טראמפ מינה את ראש המודיעין לצאר ה-AI: 120 יום לקבוע את כללי המשחק
ג'יי קלייטון, לשעבר יו"ר רשות ניירות הערך האמריקאית, יעמוד בראש כוח משימה חדש שיגבש את מדיניות הממשל בבינה מלאכותית. לצדו יו"ר ה-FTC, הרגולטור שמנהל את תביעות ההגבלים נגד ענקיות הטכנולוגיה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחר בג'יי קלייטון, מנהל המודיעין הלאומי, להוביל גוף חדש שירכז את מדיניות הבינה המלאכותית של הממשל. הגוף נקרא "כוח הסופר-אינטליגנציה", על שם המונח שהנשיא מעדיף על פני AI, והוא קיבל 120 יום להגיש דוח על הסיכונים וההזדמנויות שבטכנולוגיה, יחד עם המלצות על התפקיד שהממשל הפדרלי צריך למלא בתחום.
קלייטון מכיר את וול סטריט מבפנים. בין 2017 ל-2020 עמד בראש רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), אחר כך כיהן כתובע הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק, ובקיץ האחרון אישר הסנאט את מינויו למנהל המודיעין הלאומי, תפקיד שנותן לו סמכות על 18 סוכנויות ביון. הוא יהיה צאר ה-AI השני של הממשל הנוכחי. הראשון, משקיע ההון סיכון דיוויד סאקס, סיים את תפקידו במרץ, ועכשיו ייעץ לכוח המשימה מבחוץ לצד מזכירת המדינה לשעבר קונדוליזה רייס.
שלושה סגנים יכהנו לצד קלייטון: יו"ר רשות הסחר הפדרלית (FTC) אנדרו פרגוסון, ראש נציבות כוח האדם הפדרלית סקוט קופור, ואמיל מייקל, מנהל הטכנולוגיה הראשי של הפנטגון. גם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שר ההגנה פיט הגסת' ושר האוצר סקוט בסנט יהיו חברים בכוח המשימה, שכפוף ישירות לנשיא ולראש הסגל שלו, סוזי ויילס.
ה-FTC, שפרגוסון עומד בראשה, היא הרגולטור שבודק עסקאות ותחרות בענף הטכנולוגיה, והיא ניהלה בשנים האחרונות תביעות הגבלים נגד מטא ואמזון. ב-2024 היא גם פתחה בבירור על ההשקעות של מיקרוסופט, אמזון וגוגל בחברות המודלים OpenAI ואנתרופיק, ובשאלה אם השותפויות האלה מצמצמות את התחרות. מסמך ההקמה של הגוף החדש מטיל עליו לגבש מענה לאיומים שהבינה המלאכותית עלולה ליצור, ובד בבד להימנע מרגולציה עודפת ומרגולציה שנשבית בידי השחקנים הגדולים ופוגעת בתחרות. ניסוח כזה יכול לכאורה להוביל לשני כיוונים שונים: הקלה כללית על הענף, או מבט חשדני יותר על קומץ חברות שמחזיקות יחד במודלים, בשבבים ובמרכזי הנתונים.
המינוי מגיע כשבוע אחרי שמנהלי הענף הגיעו לבית הלבן וחתמו עם הנשיא על אמנת בטיחות וולונטרית לבינה מלאכותית. בין החותמים היו ג'נסן הואנג מאנבידיה, מארק צוקרברג ממטא, סונדאר פיצ'אי מגוגל, אלון מאסק, דריו אמודיי מאנתרופיק וגרג ברוקמן מ-OpenAI. החברות התחייבו לבקרות פנימיות, לביקורת של גורמים חיצוניים ולהעברת הממצאים לדירקטוריונים שלהן. טראמפ הגדיר את המסמך מחייב מבחינה מוסרית, אבל מדובר בהתחייבות מרצון, בלי מנגנון אכיפה בחוק. באותה פגישה גם הבטיח הנשיא למנות צאר AI בתוך כמה ימים.
עד היום הממשל התנגד לרגולציה פדרלית על מודלי הקצה, גם כשבכירים בענף, ובהם אמודיי ומנכ"ל OpenAI סם אלטמן, קראו לקבוע מעקות בטיחות. לפני כמה שבועות כתב הנשיא שהממשל יטפח את התעשייה וישגיח עליה בלי לבלום את צמיחתה.
הגישה הזו שונה מאוד מזו של האיחוד האירופי, שם חוק ה-AI כבר נכנס לתוקף בהדרגה, ורגולציית ה-AI באירופה מתחילה להשפיע על ההחלטות של חברות היכן לפתח ולהשיק מוצרים. מבחינת השוק, כל אמירה מוושינגטון על פיקוח נבחנת על רקע ההימור הגדול של ענקיות הטכנולוגיה על מרכזי נתונים, שבו מושקעות מאות מיליארדי דולרים בשנה. משקיעים ישראלים רבים חשופים לאותן מניות דרך קרנות שעוקבות אחרי המדדים האמריקאיים, שבהם לחברות האלה משקל גבוה.
מניות ה-AI הגיעו לסוף השבוע במצב טוב. אנבידיה נעלה את המסחר ביום שישי סביב 234 דולר, קרוב מאוד לשיא שלה, אחרי עלייה של כ-4% בשבוע האחרון. ברקע נמצאת תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים, שנסחרת סביב 5.25%, ושוק שמנסה להבין כמה מהצמיחה הצפויה כבר מגולמת במחירים.
תקופת 120 הימים שנקבעה לכוח המשימה תסתיים בתחילת פברואר 2027. הדוח יוגש לנשיא ולוויילס, והוא יהיה המסמך הראשון של הממשל שאמור לפרט אילו כלים יעמדו לרשות הרגולטורים מול ענף שעד עכשיו פעל בעיקר לפי כללים שהוא קבע לעצמו.
