רוצים ביטקוין ב-35% הנחה? מנכ"ל זוז: "אני שותף לתסכול"; על הבייבאק הדילול ומה הלאה

לפני קצת יותר משנה זוז פאוור עשתה שיפט. מחברת טכנולוגיה לטעינת רכב חשמלי על ידי 'גלגל תנופה' לחברה שאוצרת ביטקוין גם השם השתנה, הלך הפאוור ונוספה אסטרטגיה - זוז אסטרטגיה 1.24%  . 

המהלך הזה בוצע יחד עם גיוס גדול. ביולי 2025 החברה גייסה כ-167 מיליון דולר ברוטו, וכ-153 מיליון דולר נטו. את הגיוס הובילה צ'רדן קפיטל מרקטס, ובצד האסטרטגי עמדה פורסט היל 18 - קבוצה שבה היו מעורבים גם ג'ורדן פריד - המנכ"ל הנוכחי, ג'ונאס גרוסמן מצ'רדן והיזם האפי וולטרס. בגיוס השתתפו גם שמות מוכרים מעולם הקריפטו וההשקעות, בהם פאנטרה קפיטל, פאלקון-אקס וארינגטון קפיטל. 

פריד נכנס, כאמור, לתפקיד המנכ"ל והפך לפנים של זוז החדשה. את רוב הכסף זוז הפנתה לרכישת ביטקוין. היא צברה 1,047 מטבעות בעלות כוללת של כ-121.9 מיליון דולר, כלומר במחיר ממוצע של כ-116 אלף דולר לביטקוין. אבל גלגל התנופה שהומר לביטקוין עשה זאת קרוב מאוד לשיא של המטבע הדיגיטלי. הביטקוין שהצליח להגיע גם לכ-125 אלף דולר, צנח עד לכ-58 אלף דולר בסוף יוני - כמעט 50% מתחת למחיר הממוצע שבו קנתה החברה.

המניה שילמה מחיר אפילו כבד יותר. ב-30 בספטמבר 2025, היום שבו זוז הודיעה על רכישת 525 הביטקוינים הראשונים שלה, המניה נסחרה בנאסד"ק בכ-42.8 דולר. אך בחודשים האחרונים היא הספיקה למחוק כמעט 90% וירדה לכ-5 דולרים. בחודש האחרון היא קצת התאוששה אך היא עדיין נמוכה ביותר מ-80% מהרמה שבה נסחרה עם תחילת רכישות הביטקוין.

אפשר להצביע על הרבה גורמים שהצליחו לדרדר את זוז, גם מי שהמציא את השיטה, מייקל סיילור, וחברתו מיקרוסטרטג'י 'נענשו' על ידי השוק, כשהשוק הבין שאין טעם לשלם על שק שבתוכו ביטקוין אחד יותר מביטקוין אחד. אמנם קשה להשוות למיקרוסטרטג'י כי לסיילור יש מנגנון גיוס משוכלל בהרבה, כולל מניות בכורה, חוב וכלים שמאפשרים לו לגייס הון ולהגדיל לאורך זמן את כמות הביטקוין למניה. בזוז הסיפור גם פשוט יותר וגם קטן יותר. אבל העיקרון דומה: כל עוד השוק נותן לחברה פרמיה גבוהה על ה-NAV, אפשר לגייס הון ביוקר, לקנות עוד ביטקוין ואולי לייצר ערך לבעלי המניות הקיימים. אבל ברגע שהפרמיה נשחקת או אפילו כמו שתיכף נראה - הופכת לדיסקאונט - מנוע הצמיחה הזה נעשה הרבה יותר קשה להפעלה.

הביטקוין נסחר כיום סביב 85 אלף דולר, כך ש-1,047 המטבעות שמחזיקה זוז שווים כ-89 מיליון דולר, או כ-271 מיליון שקל. אלא ששווי השוק של זוז עומד על כ-173 מיליון שקל בלבד - כלומר, הביטקוין לבדו שווה בכ-98 מיליון שקל יותר מהחברה כולה, פער של כ-57%. וזה עוד לפני המזומן. בסוף יוני היו לזוז כ-23.3 מיליון דולר במזומן ושווי מזומנים, מול התחייבויות של כ-2.2 מיליון דולר בלבד. בחישוב פשוט של הביטקוין והמזומן, בניכוי ההתחייבויות, מתקבל NAV של כ-110 מיליון דולר, או כ-335 מיליון שקל - כמעט פי שניים משווי השוק הנוכחי.

