דירת גן 5.5 חדרים בפרויקט פרשקובסקי בגליל ים (הדמיה: ליין קריאטיב)
צילום: הדמיה: ליין קריאטיב
פרסום ראשון

פרשקובסקי עמדה מאחורי בקשת עיון בתיק משפטי - כדי לגלות סודות של מתחריה

בית המשפט דחה בקשה לעיין בתיק מחלוקת בין בעלי קבוצת פיוצ'ר סנצ'רי, העוסקת בפינוי-בינוי בלוד, לאחר שהתברר שחברת פרשקובסקי המתחרה היא שעמדה בפועל מאחוריה

איתמר לוין |

"הצגת נתונים חלקית ובלתי מדויקת (לשון המעטה) בפני בית המשפט, באשר לטיבה של הבקשה, טעמיה, וזהות בעלי האינטרסים בהגשתה, מובילה מאליה לדחייה מוחלטת של הבקשה". כך אומר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אריאל צימרמן, בדחותו בקשה שמאחוריה עמדה חברת הנדל"ן פרשקובסקי, לעיין בתיק מחלוקת בין שי צוקרמן לליאור חכם, שותפים בקבוצת הנדל"ן פיוצ'ר סנצ'רי.

החברה המשותפת הוקמה לביצוע פרויקט פינוי-בינוי נרחב בלוד, ובתיק הוזכר שלפני מספר שנים היא ניהלה עם פרשקובסקי מגעים לשותפות שלא עלו יפה. 146 דיירים שחתמו על הסכמים עם פיוצ'ר סנצ'רי תבעו בחודש אוגוסט לבטל אותם, ומיד לאחר מכן הגיעו חכם וצוקרמן להסכמות. חודשיים לאחר מכן ביקשו אותם דיירים לקבל גישה מלאה לכל המסמכים בתיק, בנימוק שהללו יכולים לסייע להם בתביעתם נגד החברה.

חכם וצוקרמן, בשיתוף פעולה נדיר, התנגדו לבקשה וטענו שפרושקובסקי היא העומדת מאחוריה, במטרה לחשוף מידע עסקי רגיש שלה ולעקוף בצורה בלתי לגיטימית את הליכי גילוי המסמכים בתביעת הדיירים. הם אמרו, כי פרושקובסקי היא יזם מתחרה, שהפרה את התחייבותה מולם לסודיות, ניהלה מגעים עם הדיירים כדי שיתקשרו עימה במקומם וקיים כיום מאבק משפטי בין פיוצ'ר סנצ'רי לבין פרשקובסקי. הדיירים השיבו, כי אכן פרשקובסקי היא המממנת את הבקשה, כדי לסייע להם - אוכלוסייה מוחלשת - מול היזמים שבידיהם הם שבויים.

צימרמן מזכיר, כי "ברירת המחדל היא של היעתרות לבקשות עיון, נוכח עקרון פומביות הדיון", ההנמקה לבקשה יכולה להיות תמציתית - אך חייבת להיות אמת. "בפרט כך כאשר מי שעומד אחרי הבקשה אינו (רק) מגישה הפורמלי, כי אם גורם אחר, וודאי כך כאשר אותו אחר בעל עניין הוא מתחרה עסקי ישיר של מי מבעלי הדין.  זהותו של מבקש העיון האמיתי היא בעלת חשיבות לעניין האפשרות של בית המשפט לקיים כיאות את הבחינה הנדרשת והאיזונים המתחייבים בין זכויות הצדדים, וודאי כך כאשר המדובר במתחרה עסקי של בעל דין: מבקש העיון חפץ בעיון במסמכים של יריבו, ובעל הדין חפץ מנגד לשמור תדיר על סוד מסחרי".

"לקדם את ענייניה, שמא לקבל די מידע"

במקרה זה, "פרשקובסקי לא פועלת (למצער רק) למען חיזוק אוכלוסיות מוחלשות, ולא מעמידה להן עורכי דין מן השורה הראשונה מטוב ליבה, אלא ודאי פועלת (גם) להשאת רווחיהם של בעלי מניותיה, כדרכן של חברות מסחריות. עניינה של פרשקובסקי כאן, מסתבר (והדברים נאמרים בזהירות שעה שאינה צד פורמלי לבקשה) הוא לקדם את ענייניה, שמא לקבל די מידע, שיסייע לה לקעקע את אחיזתה של החברה בפרויקט".

הדיירים טענו, כי הקשר בינם לבין פרשקובסקי היה גלוי וידוע - אך צימרמן מגיב: "ברי כי הדברים ידועים לדיירים ולפרשקובסקי. היא הייתה ידועה, כך למדנו מן התשובה לבקשת העיון, לבעלי הדין בהליך שלפנַי, אלה שראיתי לנכון לבקש את התייחסותם. אך היא ודאי לא הייתה ידועה מאליה לבית המשפט, ולא גולתה לו, שהרי בקשת העיון הלאקונית ודלת הנספחים לא ציינה דבר מן האמור. הבקשה נחזתה, כל כולה, ככזו הבאה מפי הדיירים לבדם".

גילוי מעורבותה של פרשקובסקי היה מחייב בחינה שונה של הבקשה כדי לאזן בין פומביות הדיון לבין הסודות המסחריים, מדגיש צימרמן. "כל מלאכת הבחינה והאיזון העדינה אפשרית הייתה, לו בא גילוי מראש באשר למעורבות המתחרה העסקית בבקשת העיון. אך גילוי נאות לא בא. במובן זה, יש לראות את מבקשי העיון אפוא כמי שלא עמדו בחובת תום הלב והגילוי הנדרשים ככלל בכל הקשור להליכים אזרחיים". 

צימרמן נמנע מלהטיל הוצאות על הדיירים, באומרו שאין סיבה להכביד עליהם, כאשר לא ניתן להטיל אותן על פרשקובסקי. את המבקשים ייצגו עוה"ד ארז דר-לולו ודרור לביא, ואת צוקרמן וחכם - עוה"ד שרון בן-חיים ושרון אבניאלי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה