לא רק שבבים: זרוע ההשקעות של אנבידיה משנה את חוקי המשחק

עושה רושם שקשה למצוא היום מישהו או מישהי שלא מכירים את השם אנבידיה (Nvidia). חברת השבבים היא החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם כיום (כ-5.2 טריליון דולר), והיא מייצרת את המעבדים שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית. רבות סופר (ועוד יסופר) על עסקי המעבדים של אנבידיה. אני גם לא מתיימר לדעת האם הדומיננטיות שלה אי פעם תיסדק בעסק הזה או לא. היום הייתי שמח לדבר דווקא על נושא אחר שקשור לאנבידיה, ואולי הרבה פחות מדובר או מוכר בקרב שוק ההון, והוא הפיכתה של אנבידיה לאחת המשקיעות הפעילות בעולם הטכנולוגיה. לא מדובר בכמה השקעות קטנות בסטארטאפים מבטיחים, אלא בפעילות ענפה שבמסגרתה היא רוכשת החזקות בחברות בינה מלאכותית, ספקיות תשתיות ענן, יצרניות רובוטים, מפתחות שבבים וחברות תוכנה. חלק מהחברות הללו הן גם לקוחות שלה, ואחרות עשויות להפוך לכאלה בעתיד.

עד כמה גדולה הפעילות הזאת? נכון לסוף יולי 2026, החזיקה אנבידיה תיק מניות בשווי של כ-99 מיליארד דולר, לצד התחייבויות להשקעות נוספות בהיקף של כ-25 מיליארד דולר. כפי שאתם יכולים לראות בתרשים שלמטה, החלוקה בין השקעה בחברות ציבוריות לחברות פרטיות היא יחסית שווה.

הגידול בתיק המניות של אנבידיה הוא יוצא דופן. אם ביולי האחרון הוא עמד על 99 מיליארד דולר, רק חצי שנה לפני זה הוא עמד על 40 מיליארד דולר, ובסוף יולי 2025 הוא עמד על כ-7 מיליארד דולר. אם נחזור יותר אחורה לסוף ינואר 2023, כמה חודשים לאחר ש-ChatGPT פרץ לחיינו, התיק עמד על כ-300 מיליון דולר בלבד. חלק מהזינוק הזה נובע מהשקעות מסיביות שביצעה אנבידיה ב-12 החודשים האחרונים, אבל גם מעליית ערך של השקעות קיימות. החברה מגלה בדוחותיה הכספיים שהרווח המצטבר שלה בתיק ההשקעות הלא סחירות עומד כבר על 9.1 מיליארד דולר.

וזה לא רק שתיק המניות של אנבידיה גדל באופן נומינלי, גם המשקל שלו גדל בתיק ההשקעות הפיננסיות הכולל של החברה (מניות וחוב). נכון לסוף יולי רכיב המניות היווה כ-64% מהתיק הכולל של החברה, לעומת 12% בסוף יולי 2025 ו-2% בלבד בסוף ינואר 2023. כשאת חברה עם שווי שוק מעל 5 טריליון דולר הסכומים הללו נראים כמו טיפה בים, אבל עדיין מדובר בסכומים שמזכירים יותר את עולם קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי הגדולות בעולם, כפי שתראו עוד מעט.

אז האם אנבידיה עדיין מסתפקת במכירת המעבדים שמניעים את מהפכת ה-AI, או שהיא מנסה להפוך גם לאחת מבעלות הבית של התעשייה שנבנית סביבם?

משבבי סיליקון לעמק הסיליקון

כדי להבין איך הגענו לכאן, צריך לחזור כמה שנים לאחור. אנבידיה אינה זרה לעולם ההשקעות והרכישות. במשך השנים היא ביצעה עסקאות שנועדו להרחיב את יכולותיה הטכנולוגיות, כאשר אחת הבולטות שבהן הייתה כמובן רכישת מלאנוקס הישראלית, שהושלמה בשנת 2020 תמורת כ-7 מיליארד דולר. אלא שרכישת חברה כדי לשלב את פעילותה בעסקי אנבידיה שונה מהותית מהשקעת מיעוט בעשרות ומאות חברות עצמאיות.

השינוי המשמעותי החל להסתמן בשנת 2023, כאשר אנבידיה הרחיבה את פעילות ההשקעות שלה ופרסמה את האסטרטגיה שלה, הנשענת על שלושה ערוצים משלימים. הערוץ הראשון הוגדר בתור השקעות אסטרטגיות ישירות של החברה (Corporate Investments), שנועדו לחזק את האקוסיסטם העסקי והטכנולוגי שלה. הערוץ השני נקרא NVentures, שזאת למעשה זרוע ההון סיכון המשקיעה בחברות בעלות פוטנציאל לתשואה גבוהה ולשימוש בטכנולוגיות של אנבידיה. הערוץ השלישי נקרא NVIDIA Inception, שזאת תוכנית שהושקה כבר בשנת 2016 ומספקת לסטארטאפים תמיכה טכנולוגית ושיווקית, לצד חיבור לקרנות הון סיכון ולמשקיעים פוטנציאליים. שני הערוצים הראשונים הם אלו שנתמקד בהם כרגע.

