רשות המסים
צילום: רשות המסים

רואה חשבון מראש העין נעצר: לא דיווח על 60 מיליון שקל ממכירת מניות של לקוח

לפי החשד, שלמה צדקיה ליווה את מכירת המניות של לקוחו לחברה אמריקאית, ניהל את הדוחות שלו, ובכל זאת השמיט את התמורה מהדוח האישי. הנאמן ניכה 30% מס במקור, אבל מס היסף של 3% לא שולם. בית המשפט שחרר אותו בתנאים מגבילים, והחקירה נמשכת

ענת גלעד | (1)

רואה חשבון מראש העין נעצר בחשד שהשמיט מהדוח האישי של לקוח הכנסה של כ-60 מיליון שקל ממכירת מניות, ובכך חסך ללקוח כ-1.8 מיליון שקל של מס יסף. שלמה צדקיה הובא היום לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחרר בתנאים מגבילים. החקירה, שמנהל פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים, עדיין בעיצומה.

הסיפור מתחיל בעסקת אקזיט. הלקוח של צדקיה היה בעל מניות מהותי בחברה ישראלית שעוסקת בטכנולוגיות חדשניות, ומכר את מניותיו לחברה אמריקאית. לפי החשד, צדקיה היה בתוך העסקה מכל הכיוונים: הוא ליווה אותה מטעם הלקוח, טיפל בדוח השנתי שלו וגם בדיווחי רווח ההון על המכירה. ובכל זאת, התמורה ממכירת המניות לא הופיעה בדוח האישי.

לפי רשות המסים, עיבוד ממוחשב במטה המודיעין של חטיבת החקירות הוא שחשף את הפער. הבדיקה העלתה שבשנים 2023 ו-2024 קיבל הלקוח תמורה מצטברת של כ-60 מיליון שקל ממכירת המניות. הכסף עבר אליו דרך נאמן שהחזיק במניות, והנאמן ניכה מס במקור בשיעור של 30% וכתב ללקוח במפורש שמדובר במקדמה בלבד, לא בסוף הסיפור מול רשות המסים.

וכאן נמצא לב החשד. מס במקור של 30% על רווח הון הוא אכן רוב החבות, אבל על הכנסה חייבת שעולה על התקרה שבפקודת מס הכנסה חל גם מס יסף של 3%. 3% מתוך 60 מיליון שקל הם כ-1.8 מיליון שקל, וזה בדיוק הסכום שלפי החשד לא שולם. במסגרת החקירה נערכו חיפושים, נתפסו ראיות, צדקיה נחקר ונגבו עדויות ממעורבים נוספים.

מה זה מס יסף ולמה הוא מפיל אנשים

מס יסף הוא מס נוסף של 3% שחל על החלק מההכנסה החייבת השנתית שעולה על תקרה שנקבעת בחוק, סביב 720 אלף שקל. הוא חל על כל סוגי ההכנסה, לא רק על שכר: גם על הכנסות חד פעמיות כמו מכירת מניות, מימוש אופציות לעובדים, זכייה בהגרלה או בהימורים ופרסים. החל משנת המס 2025 נוספו גם 2% על הכנסות הוניות מעל התקרה, כלומר על אקזיט גדול חלים היום עד 5% מעבר למס רווחי ההון הרגיל.

הבעיה המעשית היא שמס יסף לא נגבה אוטומטית. הברוקר, הנאמן או המעסיק מנכים מס במקור לפי השיעור הרגיל, ואת ההשלמה למס יסף צריך לשלם דרך הדוח השנתי. רשות המסים מדגישה שניכוי מס במקור אינו פוטר מחובת הדיווח ומתשלום מס היסף, ובדיוק במקום הזה נופלים אנשים שמכרו מניות או מימשו אופציות וחשבו שהניכוי סגר את החשבון. כשמדובר ברואה חשבון שניהל את העסקה עצמה, רשות המסים רואה בזה הרבה יותר מטעות.

המקרה הזה מצטרף לגל של פעולות אכיפה של רשות המסים בחודשים האחרונים, מהמאבק בישיבות שעלולות לאבד את הטבת המס ועד מבצעי חיפוש ליליים אצל עצמאים. ההבדל כאן הוא שהחשוד הוא איש המקצוע שאמור לעמוד בין הלקוח לבין הרשות, ולא הלקוח עצמו.