אבל כדאי שנעצור רגע, זה לא אומר שיש פה אפסייד של 100% ברמה טהורה. עדיין מדובר במעטפת ציבורית. לחברה יש הוצאות. במחצית הראשונה היא שרפה בפעילות השוטפת כ-2.8 מיליון דולר. בנטרול הפסד השערוך על הביטקוין והתגמול המנייתי הגדול, קצב ההוצאות התזרימי שלה הוא בסדר גודל של 6 מיליון דולר בשנה. גם אם נניח שהחברה תמשיך לשרוף סכומים דומים עוד כמה שנים ונפחית-נהוון כ-20-23 מיליון דולר מה-NAV, עדיין נקבל שווי של כ-87-89 מיליון דולר, או כ-267-271 מיליון שקל - שזה יותר מ-50% מעל שווי השוק הנוכחי. וזה עוד בלי לתת ערך לפעילות הטכנולוגית הישנה - לכאורה מופסקת - או לעסק חדש שהחברה עשויה ובהחלט יכולה להקים.

מצד שני, יש עוד פיל בחדר - הדילול. נכון לסוף יוני היו לזוז כ-1.27 מיליון RSU שטרם הבשילו, לצד כ-2.59 מיליון כתבי אופציה וזכויות earnout לכ-200 אלף מניות. חלקם מחוץ לכסף ומימוש של אחרים מכניס כסף לחברה - אבל הם בהחלט מורידים את ה-NAV למניה בחישוב בדילול מלא.

אבל מעבר לכל האקסל הזה שעשינו על המפית קשה למחוק את מה שקרה בשנה האחרונה. זוז קנתה את הביטקוין במחיר ממוצע של כ-116 אלף דולר, כך שגם אחרי ההתאוששות היא עדיין מופסדת משמעותית על הרכישה. היא גם חברה קטנה ולא סחירה במיוחד, וכמו שאמרנו יש בה עלויות של חברה ציבורית ומבנה הון לא פשוט. ככה שהדיסקאונט שהשוק נותן לה לא הגיע משום מקום.

ועדיין, אם אתם מאמינים בקריפטו ובבשורה של הביטקוין, אולי מתחילה להיווצר פה הזדמנות מעניינת אתם כנראה מקבלים את הביטקוין, כך או כך בדיסקאונט משמעותי - ובנוסף יש פה מזומן ואופציה לכך שהחברה תצליח לבנות פעילות שמייצרת תזרים. אז האם יש כאן הזדמנות, או שהשוק פשוט לא מאמין שההנהלה תצליח לשמור את הערך הזה עבור בעלי המניות - נראה לנו שהכי פשוט יהיה לשבת עם ג'ורדון פריד ולשאול את כל השאלות הקשות 

"ההישג הוא לא שקנינו ביטקוין - אלא שלא מכרנו"

עברה קצת יותר משנה מאז השינוי בזוז. איך אתה מסכם את התקופה?

"לפני שנה זוז הייתה חברת טכנולוגיה לטעינת כלי רכב חשמליים ששרפה מזומנים, עם מסלול שהלך והתקצר. היום אנחנו החברה הציבורית הישראלית הראשונה שפועלת על בסיס של ביטקוין - עם 1,047 ביטקוין במאזן, ללא חוב ועם מבנה עלויות ממושמע.

"אבל במה שאני הכי גאה זו לא הרכישה - אלא עצם ההחזקה. בנינו את הפוזיציה ואז עברנו מחזור שלם של ירידות בלי למכור אפילו מטבע אחד. כל אחד יכול לקנות ביטקוין. מעט מאוד חברות ציבוריות הוכיחו שהן מסוגלות להחזיק בו לאורך תנודתיות כזאת בלי למצמץ. האמינות הזאת, מול בעלי המניות ומול השוק, היא הבסיס שעליו נבנה כל השאר". 

אבל אם האמונה שלכם בביטקוין כל כך חזקה, למה דווקא כשהוא נפל לכ-58 אלף דולר - כמעט חצי ממחיר הרכישה הממוצע שלכם - לא קניתם עוד? הרי היו לכם יותר מ-23 מיליון דולר במזומן.

"כי משמעת צריכה לעבוד בשני הכיוונים. הורדת מחיר ממוצע היא מהלך חכם רק אם היא אף פעם לא מסכנת את הישרדות החברה. בית הקברות התאגידי מלא בחברות שבלבלו בין אמונה לבין לקיחת יתר של סיכון.