כבר במהלך 2023 השתתפה אנבידיה בהשקעות בכמה חברות שהפכו לשמות מוכרים בעולם הבינה המלאכותית. אחת מהן הייתה CoreWeave, ספקית תשתיות ענן שמתמקדת בהשכרת כוח מחשוב (Computing Power) המבוסס על מעבדים גרפיים. חברה נוספת הייתה Databricks, שפועלת בתחום ניהול הנתונים וה-AI הארגוני, והייתה גם Hugging Face, פלטפורמה המשמשת מפתחים וחוקרים לשיתוף מודלים וכלי בינה מלאכותית, שבתחילת חודש ספטמבר האחרון הודיעה אנבידיה על הסכם לרכישתה תמורת כ-12.9 מיליארד דולר. במבט לאחור, כבר אז ניתן היה לזהות את האסטרטגיה שהלכה והתגבשה אצל אנבידיה לא להשקיע רק בסוג מסוים של חברות, אלא לבסס את נוכחותה לאורך כל שרשרת הערך של תעשיית הבינה המלאכותית, החל בתשתיות המחשוב, דרך פיתוח המודלים וכלה בפלטפורמות ובכלים המאפשרים לעסקים ולמפתחים להשתמש בהם.

• אנבידיה משחררת בחינם מודל תמלול ב-40 שפות, ומאיימת על שוק הסטארטאפים של הקול
• אנבידיה משקיעה 3 מיליארד דולר במטא ומעמיקה את השותפות סביב Muse

אלא שמה שהתחיל כפעילות השקעות ממוקדת יחסית, התרחב במהירות. לצד חברות התשתיות והמודלים, החלה אנבידיה להשתתף בסבבי גיוס של חברות רובוטיקה, נהיגה אוטונומית, יישומי AI לתעשייה ולרפואה, חברות שבבים אחרות וספקיות תשתיות חשמל ומרכזי נתונים. עם הזמן, גם הסכומים שעל הצ׳קים החלו לגדול. אם באוקטובר 2024 אנבידיה רשמה צ׳ק של 100 מיליון דולר כדי להשתתף בסבב הגיוס של OpenAI, אז במרץ 2026 היא כבר רשמה צ׳ק של 30 מיליארד דולר בשביל החברה של סם אלטמן, במה שהיה סבב הגיוס הפרטי הגדול ביותר בהיסטוריה (122 מיליארד דולר).

קרנות ההון סיכון הגדולות נשארות מאחור

כדי להבין עד כמה השתנתה פעילות ההשקעות של אנבידיה, כדאי להשוות אותה לתותחים הכבדים של ענף ההשקעות העולמי. לפי נתונים שפרסמה חברת המחקר Dealroom בספטמבר 2026, אנבידיה השתתפה בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2026 בלא פחות מ-53 סבבי גיוס גדולים של 100 מיליון דולר ומעלה. לשם השוואה, קרן ההון סיכון Andreessen Horowitz השתתפה ב-44 סבבים כאלה, קרן Sequoia ב-42, וקרןLightspeed ב-38. החברה היחידה שמנסה ״להתחרות״ עם מספר ההשקעות של אנבידיה היא Google, אבל היא השתתפה ב-35 סבבים ״בלבד״. מה שבולט זה לא רק הזינוק של אנבידיה במספר ההשקעות לעומת שנת 2021 (השקעה אחת בלבד) אלא אפילו לעומת התקופה המקבילה בשנת 2025 (22 השקעות). אם מסתכלים על סבבי גיוס בכל ההיקפים, אנבידיה ביצעה מתחילת השנה כבר 88 השקעות ועל פי הערכות תסיים את השנה עם קרוב ל-130 השקעות.

יש לציין שמספר העסקאות אינו מעיד בהכרח על היקף ההון המנוהל (AUM), אבל גם בגזרה הזאת המספרים של אנבידיה חריגים. עם תיק מניות בהיקף של 99 מיליארד דולר, אנבידיה עוקפת את התיק שמנהלת Sequoia (כ-82 מיליארד דולר) ומתקרבת בצעדי ענק גם ל- Andreessen Horowitz(קצת יותר מ-100 מיליארד דולר). התיק של אנבידיה כבר עולה על היקף נכסי הפרייבט אקוויטי של Apollo (70 מיליארד דולר) ומתקרב לזה של Warburg Pincus (105 מיליארד דולר). המרחק עדיין גדול מאלה של Blackstone (454 מיליארד דולר) ושל KKR (255 מיליארד דולר), אבל בקצב הזה לכו תדעו. אמנם לא מדובר בהשוואה של תפוחים לתפוחים, שכן אנבידיה משקיעה את כספה שלה בעוד שקרנות ההשקעה מנהלות בעיקר כספים של משקיעים חיצוניים, אך סדרי הגודל ממחישים עד כמה חריגה הפכה פעילות ההשקעות של אנבידיה.