במספריםהתיק של רואה החשבון מראש העין
  • 60 מיליון שקל - התמורה המצטברת שקיבל הלקוח ממכירת המניות בשנים 2023 ו-2024, לפי החשד
  • 30% - המס שניכה הנאמן במקור, מקדמה בלבד ולא חבות סופית
  • 3% - מס יסף על החלק מההכנסה החייבת שמעל התקרה, חל גם על רווח הון
  • 1.8 מיליון שקל - מס היסף שלפי החשד נותר מחוץ לדוח ומחוץ לקופת המדינה
  • 721,560 שקל - תקרת מס היסף, מוקפאת ללא עדכון לשנים 2025 עד 2027 לפי חוק ההתייעלות הכלכלית
  • 2% נוספים - משנת המס 2025 על הכנסה ממקור הוני מעל התקרה, כלומר עד 5% על אקזיט או דיבידנד גדול
  • עד 7 שנות מאסר - העונש המרבי על השמטת הכנסה מדוח במזיד ובכוונה להתחמק ממס, סעיף 220 לפקודת מס הכנסה
  • עד שנתיים - על דוח לא נכון שהוגש בלי הצדק סביר, גם בלי כוונת מרמה, סעיף 217 לפקודה

מה האחריות של רואה החשבון

רואה חשבון בישראל פועל מכוח חוק רואי חשבון משנת 1955 ותקנות ההתנהגות שהותקנו לפיו. התקנות קובעות שמתן שירות מקצועי בלי הקפדה על הגינות ובניגוד לנורמות המקצוע הוא התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, וכך גם פגיעה בעצמאותו של רואה החשבון. ועדת המשמעת של משרד המשפטים, שדנה בעבירות לפי החוק, מתארת את רואי החשבון כשומרי הסף של רשות המסים: הרשות מסתמכת על הדוחות שהם מגישים דווקא בגלל המומחיות שלהם בביקורת ובדיני מס. לשכת רואי חשבון הנחתה כבר לפני כמה שנים שרואה חשבון שלקוחו מסרב לדווח על הכנסה חייבת צריך להפסיק לייצג אותו, במקום להגיש דוח שחסר בו חלק.

במישור הפלילי יש הבחנה חשובה בין הלקוח למי שערך לו את הדוח. הלקוח הוא הנישום, והוא חותם על הדוח ואחראי לתוכנו. אבל סעיף 224 לפקודת מס הכנסה קובע שמי שסייע לאחר לערוך דוח או ידיעה כוזבים, ביודעין, דינו כדין מי שהגיש אותם. כלומר רואה חשבון שידע על ההשמטה אינו עד מן הצד אלא מבצע עבירה בעצמו, ואפשר להעמיד אותו לדין לפי אותם סעיפים: סעיף 217 כשמדובר בדוח לא נכון בלי הצדק סביר, שעונשו עד שנתיים, וסעיף 220 כשיש כוונה להתחמק ממס, שעונשו עד שבע שנות מאסר. במקרה של ראש העין החשד הוא בדיוק מהסוג השני, כי לפי רשות המסים רואה החשבון ליווה את העסקה בעצמו וידע על התמורה.

המסלול הפלילי הוא רק חלק מהחשיפה. מי שמורשע בפסק דין סופי בעבירה שמפאת מהותה או חומרתה אינו ראוי לעסוק בראיית חשבון עובר גם עבירת משמעת לפי סעיף 12 לחוק רואי חשבון. ועדת המשמעת רשאית להטיל אזהרה, קנס, התליית רישיון לתקופה של עד חמש שנים, ובמקרים החמורים ביטול רישיון. הוועדה קבעה כמדיניות שבכל הרשעה של רואה חשבון בעבירת מס יש לנקוט לפחות התליית רישיון לתקופה קצובה, והמיקום בתוך המתחם נקבע לפי סוג העבירה, מספר העבירות, משך ביצוען, תקופת המאסר שנגזרה וטובת ההנאה האישית שהפיק רואה החשבון. בזמן ההתליה חל איסור מוחלט לעסוק בראיית חשבון, כולל ייצוג נישומים מול רשויות המס, ואי אפשר למנות עובד שכיר במשרד כמחליף.

ויש גם מישור אזרחי. לקוח שנפגע מרשלנות של רואה החשבון, למשל שומה נוספת, קנסות או ריבית בגלל דוח שגוי, יכול לתבוע אותו בנזיקין על הפרת חובת הזהירות המקצועית. הוועדה עצמה מזכירה שאי יישום של חקיקת המס בדוח חושף את רואה החשבון לתביעות רשלנות ולאובדן לקוחות, לצד הפגיעה במוניטין. במקרים שבהם הלקוח ידע ושיתף פעולה, האחריות מתחלקת, ורשות המסים נוהגת לחקור את שניהם.