"במהלך הירידות היינו צריכים להתאים את פעילות הליבה הישנה ולהמשיך לעמוד בהתחייבויות. שימוש בנזילות שנותרה לנו בתחתית הירידות היה נראה הירואי אם זה היה מצליח - וקטלני אם הירידות היו ממשיכות. בחרנו בפוזיציה שבה לעולם לא ניאלץ להיות מוכרים כפויים. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו עדיין מחזיקים בכל אחד מ-1,047 הביטקוין שלנו, ושהם השתתפו יחד איתנו בהתאוששות. מחיר הרכישה הממוצע שלנו הוא צילום רגעי; מספר הביטקוינים שלנו הוא קבוע". 

ועדיין, שילמתם בממוצע כ-116 אלף דולר לביטקוין, והוא עדיין נסחר מתחת לזה. במקביל המניה איבדה את רוב ערכה. השוק מעניש אתכם על התזמון, או שהוא פשוט לא מאמין מספיק במודל ובהנהלה?

"חלק מזה טכני. אנחנו חברת Small Cap, הכיסוי שלנו דל, ואחרי איחוד המניות ביוני היו פלטפורמות מידע שבמשך שבועות הציגו מספר לא נכון של מניות. ראיתי את ה-NAV למניה שלנו מחושב בצורה שגויה גם באתרים פיננסיים שנמצאים בשימוש רחב. זאת לא תירוץ - זאת רשימת משימות בשבילנו.

"מה שההנהלה צריכה להוכיח הוא משמעת, באופן עקבי ופומבי: שאנחנו מגדילים את כמות הביטקוין למניה ולא מדללים אותה, שהקצאת ההון שלנו פועלת לפי כללים ברורים ושהדיווח שלנו הופך את המתמטיקה לבלתי אפשרית לטעות. דיסקאונטים כאלה נסגרים כשהשוק לומד שההנהלה מתייחסת לכל מניה כאל דבר קדוש. זאת העבודה שלנו, ואני מקבל את זה שנטל ההוכחה הוא עלינו". 

אז כמה זוז באמת שווה?

כשאתה מדבר על הדיסקאונט, איך לדעתך צריך לחשב את ה-NAV של זוז? מה המדד שאתה עצמך מסתכל עליו?

"המתמטיקה די פשוטה: לוקחים את אחזקות הביטקוין לפי מחיר הספוט, מוסיפים מזומן, מפחיתים התחייבויות - שכמעט ואין לנו מעבר להתחייבויות שוטפות רגילות - ומחלקים במספר המניות. אם הביטקוין עומד על 85 אלף דולר זה כ-89 מיליון דולר בביטקוין, בתוספת המזומן שלנו, מול כ-8.1 מיליון מניות.

"המדד שאני אישית חי לפיו הוא ביטקוין למניה. כל מניית זוז מגובה כיום בכ-13 אלף סאטושי, בנוסף למזומן. כל דבר שאנחנו עושים נבחן לפי שאלה אחת: האם הפעולה הזאת מגדילה או מקטינה את כמות הביטקוין שמגבה כל מניה? ה-NAV זז יחד עם מחיר הביטקוין; הביטקוין למניה זז רק בגלל ההחלטות שלנו. זה המספר שמודד את ההנהלה". 

"בסופו של דבר, דיסקאונטים כאלה נסגרים כשהשוק לומד שההנהלה מתייחסת לכל מניה כאל דבר קדוש. נטל ההוכחה הוא עלינו".

אתה אומר שההנהלה צריכה להתייחס לכל מניה כאל "משהו קדוש". אבל הדירקטוריון אישר רכישה עצמית של עד 50 מיליון דולר, ועד סוף יוני ניצלתם פחות ממיליון דולר ממנה. אם אתם באמת חושבים שהמניה נסחרת עמוק מתחת ל-NAV, למה אתם לא קונים אותה בחזרה בצורה הרבה יותר אגרסיבית?

"אני מבין את התסכול שמאחורי השאלה הזאת, ולמען האמת אני גם שותף לו. הקצב עד עכשיו משקף גם מגבלות, לא חוסר אמונה. כחברה דואלית אנחנו כפופים לתקופות blackout ולמגבלות על היקפי מסחר יומיים, ועם הסחירות שלנו, הסכומים שאפשר לרכוש במסגרת הכללים האלה קטנים ממה שאנשים מניחים.

