
קפצה על קופסה ונחתה על מכשיר חתירה: הסטודיו והמאמן ישלמו כ-213 אלף שקל
תרגיל שגרתי באימון תחנות, קפיצה מהרצפה אל קופסה, הסתיים בשבר בעמוד השדרה ובנכות לצמיתות. השופט הדר מסורי מבית משפט השלום בחיפה קבע שסטודיו טשרניחובסקי בתל אביב והמאמן שהעביר את האימון התרשלו, משום שמכשיר אימון הוצב מאחורי המתאמנת בזמן שקפצה. הפיצוי שנפסק לה עומד על כ-213 אלף שקל, ונוסף עליו שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ממנו, בתוספת מע"מ, הוצאות חוות דעת ואגרה. השופט דחה גם את ניסיונות שתי המבטחות, שומרה והפניקס, להתנער מהכיסוי.
התובעת, אז בת 30 וקצינת משאבי אנוש בצה"ל, איבדה את שיווי משקלה בקפיצה, נפלה לאחור ונחבלה בגבה בחפץ קשיח. היא פונתה באמבולנס לבית החולים איכילוב, שם אובחן שבר דחיסה חריף בחוליה L1 עם אובדן של כ-40% מגובהה. מומחה מטעם בית המשפט קבע לה נכות צמיתה של 10%.
במחלוקת העובדתית המרכזית עמדה השאלה אם בכלל היה מכשיר מאחוריה. הנתבעים טענו שהשטח סביב הקופסה היה פנוי, ובדיווח של מד"א נכתב שהמתאמנת נפלה על הגב, בלי אזכור של חפץ כלשהו. מנגד, במסמך חדר המיון הוזכרה "עגלה" שעליה נפלה, וחברה שהתאמנה לצידה העידה שראתה אותה נופלת על מכשיר חתירה. בתצהיר שלה כתבה החברה שזה היה "ככל הנראה" מכשיר חתירה, ובחקירה הנגדית כבר הייתה בטוחה. מסורי לא ייחס לפער משקל מכריע, וכתב שאין לצפות מאדם שעד לפציעה של חבר קרוב לשלוט בכל הפרטים.
מכאן הדרך לקביעת האחריות הייתה קצרה. לדברי השופט, היה אפשר וצריך לצפות שמתאמן שקופץ לגובה יאבד שיווי משקל לאחור, ולכן מכשיר שמוצב בסמוך לו מפר את חובת הזהירות. הנתבעים עצמם הסכימו שבתרגיל כזה נדרש "שטח סטרילי", אלא שטענו שהוא אכן היה פנוי.
הידעת?מה זה "הדבר מדבר בעד עצמו"?
גם המתאמנת לא יצאה נקייה. היא קפצה בשתי רגליים בבת אחת, תרגיל שדורש כוח מתפרץ ואיזון, ובעברה היו קרע ברצועת הקרסול ונקעים חוזרים. השופט ציין שלא הוכח קשר בין העבר הרפואי לנפילה, אבל קבע שהיה עליה לנהוג בזהירות, למשל לבחור תרגיל פחות מאומץ או להרחיק את הקופסה מהמכשירים. הנתבעים ביקשו לייחס לה אשם תורם מלא, וטענו שנטלה על עצמה את הסיכון מרצון. השופט העמיד אותו על 20%. להרחבה: פועל נפל שלוש קומות - המעסיק ביקש 80% אשם תורם וקיבל אפס.
את חלוקת האחריות קבע מסורי כך: שני שלישים על המאמן ושליש על הסטודיו. "מטבע הדברים, האחריות העיקרית מוטלת על המאמן הנמצא במקום, אחראי על הקבוצה, נותן הוראות, מסדר את התחנות וקובע את סדר הפעולות לביצוע האימון", כתב. עם זאת, הסטודיו אינו פטור: אין לצפות ממנו להציב מפקח לצד מאמן, אבל מיקום המכשירים, בייחוד הקבועים, מחייב תשומת לב מיוחדת באימון שכולל קפיצות לגובה.
הידעת?צריך אישור רופא כדי להירשם לחדר כושר?
הפיצוי עצמו נבנה בעיקר מאובדן כושר ההשתכרות בעתיד. החישוב הבסיסי הגיע לכ-474 אלף שקל, אבל השופט הפחית ממנו כ-60%, משום שהתובעת עובדת בעבודה משרדית ושכרה דווקא עלה מאז התאונה, ונותרו כ-190 אלף שקל. על כאב וסבל נפסקו 45 אלף שקל, ונוספו כ-24 אלף שקל על הפסדי פנסיה, 5,000 שקל על עזרת בני משפחה ו-3,000 שקל על הוצאות. תביעתה להפסדי שכר בעבר נדחתה. מסך של כ-266 אלף שקל נוכה האשם התורם.
החלק הביטוחי של פסק הדין רלוונטי לכל בעל עסק. הפניקס, שביטחה את המאמן באחריות מקצועית, טענה בכתב ההגנה שהפוליסה פקעה בסוף 2019 ולא חודשה, ובסיכומים טענה שחודשה אבל בוטלה באפריל 2020 בגלל אי תשלום. השופט פסל את המהלך כשינוי חזית: "מצופה מחברת ביטוח כי תציג את מלוא המסד העובדתי בתום לב", כתב, והוסיף שאלמלא צירף המאמן את הפוליסה בעצמו, ייתכן שבית המשפט כלל לא היה יודע עליה. הפוליסה נקבעה כתקפה, וההודעות לצד שלישי נגד סוכנת הביטוח ונגד AIG נדחו. להרחבה: המעקב תפס אותו מטפס על חומה - והפניקס תשלם 640 אלף שקל.
שומרה, מבטחת הסטודיו, טענה שפוליסת העסק שלה מחריגה אחריות מקצועית, ושמאחר שהמתאמנת פעלה לפי הוראות המאמן, האירוע נופל תחת החריג. מסורי קבע שאת החריג יש לפרש בצמצום, ושהנזק נגרם משילוב של איבוד שיווי משקל ומכשיר שהוצב במקום הלא נכון, ולא מהוראות המאמן לבדן. להרחבה: שומרה טענה למידע כוזב, אבל הבוחנת שלה מדדה רכב אחר - והמבטחת תשלם 65 אלף שקל. ועוד תיק על תאונה במכון כושר: מת בתאונה בחדר כושר בקיבוץ - בכמה תפוצה משפחתו?.