מקרים קודמים

העמדה לדין של רואי חשבון על דוחות של לקוחות אינה תאורטית. רואה החשבון ג'ורג' דיק מתל אביב הודה והורשע בבית משפט השלום בתל אביב בשלוש עבירות לפי סעיף 217, אחרי שהגיש ללקוח שהוא בעל מניות מהותי דוחות אישיים שהשמיטו משיכות בעלים של 5.6 עד 6.8 מיליון שקל, שהפכו להכנסה חייבת מכוח סעיף 3(ט1) לפקודה. בית המשפט גזר עליו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, שלושה חודשים על תנאי וקנס של 100 אלף שקל, וועדת המשמעת הוסיפה התליית רישיון לשישה חודשים, שישה חודשי התליה על תנאי וקנס של 5,000 שקל.

רואה החשבון דוד ימין מרחובות הורשע בבית משפט השלום בראשון לציון בשתי עבירות לפי סעיף 217 בגין דוחות של שני לקוחות שהשמיטו משיכות בעלים של כמיליון עד 2.9 מיליון שקל. העונש: חודשיים בעבודות שירות, ארבעה חודשים על תנאי וקנס של 50 אלף שקל, ובהמשך התליית רישיון לחודשיים, ארבעה חודשי התליה על תנאי וקנס של 10,000 שקל. בשני המקרים ההגנה טענה שהמשיכות הוצגו בגלוי בדוחות הכספיים ושמדובר בטעות ביישום סעיף חדש, ובדיוק בגלל זה כתב האישום הסתפק בסעיף הרשלנות ולא בסעיף 220.

קיראו עוד ב"בארץ"

כשיש גם גניבה מהלקוחות, העונשים קופצים. נגד רואה חשבון מתל אביב שגבה מ-28 לקוחות כ-955 אלף שקל שנועדו לתשלומי מס, השתמש בהם לצרכיו והעלים הכנסות של כ-650 אלף שקל, הוגש כתב אישום בהסדר טיעון שבו ביקשה הפרקליטות 16 חודשי מאסר וקנס. יועץ מס מתל אביב שגנב 3.9 מיליון שקל מלקוחותיו במשך שש שנים והגיש בשמם דיווחים כוזבים נשלח ל-55 חודשי מאסר, ויועץ מס מירושלים עם שתי הרשעות קודמות קיבל 13 חודשי מאסר בפועל על 40 עבירות על חוק מע"מ.

המקרה הנוכחי גם אינו הראשון השנה. רואה חשבון אחר מראש העין, אוהד רצון, נחשד בקיץ בעבירות מס, הלבנת הון וגניבה מלקוחות, אחרי שחקירה שהחלה בחשד להוצאות פיקטיביות בדוחות שלו התרחבה לחקירה משותפת של רשות המסים והמשטרה. ולפני כחודש הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד עורך דין ורואה חשבון שהיה בכיר ברשות המסים, בחשד שהסתיר הכנסות אישיות של עשרות מיליוני שקלים וסייע ללקוחות להסתיר מאות מיליונים באמצעות נאמנויות ומסמכים כוזבים. גם שם מדובר בכתב אישום בלבד, והנאשם מכחיש.