"מה שאני כן יכול לומר הוא העיקרון: רכישה של המניות שלנו בדיסקאונט משמעותי ל-NAV היא אחת הפעולות האקרטיביות ביותר שעומדות בפנינו. מתמטית, היא מגדילה את כמות הביטקוין למניה לכל בעל מניות שנשאר. ההרשאה קיימת בדיוק משום שהדירקטוריון ואני מאמינים בזה. אני לא אחשוף מראש תזמון או היקפים - זה לא יהיה ראוי - אבל אף אחד לא צריך להסביר לנו את המתמטיקה הזאת. אנחנו כתבנו אותה". 

אז אם המתמטיקה כל כך ברורה, למה לא ללכת צעד נוסף?אולי תמכור חלק מהביטקוין ותעשה בייבאק - וככה תגדיל את מספר הביטקוינים לכל מניה.

"מבחינה טכנית-מכנית אתה צודק. למכור ביטקוין בספוט כדי לרכוש מניות שנסחרות בדיסקאונט כזה גדול זה ארביטראז' אמיתי, ואני לא אעמיד פנים שהמתמטיקה לא עובדת.

"אבל אנחנו מתייחסים לאוצר הביטקוין כאמצעי האחרון, לא ככלי הראשון. יש ערך עצום בכך שהשוק יודע שהמטבעות של זוז לא זזים - לקח לנו סייקל שלם, סייקל של ירידות חז'ות כדי לבנות את האמינות הזאת. לפני שניגע בהם נמצה כל מנוף אחר: המזומן ומבנה ההון עצמו. לכן לעולם לא אומרים לעולם לא בתרחיש קיצוני, אבל הנטייה הברורה שלנו היא שהסטאק רק יגדל. ברגע שחברת אוצר מתחילה להתייחס בקלות למכירות, היא כבר לא באמת חברת אוצר". 

"הנפקה מתחת ל-NAV היא השמדת ערך בתחפושת"

אוקיי - מנגד יש לכם מסגרת ATM גדולה שמאפשרת לכם להנפיק מניות. האם אתה מוכן לומר לי בצורה ברורה שלא תנפיקו מניות כשהן נסחרות מתחת ל-NAV? אחרת אתם בעצם עושים את ההפך מה-buyback - מוכרים מניות בזול.

"הכלל הוא אותו כלל שמוביל את כל מה שאנחנו עושים: הביטקוין למניה חייב לעלות. הנפקת הון מתחת ל-NAV כדי לרכוש ביטקוין מקטינה את הגיבוי של הביטקוין לכל מניה קיימת - זאת השמדת ערך שמתחפשת לצמיחה, ואנחנו לא נעשה את זה.

"הנפקה היא כלי למצב שבו המניה נסחרת ב-NAV או מעליו, כך שכל דולר שמגויס מוסיף יותר ביטקוין למניה מכפי שהוא עולה. ה-ATM הוא יכולת, לא הוראה להשתמש בה. המשמעת בשאלה מתי להשתמש בו היא בדיוק הדבר שלפיו בעלי המניות צריכים לשפוט אותנו. אני מעדיף חברה קטנה יותר שמגדילה את הערך למניה על פני חברה גדולה יותר שמדללת אותו". 

אבל גם בלי להשתמש ב-ATM כבר יש דילול פוטנציאלי - RSU, כתבי אופציה וזכויות נוספות. אם צריך לעבוד כ"כ קשה כדי להבין כמה ביטקוין באמת עומד מאחורי כל מניה בדילול מלא, אולי זה בעצמו חלק מהסיבה לדיסקאונט?

"כן וכן. אם משקיעים מתוחכמים מתקשים לבנות מודל של מבנה ההון שלנו, זאת בעיית תקשורת שלנו, לא בעיה אנליטית שלהם - ובלבול תמיד מתומחר כדיסקאונט. שיפור השקיפות כבר היה אחד מהיעדים שהצבנו לעצמנו ל-2026". 

בסוף יוני היו לכם יותר מ-23 מיליון דולר במזומן. אז אמרת שאתם לא רוצים למכור ביטקוין 'בכפיה' אבל כמה מזומן חברה בגודל שלכם באמת צריכה להחזיק?

"אנחנו מחזיקים מספיק מזומן כדי לנהל את החברה באופן שמרני במשך שנים בלי שניאלץ אף פעם לגעת בביטקוין. על זה אין משא ומתן, כי מכירה כפויה היא הדרך שבה אסטרטגיות אוצר מתות.