היתרון של אנבידיה על פני קרנות ההשקעה המסורתיות אינו מסתכם בגודל תיק ההשקעות שלה. בעוד שקרן הון סיכון יכולה למשל להציע לחברות שבהן היא משקיעה הון, קשרים עסקיים וליווי ניהולי, אנבידיה מביאה לשולחן נכס נוסף, ואולי אפילו חשוב יותר - את הטכנולוגיה שעליה נשענת תעשיית הבינה המלאכותית כולה. תחשבו למשל על סטארטאפ שמפתח מודלי AI או מקים תשתיות מחשוב. השקעה מצד אנבידיה עשויה לתת לו גישה למעבדים מתקדמים, לתמיכה טכנולוגית ולשיתופי פעולה עם חברות אחרות באקוסיסטם שלה. במילים אחרות, אנבידיה אינה רק משקיעה פיננסית שמקווה ליהנות מעליית הערך של החברות שבהן השקיעה – היא גם ספקית מרכזית של התעשייה שבה הן פועלות. וכאן בדיוק טמון ההבדל בינה לבין קרן השקעות רגילה - הצלחתן של חברות הפורטפוליו של אנבידיה עשויה להגדיל לא רק את שווי תיק ההשקעות של אנבידיה, אלא גם את הביקוש למוצרים שהיא מוכרת.

• קרוקס מזנקת בכ-26%: הייד-דוד חזרה לצמיחה והתחזית עולה בפעם השלישית
• איובנס צוללת בכ-35%: נתוני סרטן הריאה לא הפתיעו את המשקיעים

הגבול הדק שבין משקיעה לספקית

לאסטרטגיית ההשקעות של אנבידיה יש גם צד יותר שנוי במחלוקת. מה קורה כאשר החברה שמשקיעה בסטארטאפ היא גם זו שמוכרת לו את המוצרים שעליהם הוא מוציא חלק משמעותי מהכסף שגייס? החברה שעולה הכי הרבה לכותרות בהקשרים הללו לאחרונה היא חברת CoreWeave (CRWV), ספקית תשתיות ענן שהפכה בשנים האחרונות לאחת השחקניות הבולטות בתחום הבינה המלאכותית. CoreWeave עלתה לכותרות שליליות לאחרונה על רקע החובות העצומים שצברה (מעל 50 מיליארד דולר) כדי לממן הקמת מרכזי נתונים ורכישת מעבדים מתקדמים של אנבידיה, בעוד שהיא ממשיכה לרשום הפסדים ולשרוף מזומנים בקצב גבוה. אנבידיה השקיעה בה כבר בשנת 2023, אך הקשרים בין השתיים התהדקו משמעותית בהמשך, ורק בתחילת שנת 2026 השקיעה אנבידיה 2 מיליארד דולר נוספים בחברה. בנוסף, אנבידיה התחייבה לרכוש מ-CoreWeave קיבולת מחשוב (Computing Capacity) שלא תימכר ללקוחות אחרים, ובכך היא מספקת לה רשת ביטחון מסוימת.

כך נוצר מצב שבו אנבידיה משקיעה בחברה שרוכשת ממנה ציוד, ובמקביל מתחייבת להיות גם לקוחה שלה. אין בכך דבר פסול כשלעצמו, והעובדה ששתי חברות מקיימות קשרי השקעה ומסחר אינה הופכת אותן אוטומטית למה שמכונה ״צדדים קשורים״ (Related Parties) מבחינה חשבונאית. הביקוש לשירותיה של CoreWeave עשוי להיות אמיתי לחלוטין, אך המבנה הזה מעלה שאלה שקשה להתעלם ממנה - עד כמה הצמיחה בתעשיית הבינה המלאכותית נשענת על ביקוש עצמאי מצד לקוחות הקצה, ועד כמה היא מתודלקת באמצעות אותו הון שפשוט ״ממוחזר״ בין אותן חברות?

ומה יקרה אם בועת ה-AI תתפוצץ?

כמעט כל דיון על אנבידיה בשנים האחרונות מגיע בשלב כזה או אחר לשאלה האם תעשיית הבינה המלאכותית נמצאת בבועה או לא. מצד אחד, מדובר בטכנולוגיה שכבר משנה תהליכים עסקיים ומושכת השקעות אדירות. מצד שני, היקף ההוצאות על מרכזי נתונים, שבבים ותשתיות מחשוב גדל במהירות, בעוד שהיכולת של חלק מהחברות להפיק מההשקעות הללו רווחים משמעותיים עדיין לא ברורה.

