקר, לכ-1,000 שקל נוספים בהוצאות. בתקציב שנתי מדובר בעוד 12 אלף שקל שאפשר להקדיש לשיפור החיים בהווה, לצד סכום דומה שנותר למטרות אחרות.

קודם הבית, אחר כך המלון

ממצאי המחקר הראו כי העלייה הגדולה ביותר בהוצאות שייכת לבית, והסעיף הזה כולל בין היתר חשבונות ושיפוצים. לינות במלונות רשמו את התגובה היחסית החזקה ביותר לעלייה בהכנסה. בקניות מזון ובתקשורת לא נמצאה השפעה מובהקת.

אלה בדיוק המקומות שבהם אפשר לתת לתוספת במשכורת ייעוד. שיפוץ שנדחה במשך שנים יכול לעבור משלב הצעות המחיר לביצוע; בחופשה הבאה אפשר לבחור מלון נוח יותר, להוסיף לילה או לשנות את היעד ליקר יותר. הוצאה גדולה שבעבר דרשה ויתור על כמה דברים אחרים נעשית אפשרית בתוך התקציב החדש.

החוקרים שילבו נתוני תשלומים אלקטרוניים עם רישומי תעסוקה ומס בנורווגיה, ובחנו עובדים במשרה מלאה בטווח הגילים 60-25 שעברו בין מעסיקים. כך יכלו לעקוב אחר השינוי בהוצאות בפועל לצד השינוי בהכנסה.

הצעת עבודה טובה יותר מתחילה בדרך כלל במספר: כמה נקבל בכל חודש. בבית, המספר הזה מתפצל להחלטות קטנות וגדולות. חלקן מתקבלות מיד, אחרות מגיעות רק אחרי כמה חודשים שבהם התלוש הגבוה יותר כבר נעשה מוכר.

מעסיק שמשלם יותר בלי להוסיף שעות

כדי לבודד את השפעת המעבר למעסיק שמשלם יותר, החוקרים התמקדו בעובדים ששעות העבודה השבועיות שלהם נשארו קבועות. הם בחנו מעברים בין חברות בשנים 2015-2011 והשוו את ההכנסה וההוצאות לפני המעבר ובשנים שאחריו. כך אפשר לראות איך שינוי בתנאי השכר מתגלגל לצריכה גם כשהיקף העבודה נשאר דומה.

הם בדקו גם עובדים שנשארו באותה כתובת, באותו אזור מגורים ועם אותו מספר אנשים במשק הבית. התוצאה נשארה כמעט ללא שינוי: כמחצית מתוספת ההכנסה הפנויה הופנתה להוצאות. גם אצל מי שהמשיכו לגור באותו בית, המעבר למעסיק שמשלם יותר שינה את התקציב.

לצד החשבונות והשיפוצים בלטו גם קניית ריהוט והגדלת ההוצאה על בילויים ומסעדות. בחלוקה המפורטת של תוספת ההוצאות, ריהוט היה אחראי לכ־7%, בילויים לכ־6% ומסעדות לכ־5%. המלונות, שרשמו את התגובה היחסית החזקה ביותר לעלייה בהכנסה, היו אחראים לכ־1% בלבד מהתוספת הכוללת להוצאות.

המעבר התברר כצעד ממושך בקריירה של רבים מהעובדים: 87% נשארו אצל המעסיק החדש כעבור שלוש שנים. במדגם שאפשר מעקב ארוך יותר, 78% נשארו גם כעבור שבע שנים. לאורך התקופה נשמרה גם העלייה בהוצאות.

זאת אחת הסיבות שהשאלה כמה משלמים במקום העבודה הבא חורגת מהתלוש הראשון. פער חודשי שנראה בזמן המשא ומתן כמו עוד סעיף בהצעה מצטבר לאורך שנות עבודה. הוא יכול לפתוח מקום לחופשות, לשיפור הבית ולהוצאות שעד עכשיו דרשו המתנה. אחרי תקופה של חיפוש, ראיונות ומיקוח, ההתקדמות מתחילה לקבל ביטוי גם בחיים שמחוץ למשרד.