"מעבר לרזרבה הזאת, את עודפי ההון נפנה למקום שבו הם מייצרים את הערך הגבוה ביותר לבעלי המניות - בין אם זה רכישת ביטקוין נוסף, רכישה עצמית של מניות כשהן נסחרות בדיסקאונט משמעותי, או השקעה בפעילות שמייצרת תזרים. סדר העדיפויות בין האפשרויות האלה ישתנה בהתאם למחיר המניה, למחיר הביטקוין ולהזדמנויות שיהיו בשוק. העיקרון מבחינתנו נשאר קבוע: להגדיל את הערך למניה, לא את גודל החברה בכל מחיר."

הביטקוין הוא "הבסיס" - אבל מה העתיד של החברה?

עד עכשיו דיברנו בעיקר על המאזן. אבל הייתי רוצה להבין איך זוז תראה עוד שנה או שנתיים? האם המטרה היא להישאר חברת אוצר ביטקוין, או לבנות מעליו חברה תפעולית?

"אוצר הביטקוין הוא הבסיס, אבל הוא לא היעד הסופי. המטרה היא לבנות עליו חברה עם פעילות אמיתית שמייצרת תזרים - בעיקר בתחומים שבהם לישראל יש יתרון ושיש להם חיבור טבעי לביטקוין, כמו אנרגיה, תשתיות והאקוסיסטם הרחב סביב התחום. "כבר הצגנו את הכיוון הזה לבעלי המניות, ואנחנו בוחנים כיום כמה הזדמנויות. אנחנו לא ממהרים להיכנס לעסק רק כדי להראות שעשינו משהו. אם נמצא פעילות שמתאימה לאסטרטגיה ויכולה לייצר ערך לאורך זמן, נתקדם. וכשיהיה משהו קונקרטי, נעדכן את בעלי המניות בצורה מסודרת."

אוקיי, אז אחזור למכתב שכתבת לבעלי המניות - הצבת בו ארבעה יעדים ל-2026: לצמצם את הפעילות הישנה, לשפר את השקיפות, לייצר תשואה על הביטקוין והמזומן ולהוסיף פעילות שמייצרת תזרים. איפה הדברים עומדים היום?

"הפעילות הישנה כבר צומצמה במידה משמעותית, ומבנה העלויות הותאם. הטכנולוגיה עצמה עדיין נשארה בחברה, ואנחנו ממשיכים לראות בה נכס שאפשר בעתיד לבנות עליו. "בנושא השקיפות אנחנו עדיין עובדים, והמטרה היא להפוך את הדיווח לפשוט וברור יותר למשקיעים. בכל מה שקשור ליצירת תשואה על הביטקוין והמזומן, אנחנו נוקטים גישה זהירה. יש בשוק אפשרויות לייצר תשואה, אבל 2022 הראתה היטב מה קורה כשנכנסים עמוק מדי לסיכוני צד נגדי. אנחנו מעדיפים לוותר על חלק מהתשואה ולהישאר עם המטבעות בבטחה. "הכיוון שיכול לשנות את החברה בצורה המשמעותית ביותר הוא בניית פעילות שמייצרת תזרים בתוך אקוסיסטם הביטקוין. זה תחום שאנחנו בוחנים כיום באופן פעיל."

בעבר דיברת (וגם במכתב) על הצורך של העולם בכלל ובישראל בפרט באנרגיה זולה יותר ובתשתיות דאטה סנטרים. האם זה עדיין כיוון שאתם בוחנים שזוז יכולה להכנס אליו?

"בהחלט. זאת אחת ההזדמנויות הנדירות שמחברות את כל מה שזוז כבר היום. ה-DNA ההנדסי שלנו נמצא בניהול חשמל; לישראל יש גם צורך אסטרטגי בביטחון אנרגטי וגם ביקוש הולך וגובר לכוח מחשוב; וביטקוין יושב באופן טבעי בצומת שבין השניים.

"ביטקוין הוא צרכן אנרגיה תעשייתי שיכול להיכבות בתוך אלפיות השנייה, ולכן הוא יכול להיות נכס עבור רשת החשמל במקום נטל עליה. מאזן שמבוסס על הנכס הקשיח ביותר בעולם, בשילוב תשתיות שמייצרות תזרים מההשקעות באנרגיה ובכוח מחשוב - זאת הארכיטקטורה ארוכת הטווח שאני מוצא הכי מעניינת. אין לנו משהו להודיע עליו היום, אבל אתה שואל את השאלה הנכונה". 

למה לא פשוט לקנות ETF על הביטקוין?

בסוף, למשקיע שמאמין בביטקוין יש חלופה פשוטה - לקנות ביטקוין ישירות או ETF. למה בכלל לקנות זוז?