פעילות ההשקעות של אנבידיה מוסיפה ממד נוסף לדיון. בעבר, התרחיש השלילי המרכזי עבור אנבידיה היה די פשוט והניח שאם לקוחותיה יגלו שהשקיעו יותר מדי בתשתיות AI אז הם פשוט יצמצמו את רכישות השבבים, ההכנסות של אנבידיה ייפגעו, והמניה תגיב בהתאם. כרגע התמונה מורכבת יותר. נניח שהביקוש לתשתיות AI יתברר כנמוך יותר מהתחזיות, או שהתחרות בענף תוביל לירידה חדה במחירי כוח המחשוב. ספקיות הענן עלולות להתקשות להצדיק את ההשקעות שביצעו במרכזי נתונים, חברות שמפתחות מודלים עשויות להזדקק לסבבי גיוס נוספים, וחלק מהסטארטאפים עלולים לגלות שהמודל העסקי שלהם אינו רווחי כפי שקיוו המשקיעים. Boom-Bust קלאסי. בתרחיש כזה, אנבידיה עלולה להיפגע בכמה חזיתות במקביל. ראשית, הביקוש למעבדים שלה עשוי להיחלש. שנית, שוויין של החברות שבהן השקיעה עלול לרדת. ושלישית, חלק מההתחייבויות המסחריות והפיננסיות שלה כלפי שותפות בתעשייה עשויות להפוך למכבידות יותר. זהו אולי הסיכון המעניין ביותר במודל החדש של אנבידיה - העובדה שהיא אינה רק ספקית של תעשיית הבינה המלאכותית, אלא גם ״בעלת עניין״ משמעותית מאוד בהצלחתה.

אפשר לראות את השינוי הזה גם בדוחות הכספיים. במחצית הראשונה של שנת הכספים 2027 הוציאה אנבידיה כ-42.4 מיליארד דולר על רכישת מניות של חברות אחרות, ומנגד קיבלה כ-7.2 מיליארד דולר ממכירת מניות. כלומר היא הפנתה כ-35.2 מיליארד דולר נטו להשקעות הללו, סכום השקול לכ-47% מהתזרים השוטף שלה (74.4 מיליארד דולר).

במקביל, רשמה החברה רווחים נטו של כ-23.7 מיליארד דולר מהשקעותיה ההוניות, כאשר לפחות כ-19.8 מיליארד דולר מהם היו רווחים על הנייר (Unrealized Gains), ולא רווחים שמומשו במזומן. כמו שאתם רואים, תיק ההשקעות של החברה הוא כבר לא פעילות שולית שאפשר להתעלם ממנה. הוא עשוי להשפיע באופן משמעותי על התוצאות הכספיות של אנבידיה, לטוב ולרע. עם זאת, צריך להיות הוגנים ולציין שזה לא אומר שהשקעותיה של אנבידיה בהכרח צפויות להיכשל, או שהצמיחה בתעשיית ה-AI איננה מבוססת על ביקוש אמיתי. נהפוך הוא – כרגע אנבידיה נהנית מתזרים מזומנים חזק מאוד, ממעמד תחרותי יוצא דופן ומיכולת להשקיע סכומים שרוב המתחרות שלה אפילו לא מסוגלות לחלום עליהם. מבחינתה, רכישת החזקות בחברות שמפתחות את האקוסיסטם שלה עשויה להתברר כאחת מהחלטות הקצאת ההון המוצלחות של החברה.

בסופו של דבר, אנבידיה היא עדיין לא קרן השקעות באופן פורמלי. היא איננה מנהלת כספי לקוחות כמו קרן הון סיכון או קרן פרייבט אקוויטי, ועיקר פעילותה העסקית עדיין מבוסס על פיתוח ומכירה של מעבדים, תשתיות מחשוב ותוכנה. אבל ככל שתיק ההשקעות שלה גדל, כך נעשית ההבחנה בין חברת טכנולוגיה לבין משקיעה אסטרטגית יותר ויותר מטושטשת. ואולי זאת דווקא הדרך הנכונה ביותר להגדיר את אנבידיה של ימינו - לא רק המנוע של רכבת הבינה המלאכותית הדוהרת, אלא גם זאת שדואגת להחזיק במניות של כל מי שעולה עליה.

גילוי נאות: לכותב אין עניין במניות המוזכרות לעיל. האמור בטור משקף את דעתו האישית של הכותב ומובא למטרות מידע וניתוח בלבד. אין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו ובצרכיו האישיים של כל אדם.