יומיים לבחירות: זינוק באיומי הסייבר, יותר מ-1,200 אתרים חדשים ו-2,700 מתקפות בשבוע
לקראת הבחירות לכנסת ה-26 שייערכו ביום שלישי, חוקרי צ'ק פוינט מזהים עלייה חדה בהיקף התקיפות נגד ישראל, אתרים מתחזים שמנסים לאסוף פרטי בוחרים וגידול של 110% בשיח על הבחירות בדארק ווב. במגזר הממשלתי נרשמו כ-2,300 מתקפות בשבוע ובתחומי האנרגיה והתשתיות הממוצע
הגיע לכ-3,900
יומיים לפני הבחירות לכנסת ה-26, פעילות הסייבר סביב ישראל עולה מדרגה. יותר מ-1,200 אתרים חדשים הקשורים לישראל ולבחירות נרשמו במהלך ספטמבר ואוקטובר, ואחד מכל 47 מהם מוגדר חשוד כזדוני. במקביל, ארגון ישראלי מתמודד כיום עם כ-2,700 מתקפות סייבר בשבוע בממוצע, עלייה של 55% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
הנתונים מצביעים על שילוב בין כמה סוגי איומים. חלקם מכוונים ישירות לציבור, למשל אתרי פישינג שמתחזים לשירותי מידע לבוחר ומבקשים מספרי תעודות זהות, כתובות ופרטים אישיים. אחרים מכוונים לאתרי ממשלה, מוסדות ציבור ותשתיות, במטרה לשבש פעילות או להשחית אתרים.
הבחירות עצמן יתקיימו ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026, והמערכת הרשמית של ועדת הבחירות ומשרד הפנים משמשת לבדיקת זכאות ומיקום קלפי.
82% יותר מתקפות נגד גופים ממשלתיים
העלייה החריפה ביותר מגיעה בגופים ציבוריים ובתשתיות. לפי הנתונים שהוצגו, המגזר הממשלתי מתמודד עם כ-2,300 מתקפות בשבוע, עלייה של 82% בתוך שנה. בתחום האנרגיה והתשתיות הגיע הממוצע לכ-3,900 מתקפות בשבוע, עלייה של 107%.
המספרים משתלבים במגמה רחבה יותר שנרשמה בישראל בשנה האחרונה. מערך הסייבר הלאומי דיווח כי מספר ההתרעות על איומי סייבר ב-2025 היה גבוה פי 2.5 לעומת 2024, וכי יותר ממחצית מהדיווחים שהגיעו למוקד עסקו בפישינג. להרחבה: פי 2.5 יותר איומי סייבר על ישראל ב-2025.
מתחילת אוקטובר אומתו כ-87 מתקפות נגד יעדים בישראל. חלק גדול מהן התמקד בהשבתת אתרים ובהשחתתם. במקביל פורסמו חומרים שלכאורה הושגו בפריצות, ובהם מידע הקשור לאישי ציבור, תכתובות, פרטים אישיים וחומרים ממוסדות שונים. לפי הניתוח, 53% מהאירועים שיוחסו לפעילות האקטיביסטית הגיעו מגורמים פרו-פלסטיניים, 18% מקבוצות אינדונזיות ו-10% מגורמים פליליים.
בדארק ווב כבר נערכים ליום הבחירות
מאז תחילת אוקטובר נרשמה עלייה של 110% בהיקף השיח על ישראל והבחירות בקרב קבוצות תקיפה בדארק ווב, בהשוואה לספטמבר. בין היעדים שמוזכרים נמצאים אתרי משרד ראש הממשלה, הכנסת, משטרת ישראל, משרד החוץ ובנק ישראל. בחלק מהשיח מופיעות גם קריאות לביצוע מתקפות מניעת שירות ביום הבחירות.
במקביל חזר לשוק מאגר ישן הכולל כ-6.5 מיליון רשומות של בוחרים ישראלים, שדלף כבר ב-2020. מידע כזה יכול לשמש לבניית הודעות התחזות אמינות במיוחד, מאחר שהן כוללות פרטים אישיים אמיתיים. גם פרטים של כ-38 אלף חיילים ושוטרים הופיעו מחדש כהדלפה, אף שמקורם באירוע שכבר פורסם בעבר.
מבקר המדינה כבר התריע השנה מפני פערים בהיערכות להשפעה זרה במרחב הדיגיטלי סביב הבחירות. להרחבה: החשש מהשפעה זרה על הבחירות והפערים בהיערכות.
- "מר אייזנקוט, אם תהיה ראש ממשלה, מרידור יהיה שר אוצר?" - "מה זה אם? אני מחרתיים בערב ראש ממשלה"
- הנגיד לחץ על הבלמים, עכשיו תורכם
האיום המרכזי לציבור: הודעה שנראית אמינה
התרחיש הפשוט ביותר הוא גם אחד האפקטיביים: הודעה שמתחזה לשירות רשמי ומבקשת לעדכן פרטים לקראת ההצבעה. במסמך הוצגה דוגמה לאתר שהתחזה לשירות מידע לבוחר והפנה את המשתמש להזנת שם, תעודת זהות, כתובת ודואר אלקטרוני. הנתונים האלה יכולים לשמש בהמשך להונאות נוספות.
מבחינת ארגונים, ההיערכות מתמקדת בהגנה על אתרים, אימות רב-שלבי בחשבונות רגישים, מעקב אחרי אתרים מתחזים והכנת ערוצי גיבוי. עבור הציבור, הדרך הבטוחה יותר היא להגיע ישירות לאתרי הממשלה וועדת הבחירות, ולבדוק שם כל הודעה על שינוי בקלפי, זכאות או שעות הצבעה.
הבחירות הפכו בשנים האחרונות גם לאירוע סייבר. הפעם, המספרים מצביעים על קפיצה משמעותית בפעילות סביב ישראל עוד לפני פתיחת הקלפיות, כאשר יום הבחירות עצמו צפוי לרכז את עיקר תשומת הלב של קבוצות התקיפה.