שאלות ותשובות: מס יסף, רואי חשבון ומה קורה כשלא מדווחים

?מה זה מס יסף ומי חייב בו
מס יסף, או בשמו בחוק מס על הכנסות גבוהות לפי סעיף 121ב לפקודה, הוא תוספת של 3% על החלק מההכנסה החייבת השנתית של יחיד שעולה על 721,560 שקל. ההכנסה החייבת לעניין הזה כוללת הכל: שכר, עסק, ריבית, דיבידנד, רווח הון, שכר דירה, פרסים והגרלות, וגם שבח ממכירת דירה כשמחיר המכירה עולה על כ-5.4 מיליון שקל. משנת המס 2025 נוספו 2% על החלק ההוני שמעל התקרה, כך שעל רווח הון או דיבידנד גדול התוספת היא 5%. התקרה מוקפאת עד 2027.
?ניכו לי מס במקור על מכירת המניות, זה פוטר אותי מדיווח
הניכוי במקור מכסה את מס רווחי ההון הרגיל, בדרך כלל 25% או 30% לבעל מניות מהותי. מס היסף אינו חלק מהניכוי: רשות המסים הורתה במפורש שבקביעת שיעור הניכוי במקור ובמקדמות אין להתחשב במס הנוסף, ולכן הוא משולם רק דרך הדוח השנתי. מי שהכנסתו עברה את התקרה חייב להגיש דוח ולשלם את ההפרש, גם אם הברוקר או הנאמן כבר ניכו. זה בדיוק הפער שלפי החשד נפער בתיק של ראש העין.
?רואה החשבון טעה בדוח, מי נושא באחריות: הלקוח או הוא
שניהם, כל אחד במישור שלו. הלקוח חתום על הדוח ואחראי לשומה, לריבית ולקנסות האזרחיים, והוא יכול לתבוע את רואה החשבון ברשלנות. במישור הפלילי סעיף 224 לפקודה משווה את מי שסייע ביודעין לעריכת דוח כוזב למי שהגיש אותו. טעות מקצועית תמימה שאינה חוזרת על עצמה בדרך כלל נשארת במישור האזרחי והמשמעתי, אבל דוח שהשמיט הכנסה שרואה החשבון ידע עליה עובר לפלילי, ולפי הפסיקה של ועדת המשמעת כל הרשעה כזו גוררת לפחות התליית רישיון.
?מה העונש על אי דיווח או על דוח כוזב
הפקודה בנויה במדרגות. אי הגשת דוח במועד היא עבירה לפי סעיף 216, עד שנת מאסר. דוח לא נכון או השמטת הכנסה בלי הצדק סביר היא עבירה לפי סעיף 217, עד שנתיים. השמטה במזיד, רישום כוזב בספרים או שימוש במרמה ותחבולה כדי להתחמק ממס היא פשע לפי סעיף 220, עד שבע שנות מאסר וקנס. לצד זה רשות המסים גובה את המס עצמו עם ריבית והצמדה, ויכולה להטיל קנס גירעון. בחלק מהמקרים אפשר להמיר את ההליך הפלילי בכופר כסף, אבל רק לפני הגשת כתב אישום, ומעורבות של מייצג נחשבת שיקול לחומרה.
?מה ההבדל בין טעות לעבירה
המילה הקובעת היא "ביודעין" או "במזיד". סעיף 217 הוא עבירת רשלנות: די בכך שהדוח אינו נכון ושאין לכך הצדק סביר, גם בלי כוונה. סעיף 220 דורש כוונה להתחמק ממס, ולכן הוא הסעיף שבו העונשים כבדים. בתיקי המשיכות של בעלי המניות ההגנה הצליחה להישאר בסעיף 217 כי הסכומים הופיעו בגלוי בדוחות הכספיים והטעות הייתה ביישום סעיף חדש. כשההכנסה נעלמה לגמרי מהדוח, ומי שערך אותו ליווה את העסקה שממנה הגיעה, קשה הרבה יותר לטעון לטעות.
?איך רשות המסים מגלה הכנסה שהושמטה
בעיקר בהצלבות. נאמנים, ברוקרים, בנקים ומעסיקים מדווחים לרשות על תשלומים ועל מס שניכו במקור, והמחשב משווה את הדיווחים האלה לדוח האישי של הנישום. בתיק הנוכחי הפער בין הניכוי במקור שדיווח הנאמן לבין הדוח של הלקוח התגלה בעיבוד ממוחשב במטה המודיעין של חטיבת החקירות. לצד זה יש מידע שמגיע מרשויות מס זרות, מרישום עסקאות ברשם החברות ומדיווחי חברות ציבוריות על מכירת מניות. עסקה בעשרות מיליונים כמעט תמיד מופיעה באחד המאגרים האלה.
?מכרתי מניות או מימשתי אופציות השנה, מה לעשות
ראשית לבדוק אם נוכה מס במקור. אם לא, חלה חובת דיווח ותשלום מקדמה על רווח ההון תוך 30 יום מהמכירה, ובניירות ערך סחירים דיווח חצי שנתי. שנית לחשב את ההכנסה החייבת הכוללת לשנה: שכר, רווח ההון, דיבידנדים וכל השאר. אם הסכום עובר את 721,560 שקל, צריך להגיש דוח שנתי ולשלם מס יסף של 3%, ועל החלק ההוני גם 2% נוספים. מימוש אופציות לעובדים במסלול רווח הון נחשב הכנסה הונית לעניין הזה. ומי שמגלה שדוח קודם חסר יכול להגיש דוח מתקן ביוזמתו, מה שבדרך כלל מקטין מאוד את החשיפה הפלילית.

הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלמה 06/10/2026 12:27
    הגב לתגובה זו
    אך מאידך אין הגיון לדווח כאשר מרבית כספי המיסים נבזזים עי ההנהגה החרדית הארורה