קנתה חוב של 1.6 מיליון ב-120 אלף שקל, ולא תקבל ריבית
בן 82 עם 66% נכות, שמשלם כבר יותר מ-25 שנה בתיק איחוד בהוצאה לפועל, נאבק על ביתו במשק החקלאי. רשמת ההוצאה לפועל הפחיתה את הריביות בתיקים שלו, וקבעה שבית מגורים יקר אינו סיבה לוותר על בדיקת הפחתה
כבר יותר מ-25 שנה יש תיק איחוד פתוח נגדו בהוצאה לפועל, והוא משלם בו לפי צו התשלומים בלי לפספס. החייב הוא בן 82, מוכר בביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 66% לצמיתות, ועדיין עובד בשתי עבודות כדי להחזיק את הראש מעל המים. דווקא עכשיו, בערוב ימיו, הנושים נזכרו בביתו וביקשו למנות עליו כונס נכסים. רשמת ההוצאה לפועל חן לוי מלשכת תל אביב עצרה אותם. בהחלטה שהתקבלה באחרונה היא קבעה שיש "טעמים מיוחדים" להפחית משמעותית את הריביות שנצברו בתיקים.
בתיק האיחוד יש שלושה תיקים בלבד. לדברי החייב, שני הגדולים שבהם נפתחו לפני 27 ו-24 שנה, בגלל ערבויות שהוא נתן על סכומים של כמה מאות אלפי שקלים. עם השנים הם תפחו ל"סכומי חוב דמיוניים של למעלה מ-6 מיליון שקל". התיק השלישי, של נושה פרטי, נפתח לפני 14 שנה.
במשך שנים לא קרה כלום. אבל כשהחייב הגיע לשנות השמונים לחייו, ביקשו הנושות למנות כונס נכסים על הזכויות שלו במחצית ממשק חקלאי - זכויות שהוא קיבל בלי תמורה לפני כ-50 שנה. הנושות טענו שמדובר בנכס ששווה 20 מיליון שקל, ושהחייב "מסתיר יכולות כלכליות". לטענתן, למשפחה יש הכנסה של כ-17 אלף שקל בחודש.
החייב סיפר תמונה אחרת לגמרי. הוא מקבל קצבת נכות של 4,700 שקל, עובד שעה וחצי ביום במיון מעטפות בחדר הדואר של המושב, ועוד שעתיים במשק ביצים. לדבריו, הבית "רעוע", ובתקרה שלו יש חורים שהוא סותם באמצעות קרטונים של ביצים. הרשמת השתכנעה. "לא מצאתי כי החייב... הינו אדם שניסה להסתיר או להטעות בדבר מצבו הכלכלי", היא כתבה. "מדובר באדם מבוגר וחולה, שאשתו אף היא מבוגרת, אשר עובד מספר שעות ביום בשני מקומות שונים על מנת להתבגר בכבוד".
"זוכה אינו יכול לישון על זכויותיו"
הנושות טענו שהעובדה שלחייב יש נכס יקר צריכה למנוע ממנו הפחתה בריבית. הרשמת דחתה את הטענה. היא ציינה שהזכויות בנכס אינן חדשות, הן קיימות כבר כ-50 שנה, ובכל זאת הנושות לא עשו דבר במשך שנים. העיקול על הנכס נרשם רק ב-2023. "כידוע, זוכה אינו יכול לישון על זכויותיו", היא כתבה בהחלטתה.
היא הוסיפה שלא מדובר בנכס להשקעה או בדירה נוספת, "אלא בית המגורים שלו ושל אשתו, ואף חלק מילדיו מתגוררים בנחלה". לדבריה, האם די בעצם קיומו של הבית כדי למנוע בדיקה של הפחתת ריביות? "אני סבורה כי התשובה על כך שלילית". לדבריה, אם הרשם יכול לחסוך כינוס של בית מגורים, "ההליך הפוגעני ביותר שקיים לגביית חובות", נכון לעשות זאת.
הרשמת הסבירה שההפחתה עשויה דווקא להועיל לנושים. היא מאפשרת להם לקבל כסף בלי ההוצאות של הליך כינוס ארוך, ולרוב מובילה לתשלום מהיר יותר, "שכן החייב רואה את האור בקצה המנהרה". החייב הבהיר שאחרי ההפחתה הוא יפעל לסגור את יתרת החוב, למשל בעזרת ילדיו או באמצעות משכנתא הפוכה.
קנתה ב-120 אלף, דרשה 1.6 מיליון
בתיק אחד היתה תפנית מיוחדת. אחרי שהחלה הבדיקה של הפחתת הריביות, הנושה המקורית מכרה את החוב לחברה אחרת. החוב, שמגיע כיום לכ-1.6 מיליון שקל, נמכר תמורת 120 אלף שקל בלבד. הרשמת קבעה שזו כבר לא חברה שחיכתה שנים לכספה, אלא קונה שנכנסה לעסקה בעיניים פקוחות: "עסקינן בזוכה אשר רכשה את החוב עם הסיכון שיופחתו כלל הריביות בתיק, ועדין מצאה זאת כסיכון כדאי".
בנוסף, נציג מטעם החברה הקונה לא הגיע לדיון, אף שהרשמת הורתה במפורש כי "על הנמחה להתייצב". באת כוחה של החברה טענה שעצם ההופעה שלה מספיקה. הרשמת לא קיבלה את ההסבר: "מדובר בהיתממות במקרה הטוב, התחכמות במקרה הפחות טוב והתחמקות מטעם שאינו ברור במקרה הרע". היא גם ציינה שזו לא הפעם הראשונה שמשרד עורכי הדין מגיע לדיון בלי הלקוח עצמו, למרות החלטות מפורשות.
הנושה בתיק הגדול ביותר היא חברת היצוא החקלאי אגרסקסו, שנמצאת בפירוק. החברה טענה שכדי להפחית ריבית בתיק שלה צריך קודם אישור של בית המשפט שמטפל בפירוק. גם הטענה הזו נדחתה. הרשמת קבעה שזו סמכות של רשם ההוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, וש"לא ניתן לאחוז את המקל משתי קצותיו". כלומר אי אפשר מצד אחד לקדם בתיק הליכי גבייה, כולל כינוס, ומצד שני למנוע מהחייב להעלות את הטענות שהחוק מאפשר לו. הרשמת דחתה גם את הטענה שלפיה אי אפשר להפחית ריבית שנקבעה בפסק דין או שנצברה לפני תיקון 75 לחוק. "לו רצה המחוקק להחריג סוג תיקים מסוים היה עליו לציין זאת באופן מפורש", היא כתבה.
התוצאה במקרה הזה, לפי הרשמת משתנה מתיק לתיק: בתיק של החברה שקנתה את החוב כל הריביות נמחקו - גם דמי הפיגורים וגם ריבית הבסיס. החברה תשלם עוד 5,000 שקל הוצאות משפט לקופת המדינה, משום שהיא לא טרחה להתייצב לדיון; בתיק של הנושה הפרטי החוב קטן יחסית, והנושה לא הגיב לבקשה ולא הגיע לדיון. כאן הופחתו דמי הפיגורים בלבד; בתיק של אגרסקסו הרשמת קבעה שיש סיבות מיוחדות להפחתה. אבל קודם צריך להכריע בטענה של החייב שלפיה החוב כבר שולם (טענת "פרעתי"), משום שייתכן שאין חוב בכלל. רק אם הטענה תידחה, החייב יגיש בקשה והרשמת תשלים את ההחלטה גם לגבי התיק הזה.