"ETF נותן לך חשיפה ישירה לביטקוין, אבל היא נשארת פחות או יותר אותה חשיפה לאורך זמן - בניכוי העמלות. בזוז המטרה היא אחרת: להגדיל לאורך זמן את כמות הביטקוין שמגבה כל מניה. אפשר לעשות את זה באמצעות הקצאת הון נכונה, פעילות שמייצרת תזרים שאפשר להפנות לרכישת ביטקוין, ומהלכים נוספים שנבנה מעל המאזן הקיים.

"אם נצליח לעשות את זה לאורך זמן, זה מה שיכול להצדיק מסחר סביב ה-NAV ואולי גם מעליו. ויש היום גם נקודה פשוטה יותר - במחירים הנוכחיים, המניה נסחרת בדיסקאונט משמעותי לשווי הביטקוין שאנחנו מחזיקים. כלומר, המשקיע מקבל את החשיפה לביטקוין בהנחה, ובנוסף את האפשרות שנצליח לבנות מעליה פעילות עסקית. אני לא נותן כאן המלצת השקעה, אבל ברור איפה הכסף האישי שלי נמצא".

עברתם שנה שבה הביטקוין נחתך כמעט בחצי ואז התאושש. אחרי כל התנודתיות הזאת, משהו בתזה שלך לגבי ביטקוין השתנה?

"להפך, היא התחזקה. התנודתיות היא חלק מהמחיר שמשלמים על החשיפה לנכס שנמצא עדיין בתהליך של אימוץ והפיכה לנכס מוניטרי משמעותי.

"לדעתי השוק עדיין נוטה להתייחס לביטקוין כמו למניית טכנולוגיה, בזמן שאני רואה בו נכס מוניטרי. השנה ראינו מיליארדי דולרים זורמים לקרנות ה-ETF, המשך כניסה של גופים מוסדיים ומדינות, וגם תקופות שבהן הביטקוין המשיך להתחזק למרות עלייה בריביות. יותר ויותר מהקונים היום מסתכלים עליו כהחזקה לשנים ארוכות, ולא כעסקה לכמה ימים. השוק מתמקד הרבה פעמים בתנודות הקצרות; אנחנו מסתכלים על המגמה ארוכת הטווח."

"השביעי באוקטובר שינה את סדר העדיפויות בחיים שלי"

דיברנו כאן הרבה על תמחור ותחזיות אבל לפריד החיבור לזוז וגם לישראל הוא גם אישי. אחרי השביעי באוקטובר הוא היה ממקימי Israel Friends, שפעלה להבאת ציוד וסיוע לישראל ולארגון טיסות חירום בתקופה שבה האפשרויות להגיע לארץ היו מוגבלות. מבחינתו, הוא אומר, התקופה הזאת שינתה גם את סדר העדיפויות וגם את הדרך שבה הוא מסתכל על ניהול חברה בצורה נכונה.

ספר קצת על הרקע שלך. איך מאורעות השביעי באוקטובר הפגישו אותך לבסוף גם עם זוז?

"השביעי באוקטובר שינה את סדר העדיפויות בחיים שלי. בחודשים שאחרי, דרך Israel Friends, ראיתי מה אנשים רגילים מסוגלים לעשות כשהם מפסיקים לחכות שמישהו אחר יפתור את הבעיה. ארגנו טיסות, העברנו מאות טונות של סיוע, וראיתי איך אנשים פרטיים מצליחים להשיג תוך ימים ספורים דברים שלארגונים יכול לקחת שבועות לבצע.

"אני לא מסתכל על התקופה הזאת דרך פריזמה עסקית. זו הייתה קודם כל תקופה אישית ולאומית מאוד מטלטלת. מתוך הפעילות ב-Israel Friends נשארו איתי בעיקר שני דברים: הראשון הוא ההבנה כמה אפשר לעשות כשאנשים מתגייסים יחד ופועלים מהר, והשני הוא שהיתרון היחסי הישראלי אלו האנשים.

"החיבור לזוז הגיע אחר כך, אבל התקופה הזאת בהחלט חיזקה אצלי את הרצון להיות מעורב יותר בישראל, לא רק מבחוץ אלא גם דרך עשייה ארוכת טווח.

"כשהגיעה האפשרות להוביל חברה ציבורית ישראלית, הרגשתי שיש כאן הזדמנות לעשות משהו שמחבר בין העולם המקצועי שלי לבין הקשר שלי לישראל"